האחת שלי

21

הוא לא ענה רק הסתכל עלי במבט שפשוט אמר הכל. זה הוא. "למה?" שאלתי מסתכלת על הריצפה."למה מה?" שאל מבולבל
"למה הצלת אותי די ברור שיש לך משהו טוב יותר לעשות? למה נהפכת לרוצח? ומה השם האמיתי שלך? אליאור"הבלטתי את האות א. הוא חיכה לכמה שניות וכאב השתקף מעיניו הוא בא לענות אבל הנהג מקדימה צעק " אנחנו מוקפים שמשהו יירה בהם" והנהג דפק לחץ על דוושת הגז וטסנו במהירות על הכביש ליאור תפס את הרובה שלו והתחיל לירות כאשר הוא צועק עלי לקשור חגורת בטיחות. מרוב הלחץ קפאתי אבל התעשטתי די מהר על עצמי ועשיתי מה שהוא אמר. ברקע אני שומעת יריות צרחות של אנשים מבוהלים וחריקת צמיגים אבל הכי חזק שמעתי את הלב שלי דופק. במהלך המרדף ליאור החל לצרוח וניכנס לבפנים מדמם מכתפו. הוא נורה. ליאור השתלט על כאביו והורה לאיש השני לירות במקומו. "הכל בסדר בוס?" הנהג צעק לכיוונינו מקדימה ליאור השיב בחיוב "זהירות מחסום!!" הנהג צרח ובתוך שנייה כולם ניכנסו לבפנים והרכב שבר את המחסום. מזל שזה רכב ממוגן...
החלו להישמע ברקע סירנות משטרה שיט אם אני נתפסת על ידי המשטרה אני אבודה.

הנהג ניכנס למקום צר וכולם נשארו בפנים הוא עשה כמה פניות ואיבד את מי שרדף אחרינו שזה המשטרה והכנופייה הנגדית
לאחר כמה דקות ניכנסנו למקום סגור "אפשר לצאת" אמר ליאור לכולם ברוגע כולם החלו לצאת מהרכב ואת אדוארד פינו ורק אני נשארתי ברכב פחדתי רצח הייתי פשוט מקובעת לכיסא "קדימה בואי" ליאור אמר לי שיחרר אותי מהחגורה ושם יד על כתפי הנהנתי הוא ירד ראשון מחכה לי שארד והוא יסגור את הרכב. באתי לרכב אבל הוא היה גבוה רצח איך לעזזל עליתי?!?! בלי יותר מידי מילים ליאור הרים אותי והניח אותי על הריצפה "תודה" אמרתי מעט מובכת הוא הינהן לכיווני והחשבתי את זה כבבקשה.
כאשר ניכנסנו הגענו למקום 'עשיר' אם אפשר לקרוא לזה ככה הכל היה מעוצב ונקי "תעמדי מאחוריי יש כאן אנשים מפוקפקים" לחש לי ותפסתי בזרועו חזק וניצמדתי אליו הוא הולך להיות המגן האנושי שלי "אני רוצה שתבדקו אם זה צולם מי צילם ומה קרה לרודפים יש לכם שעה לתת לי תשובות " פיקד על החיילים שלו כולם התפזרו ורק אני נשארתי לידו כאשר אנשמם חולפים על פנינו "בואי" אמר לי והתחלתי ללכת אחריו עלינו שתי קומות ללמעלה במעלית ושם גם היה שומר מפחיד בריון כל מי שלא הייתי רוצים לגרום לו להתעצהן עליכם.
למעלה הגענו למעין סויטה הסתכלתי על הכל מופעמת מהיופי של המקום אבל המקום היה לי קר לא הייתה בו אווירה נעימה. 
"את יכולה להתקלח שם" הצביע חי על דלת לבנה "שם תמצאי מגבות וכל מה שאת צריכה" "אמממ זה נחמד אבל אין לי בגדים כאן" אמרתי קצת מובכת הוא הלך לכיוון ארון שהיה בקיר ונתן לי חולצנה שלו ובוקסר שלו "אני..אני לא יכולה ללבוש את זה" אמרתי קצת מהססת "את כן את רוצה חראות?" אמר לי במעט עצבים וערסיות בדבריו פחדתי שהוא יםגע בי כמו אדיר אז הינהנתי וסתמתי נכנסתי למיקלחת החמה  ונירגעת חושבת על מה שהיה היום ועל אדוארד מה קרה לו באמת בסוף?
סיימתי להתקלח ויצאתי הלבשתי בבגדים שליאור נתן לי והלכתי לחפש אחריו לפתע ראיתי עובדת "סליחה את יודעת איפה ליאור או איך לקרוא לו" היא הסתכלה עלי במבט מזלזל "הוא למטה תרדי קומה" אמרה לי "תודה" אמרתי אבל היא התעלמה . איזה אנשים נחמדים יש בעולם הזה. ירדתי למטה במעלית שממנה יצאתי מקודם והשומר כיוון אותי לאן להגיע "תודה" אמרתי לו והוא לשם שינוי עזר לי וענה לי בבקשה.
כשראיתו את גבו ואת גבי העובדים שלו ניגשתי אליו ולחשתי לו באוזן "ליאור" לא רציתי להפריע לכולם הוא הסתובב מהר מסתכל ישר וכמובן לא רואה אותי גמדה כבר ציינתי? ואז הוא הוריד את מבטו "הי את צריכה משהו? משהו קרה? משהו נגע בך? אם רצית אותי למה לא התקשרת יש פה המון אנשים שמסתכלים" כולם שם בחנו אותי "תסתובבו מיד" צעק עליהם וכולם חזרו לעיסוקיהם "תגיד מה עם אדוארד?" שאלתי אותו "מי זה?" שאל לא מבין "נו האיש המדמם שהיה איתנו ברכב "זה לא השם שלו מאיפה הבאת את זה" אמר "אה טוב שכחתי שאני נתתי לו את השם הוא קצת דימם אז זה הזכיר לי את הסרט דימדומים והשחקן הראשי הוא אדוארד אז..." הוא החל להתפקע מצחוק "טוב אז קוראים לו ג'ייק ווילאמסון ובואי אני אקח איתך אליו הוא גם דרש לשלומך" אמר לי "אוקי תודה" הוא חייך אלי קשה לבנאדם להגיד בבקשה!