האחת שלי

46

"לא, אני חושבת שאתה מפגר" אמרתי בביטחון ושלפתי את האקדח שקשרתי לפני כן על ירכי.
הוא קצת נלחץ אבל לא יותר מידי "את לא באמת תירי בי" אמר בביטחון. חה אתה לא מכיר אותי אני משוגעת יותר מליאור "אתה באמת תיקח את הצאנס?" אמרתי בביטחון וברוגע מה שגרם לו יותר להילחץ.הוא בא לעשות תנועה מהירה כנראה לכיוון הנשק שלו ברגע שעשה זאת יריתי ברגלו מתוך אינסטינקט. כאשר נפלט הכדור הרגשתי כמות אדרנלין מטורפת ידי רעדו אבל בכל זאת הצלחתי לייצב את האקדח בין ידיי.

הוא החל לצרוח מכאבים ולהתפתל אבל בכל זאת המשכתי לכוון עליו את האקדח. התחלתי לשמוע צעקות 'ירי קומה שנייה' וישר הבנתי הם באים אלי! בעקבות הירייה. איך לא חשבתי על זה, הסתכלתי מסביב מנסה לחשוב, כאשר סיימון דופק את צרחות חייו ברקע ועיני נתקעו על החלון בחדר הזה. באתי לצאת אך ברגע שהסתכלתי על הגובה נזכרתי, אני קומה שנייה והבית עצמו לא כזה נמוך.. המשכתי, מחפשת אולי חבל או משהו שאוכל לקשור ולרדת איתו דרך החלון.

שמעתי בום אדיר מהדלת שניפרצה וישר נכנסו כוחות לבפנים "תורידי את הנשק עכשיו או שניפתח באש" צעק עלי אחד השומרים כאשר כל השאר עם הנשקים לכיווני הייתי כל כך בשוק שלא זזתי "עכשיו!" צעק שוב, איבדתי את האחיזה באקדח מלחץ וישר התנפלו עלי.

הם פשוט כמו גורילות קפצו עלי וגרמו לי ליפול. טוב מה נהיה ערימת ילדים?! אחד השומרים שקפץ עלי דחף את האקדח עם רגלו ואחר אזק את ידיי.

"קדימה תביאו אותה" אמרו התחלנו לרדת ללמטה, הסתכלתי ללמעלה כאילו מחפשת אחר ישועה. הסתכלתי על פתחי האיוורור והם החלו להוציא עשן. הייתי בסיטואציה הזאת לפני שנתפסנו על ידי דקר והשומרים הגונדזילות שלו והפעם כבר הבנתי, גז מרדים השאלה הגדולה היא מי אלה עכשיו והאם זאת הישועה שחיפשתי.

השומרים בהתחלה לא שמו לב אבל לאחר דקה התחלתי לשמוע צעקות מסביבי כמו 'גז', 'פתחי האיוורור' התחלתי להרגיש מסוחררת, הסתכלתי על האנשים מסביבי וגם כולם היו נראים כאילו הם עומדים להתעלף. לאחר דקה נוספת התחלתי לראות אנשים פשוט נופלים כמו זבובים הרגשתי כל כך חלשה שלא הצלחתי להחזיק את עצמי על הרגליים ופשוט קרסתי ונפלתי לתוך חשיכה.

~~~~~~~~~~~~ליאור~~~~~~~~~~~~~
"טוב אם כל כך לא אכפת לך רק רציתי ליידע אותך שכרגע סיימון איתה. לבד. הוא אמר לי משהו על נקמה שהבטיח או משהו כזה... טוב מקווה שאין לך בעיה עם זה" אמר דקר בקול רגוע.
החלו צעקות מהקומה למעלה ודקר נאנח "שלומי תבדוק מה הרעש ותגיד להם שהבא שיצעק אני ארצח אותו במו ידי ואבתר את הגופה שלו" אמר בתון נמוך ומאיים. התחלתי לפחד על סטאר מה עושים לה שם?! היא הצליחה להתמודד עם סיימון מקודם אולי עכשיו היא תוכל גם? שאלות החלו להתרוצץ בראשי ללא הפסקה, אבל עלי לשדר אדישות מוחלטת למה שקורה אחרת הוא ייפגע בה הרבה יותר מאונס, הוא ייענה אותה ויירצח אותה לאט לאט מול העיינים שליכמו שאני מכיר אותו.
השומר חזר ולחש לו משהו "מה?!"צעק דקר בכעס ותפס בגשר אפו "תביאו אותה לכאן" אמר בטון קצת יותר רגוע וחזר אלי.
"תנחש מה, ה'חברה' שלך עושה בעיות" אמר בלעג את המילה חברה.
אותו השומר רץ ללמעלה וחזר לאחר כמה שניות. צעקות החלו שוב, הוא פנה אל אותו השומר המסכן שוב " תקשיב תגיד להם שלא אכפת לי אם הם יצטרכו לשים לה אזיקים על הידיים ועל הרגליים או אפילו לעלף אותה, כדאי להם להשתלט עלייה היא כולה ילדה למען השם כמה קשה זה כבר יכול להיות! ואגב אם הם לא יפסיקו אתה תהיה הראשון שאדאג להרוג" אמר כאשר הטון שלו עולה עם כל מילה. אותו השומר רץ ללמעלה בטיסה "אז איפה היינו?" אמר בהומור "אה נכון, החברה שלך בדרך לכאן ונעשה כאן סידרת בדיקות לא אכפת לך שאני ישתעשע איתה קצת נכון?" אמר וחיוך זדוני עלה על פניו.