האחת שלי

47

~~~~~~~~~~~~~מתן~~~~~~~~~~~~~
כמה שעות לפני...
"נוווווו אני רוצה לבוא איתך בבקשההההה!!!" שי אמרה לי בפעם המאה לפחות אם לא יותר.
"מה יש לך לעשות שם כבר, את לא תוכלי להגן על עצמך" אמרתי לה "אווווו אתה דואג לי!!!" היא אמרה ולא יכולתי שלא לגחך מהילדה הזאת "אני יכולה לדאוג לעצמי אני אהיה בסדר..." התקרבה אלי ושמה יד על כתפי ואני לא יכול לשקר שהמגע הקטן הזה לא עשה לי משהו, אבל אני לא אשקר היא עקשנית כמו פרד.. בדרך כלל מקשיבים לי והיא.. היא לא! וזה ממש עיצבן אותי!
תפסתי לה את היד והורדתי אותה בעצבים מנסה להשתלט על הכעס שהיא לא מקשיבה לי! התחלתי להתקדם אלייה בצעדים מאיימים והיא כתגובה הלכה לאחור "אני אמרתי לא. אז לא, את לא מתווכחת איתי ולא כלום ולא אני לא רוצה לשמוע על זה שאת יודעת להגן על עצמך כי את לא, אני ברור?!" בסיום המשפט היא נצמדה כבר לקיר והיא הייתה קצת מבוהלת אבל מהר התעשתה. היא שמה את שתי ידייה הקטנות על חזי ודחפה אותי הכוח שהפעילה לא היה כל כך חזק אבל הייתי בשוק מהאומץ שלה ולכן היא הצליחה להזיז אותי.
"דבר ראשון אתה לא תרים עלי את הקול דבר שני אם אמרתי שאני באה אז אני באה. לא שאלתי, קבעתי!אז אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אני באה!!" היא אמרה והחלה להגביר את קולה מלחישה לכדי צעקה שדי הפתיע אותי.
תפסתי את גשר אפי עם האגודל ואצבע המורה שלי מיואש. "אוקי... אבל! את צמודה אלי כל הזמן ועומדת מאחורי ומאחורי השומרים, את מקשיבה לכל פקודה שלי ולא מנסה להתחכם שם זה. זמן אמת ודברים רעים יכולים לקרות לך ואני אפילו לא רוצה להתחיל לחשוב מה אני ברור?" אמרתי קצת כועס על עצמי שנכנעתי לה ככה "כןןןןןן" היא צעקה לי בהתרגשות וקפצה עלי בחיבוק גדול שאפשר להגיד שממזמן לא קיבלתי. החזרתי חיבוק כשאני עדיין קצת המום היא התנתקה מהחיבוק בעיינים זוהרות "תודה" מלמלה והשפילה את ראשה.

~~~~~~~~~~~~~ליאור~~~~~~~~~~~~~

לא הגבתי ידעתי שאם אפתח את הפה אני אחשף. "טוב איפה הם מה זה אמור להיות" הוא הסתובב לכיוון 'שלומי' השומר אבל הוא עדיין לא חזר "למה אני מוקף במפגרים?" שאל ברטוריות ונאנח, הוא בא לעלות ללמעלה עד ששמע רחש של התלחששויות וישר הלך מאחורי, מוציא את הרובה שלו ודורך אותו ולאחר מכן מוציא את הסכין, הוא כיוון את הרובה על הדלת ואת הסכין על הצואר שלי וחיכה. לא היו לי הרבה אופציות חוץ מלהישאר במקומי, לא לזוז ולקוות שזאת העזרה שחיכיתי לה, ככה נתקענו כמה דקות, דקר לא התייאש והמשיך לחכות. לאחר כמה שניות הדלת נפרצה אנשים כיוונו רובים לכל חור בחדר ובינהם זיהיתי את מתן, איזה אח, אבל איך הוא ידע שאני אהיה פה הוא לא אמור להיות בצבא? לפתע ראיתי מאחורי גופו הגדול את שי חברה של סטאר, אין מצב היא קראה לו?! מעניין מה גרם לה להתקשר אליו ולא למשטרה שזה כמובן הרבה מזל..
"ליאור!!" היא צעקה ובאה לרוץ אלי, היא כנראה לא ראתה את דקר מאחורי, מתן תפס אותה מהמותניים שלה ולא נותן לה לעשות עוד צעד ולחש לה משהו והיא הינהנה מסתכלת עליו ואז עלי ועיניה נפקחו בבהלה, כנראה קלטה אותו עכשיו...
היא נרתעה לאחור והלכה מאחורי מתן וכל שאר השומרים.
"שלום לך" אמר דקר בציניות ראשה צץ מעט מאחורי מתן עם עיניים גדולות וישר התכווצה מאחורי מתן בחזרה, מפיו נפלט גיחוך קל ועלה חיוך קטן ומשועשע, זה חדש.
מתן התפקס מהר מאוד והבין איפה הוא נמצא די מהר"תעזוב אותו עכשיו!" קרא בקול נמוך ומאיים. "ולמה שאעשה זאת?" אמר דקר במעין התחכמות מעצבנת
"אם אני נופל הוא נופל איתי" ולחץ את הסכין טיפה יותר חזק לעורי, הרגשתי שהיא טיפה חותכת את העור ונוזל חם מתחיל לנזול, עם כמה שזה כאב נשארתי מאופק יודע שאם אזוז הוא יכאיב לי יותר, עיניו של מתן התרחבו שמעתי "ליאור" קול קטן נשמע מאחורי מתן וראיתי את ראשה של שי מבצבץ מאחורי מתן שהמשיך לכוון את רובו על דקר עד כמה שיכל "איפה סטאר?" שאלה בלחש ובכל זאת שמעו אותה מרוב השקט, 'השקט שלפני המילחמה' יודע שעוד מעט יתחולל פה קרב יריות. "א..אני לא יודע" אמרתי כאשר קשה לי לדבר בעקבות הסכין "איפה היא?" שאלה שוב אבל הפעם היא לא הסתכלה עלי אלא מאחורי, על דקר. לילדה יש הרבה אומץ.
דקר גיחך "מה ייצא לי מזה?" אמר "מה את רוצה?" שאלה במעט יותר ביטחון אבל עדיין חשש "לילה איתך" אמר בהתחכמות בתכלס 'לילה איתה' הוא גם יוצא מכאן בחיים ויש מצב שהוא יברח וגם מרוויח לילה איתה. היא לא ענתה "תגידי ילדה בת כמה את?" היא יצאה מאחורי מתן ועמדה מלפניו "בת כמה אתה חושב שאני?" שאלה בהתחכמות עייניה הגדולות החלו לשדר ביטחון דבר שהפתיע את כל הסובבים חוץ ממתן משהו קורה אני יכול להרגיש את זה "מעניין... לפחות את שמך אני יכול לדעת?" שאל בניסיון להשיג מידע על הילדה הזאת "לא קוראים לי אני באה לבד" מסרבת לתת לו כלשהי אינפורמציה, מתן הלך מעט אחורה מאחורי השומרים והשאיר אותה שם כאשר היא מוקפת אך ורק בשומרים. "תגידי לי את שמך ואגיד לך איפה חברה שלך" אמר אין מצב שהוא כל כך נואש לאינפורמציה, היא הנידה בראשה לשלילה "ליידיס פירסט (ladies First) " אמר בניסיון להוציא ממנה מידע "אנד דוגס ביפור(and dogs before)" החזירה בהתחכמות גיחוכים נפלטו מפי השומרים, חחחחחח אני מת. דקר גיחך במרירות שהבין שהבדיחה היא עליו. אבל למה לה לדבר עם דקר עכשיו?
וזה היכה בי, היא מעכבת אותו. מתן לחש לה לעכב אותו. יש משהו גדול בהרבה יותר שהולך לקרות עכשיו מתן לא סתם הלך אחורה והיא מדברת ללא הגנתו.

שבת שלום וחג שמח לכולםםםםם עשיתי פרק קצת יותר ארוך לכבוד החג אז מקווה שנהתם❤❤