הרגשתי את דימעותיי עולות נכנסתי לשירותים והרגשתי כאב. כאב בלב, תאכלס הוא לא חייב לי כלום אבל זה בכל זאת כואב חשבתי שאנחנו חברים אבל יש לי תחושה שזה יותר מסתם חברים כי זה כואב כמו הגהנום. יצאתי מחוץ לתא שתפתי את פני וניגבתי עם נייר הסתכלתי במראה וניסיתי לטשטש כל זכר למה שקרה כמה דקות לפני כן.
בכלל כדאי לי להמשיך את היום, או שכדאי שאבריז..
אין מצב שבעולם שאני מבריזה ייכחד העולם אני צא מבריזה היה לי עג היום את ממוצע החיסורים המושלם כמובן חוץ מהמורה הכלבה שלי לאנגלית. היא אמרה לי שהיא ראתה אותי מבריזה איך הברזתי אם הייתי בפרטני עם המורה לפיזיקה איך?!!!? והקטע הכי מצחיק היא לא האמינה גם לו כשהוא אמר לה שאני למדתי איתו!! וואו במחשבה לאחור בואנה אני חננה רצח.
יצאתי מהשירותים והתקדמתי לכיתה היה כבר צילצול מלפני חמש עשרה דקות ואני מתלבטת מה להגיד. יהיה מה שיהיה פתחתי את הדלת "סליחה על האיחור המורה פשוט.." ישר קטעה אותי "לכי למנהלת ותסבירי לה את למה איחרת" יופי מורה אחלה למתמטיקה.
יצאתי מהכיתה סוגרת אחרי את הדלת נראלי המורה במחזור קשה הפעם.
התקדמתי אל המנהלת ותנחשו מי היה שם עם פצעים על מפרקי ידיו ושפה נפוחה. לכל המנחשות ליאור.
התיישבתי מולו מנסה ליצור כמה שפחות חשד משחקת בטלפון עד שכמובן והרגע יגיע " ספוארסטאר?!?!? מה את עושה פה?" שאל מופתע ומה אני יכולה להגיד לו בכיתי בגללך רבע שעה בשירותים "אותו הדבר אני יכולה לשאול לגבייך" עניתי בהתחכמות מקווה שיעזוב את הנושא "אני שאלתי ראשון" אמר כזה ילדותי.
"אבן נייר ומיספרים?" שאלתי מקווה להעביר את הזמן שהמנהלת תיקח אותי או אותו ולא אצטרך להסביר לו. הוא הנהן ונהיה רציני עשינו יצא שאני ניצחתי מועאעאעאעא יש לי היום מזל טוב,
והוא פשוט הסתכל עלי טוב נמאס לי הוא מנסה למרוח אותי "נו!!" זירזתי אותי "בסדר בסדר" הרים את ידיו בכניעה "רבתי עם הנערים שהציקו לך היום מכות ובואי נגיד שהפצעים שעלי הם עוד כלום יחסית אליהם" וגיחך לעצמו.
ואז יצא לי באמת להסתכל על הפצעים ולראות שהפרקים שלו פצועים די קשה והוא חטף מכה ממש רצינית בשפה אז קמתי וניגשתי אל המזכירה "תגידי יש לך ערכת עזרה ראשונה?" שאלתי בנחמדות והיא פשוט זרקה לי את הערכה "תודה" מילמלתי וניגשתי אל ליאור ישבתי במעין ישיבת צפרדע כזאת והתחלתי לחטא את הפרצעים ואז התחלתי לחבוש את ידו הפצוע "ליאור כנס בבקשה אל חדר המנהלת" המזכירה קראה לו " "שנייה" החזרתי לה מנסה לחבוש מהר יותר וחצי "שלא תחשוב שאני סלחתי לך אני ממש כועסת עלייך" אמרתי לו בעצבים וחבשתי קצת יותר חזק"סופארסטאר אני.." הוא לא הספיק להשלים את משפטו וכבר המנהלת בהתה בשנינו כשאני חובשת לו את היד "נו נו אני רואה שאתם מסתדרים תלמד ממנה ליאור" הייתי מובכת ומצאתי את הריצפה מאוד מעניינת להיום במיוחד הכתם השחור על הריצפה שמעיד שלא ניקו פה מאז שבית הספר הזה הוקם.
סיימתי לחבוש וקמתי "סטאר מה את עושה כאן?" שאלה דקה לפני שנכנס לחדרה עם ליאור "אני איחרתי לשיעור והמורה אמרה לי לבוא לכאן לבקש אישור על האיחור שלי" עניתי "מדוע איחרת?" נו את בטח צוחקת עלי "עינייני בנות" זה התירוץ הראשון שעלה לי והמשכתי לבהות בריצפה כשאני שומעת את צחוקו של ליאור מחדר המנהלת "רותי תיתנה לה אישור על האיחור ולפעם הבאה תדאגי לכך בהפסקה" איזו פאדיחה.
ניגשתי אל המזכירה באתי להיכנס לשיעור אבל בדיוק היה צילצול.
נכנסתי בכל זאת לכיתה "הינה האישור" הבאתי לה והיא הינהנה ויצאה וואי כמה פאדיחות עשיתי לעצמי היום. אני רק רוצה שהיום יגמר ויחזור לבית ככה הפאדיחות עגמרו סוף סוף
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
