פאק ליאור הוא אמר לי לא להתערב והנה אני מפרה את הפקודות שלו יאלה זיבי עליו ועל פניו למה מי הוא סתם ערס. כן ערס שכנראה אוהב להכות אנשים ואני עונה על ההגדרה אנשים רק שאני אישה בנקבה ויחיד אז אולי הוא יסלח לי?
אני חייבת להפסיק להתחכם זה לא עוזר לי כרגע ואף פעם.
"תראו תראו מי כאן סופארסטאר הגיעה! תתחפפי אני כבר הזהרתי אותך מקודם" נהיה לי פיק בירכיים אבל אני חייבת להילחם "לא אתה תהרוג אותו" הוא היה מופתע וככה גם השניים האחרים "לא? את בטוחה" הסתכלתי על המסכן המוכה וזה היה היודניק מה קורה כאן שידור חוזר של בית הספר? "כבר הרבצת לו בבית הספר אולי תעזוב אותו?" שאלתי וליאור גיחך "אחי תמצא לי את ההורים שלה הם אמורים לחנך אותה אז אולי הם יכניסו בך קצת היגיון ואולי על הדרך אקבל ממך התנצלות כנה" עם כל מילה שלו הוא התקרב אלי צעד נוסף ואני הלכתי שניים אחורה עד שהגעתי לקיר מאחורי זאת בכל זאת סימטה ופעם נוספת אני כלואה אני מנסה להרים את ברכי מהר ולפגוע במפשאתו אבל הוא עוצר איתי עם הרגל באותו הרגע דחפתי אותו הוא איבד שיווי משקל וזז קצת אחורה מספיק כדי לאפשר לי לברוח תפסתי את היודניק המוכה וניסיתי לגרור אותו "תרוץ!!!" צעקתי לו אבל לא עבד כי שכחתי שיש שם שני אנשים ולא אחד בשבלישית הוצמדתי לקיר חזק מאוד שחטפתי מכה בגב אחח זה כאב "אחח זה כאב יבהמה מה הבעיות שלך מה אתה קוקסינל" אמרתי לו הוא היה משועשע ועצבני בואנה יש לו פיצול אישיות נראלי הוא נהנה מזה תביאו את שניהם הוא אמר מה זאת אומרת תביאו? רק אז נזכרתי שהיו שם עוד שני אנשים פאק במה הסתבכתי?
ליאור תפס בידי ומשך אותי ואני ניסיתי להתנגד הבעייה היא שעיכבתי אותו רק בכמה שניות ובשלב מסויים הוא ממש התחרפן אז הוא תפס אותי והרים אותי על גבו שהתחת מול הפרצוף שלו. כרגע הצטערתי מאוד שהתחת שלי היה מול החברים שלו "תוריד אותי מזג האוויר כאן קר יותר מלמטה" אמרתי לו והוא צחק זאת הפעם הראשונה שאני שומעת אותו צוחק וראיתי שכולם כמוני היו בשוק שהוא צחק הוא סיחרר אותי "מה אמרת שם למעלה" הוא אמר לי "לא משנה" מלמלתי בתבוסה "בטוחה?" הוא שאל משועשע מהעיניין התחלתי להכות את הגב שלו והוא סיחרר אותי שוב תפסתי אותו ממש חזק "אחחח את מכאיבה את יודעת" הוא אמר לי "יופי עכשיו תבין את הסבל שלי" "הסבל שלך" הוא חזר אחרי משועשע הוא הוריד אותי בטנדר "כן הסבל שלי" ניסיתי לצאת אבל הוא עמד מולי והתנגשתי בגוש קקי קשה כמו סלע" "ישמן ממה אתה עשוי מסלעים" עיסיתי את ראשי שחטף מכה רצינית הוא צחק "אני לא שמן הכל שרירים סופארסטאר" ובזה סגר את הדלת ומכיוון שלא הייתי בתיכנון של להכניס אותי ולא היה מקום נוסף אז שמו אותי חשבת על אחד העובדים הדפוקים שלו ובואנה הוא לא נוח ניסיתי לזוז ולמצוא פוזיציה נוחה עד שהרגשתי משהו מתחתי ואת הבנאדם שלידי די נהנה מהסבל שלי נעצרתי אוטומטית ונגעלתי במיוחד מעצמי הייתי אמורה לדעת שזה יקרה "למה עצרת בובה" הוא אמר לי צרחתי את חיי וישר כל המינובוס המדהים שלנו נעצר בחריקה "מה קורה כאן!?!" ליאור נכנס מסתכל עלי וישר הרגשתי משהו מתכתי וקר נצמד למותני זה היה פייה של אקדח "הכל בסדר?" הוא שאל אותי הנהנתי והוא הסתובב יאדפוק מה אתה לא רואה אתה עד כדי כך עיוור "עכשיו איפה היינו לפני שהפריעו לנו?" דמעות ירדו מעיני ואיש לא שם לב מה הפלא הכל חשוך שם ויש מנורה אחת והיא נדלקה רק כשליאור הסתובב. "תמשיכי עכשיו או שתשלמי על זה ביוקר" והרגשתי את פיית האקדח נצמדת בחוזקה למותני והתחלתי לנוע שוב לאט יותר תוך כדי שדמעות יוצאות מעיני לפתע האור נפתח וליאור היה ממש לידינו "עזוב אותה עכשיו סיימון" הוא סינן מפיו וכיוון לכיוון סיימון מסתבר שזה שמו את אקדחו סיימון הוריד את האקדח ממותני ולחש לי באוזן"זה לא נגמר כאן" ישר קמתי ואיכשהו לא הייתי צריכה להתכופף זה הגיע לי בדיוק לגובה טוב זה משפיל זה כאילו אומר כאן זה קו הנמוכים ומי שצריך להתכופף זה קו האנשים הנורמאלים כולם שם צחקו על הגובה שלי הנהג נתן בלימה וכמעט עפתי על השמשה האחורית רק שלפני ליאור תפס בידי שנייה שנפלתי ומשך אותי לשבת עליו באותו הרגע שהתיישבתי עליו בכיתי, בכיתי על מה שקרה עכשיו והוא פשוט חיבק אותי זה ממש מפתיע שיש לו צד אחר מאשר להיות תחת כל הזמן "אתה לא תחת כל הזמן אתה יודע?" שאלתי והסתכלתי בעיניו הוא צחק והרגשתי את החזה שלו עולה ויורד יש לו צחוק מדהים ולא יכולתי שלא לצחוק איתו וכך גם כולם מאחור אני אני חושבת שכולם צחקו על הצחוק המזעזע שלי אחרי כמה דקות שכולם נרגעו הרכב נעצר ושמענו את הנהג צועק לנו מקדימה "הגענו " ברגע הזה החיוך שלי נמחק
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
