האחת שלי

48

הסתכלתי ישר וראיתי שמתן חזר.
"אז לאן נעלמת? אבל אל תדאג לא היה משעמם בלעדייך חברה שלך כאן אירחה לי חברה" דקר אמר כאשר ציניות נוטפת מפיו.

גילגלתי את עיני וניסיתי להבין איך אני יוצא מכאן עכשיו! אני חייב לעזור להם.
הסתכלתי על הסכין שליד צווארי והבנתי שאני עדיין מאבד דם והזמן יקר, במיוחד שלי.
אז החלטתי לעשות את הצעד הכי חכם שהיה נראלי באותו הרגע,לנסות להשיג את המפתח או לנסות לשחרר את הידיים, אני חייב לבנות לעצמי צמיד עם פורץ מנעולים או סיכה נשלפת זאת המצאה גאונית! אני ממציא אותה ישר אחרי שאני מכסח אותו.

התחלתי בניסיון להוציא שבב מהכיסא שאיכשהו לאחר קצת זמן והרבה מאמץ הצלחתי להוציא.
הכנסתי את השבב לאזיקים שעל פרקי ידי והתחלתי לשחק איתו, לפתע הרגשתי שיחרור ביד, ידעתי שעלי להישאר יחסית אדיש למצב כי אם דקר ירגיש בשוני אני בבעיה, ככה נשארתי כמה שניות חושב על איך אני זז מהר עכשיו ומפתיע אותו.
"נחש אדום" הסתכלתי באותו הרגע ששמעתי את צירוף שתי המילים לכיוון מתן, יודע מה זה אומר.
"מה" דקר שאל לא מבין.
"זה אומר שאתה ככה קרוב מלמות לי בידיים" תכנית זה לא שקר אבל אני גם לא אגיד לו את הפירוש האמיתי מאחורי זה, זאת הפואנטה בשמות קוד.
"או באמת ואיך תעשה את זה?" וראיתי ברגע זה הזדמנות להרחיק את הסכין ממני. נטו עצבים.
"בוא נעשה ככה... תעיף את הסכין כי היא מקשה עלי לדבר" אמרתי.
"נראלך שאני אעיף אותה!" אמר לי במעין עצבים ורק הפעיל יותר לחץ. אך בכל זאת, רוגע זה שם המשחק.
"כן אם..ם א..תה רוצה לדע..ת איך אתה מת!" אמרתי בקושי כאשר הדם החל לרדת בעוצמות חזקות יותר "אז בוא נוודא שזה בחיים לא ייקרה אני ממילא לא אצא מכאן בחיים, ואני מעדיף לקחת אותך איתי"את החלק השני אמר בלחישה באוזני. הוא הניף לשנייה את הסכין באוויר בכוונה לדקור אותי בחזה אבל באותה השנייה זזתי לצד ותוך כדי סיבוב נתתי לו מרפק ללסת, הוא נפל לצד. בעטתי בבטנו והוא התקפל המשכתי לחבוט בו עד לאיבד הכרה.
"איפה היא?!" צעקתי על שניהם "ליאור תירגע אתה עדיין מדמם" מתן אמר לי אבל אותי זה לא עיניין".
"היא בסדר השומרים סרקו את הבית ומצאו אותה מעולפת עם עוד כמה שומרים שלו". ובאותו הרגע אבן מליבי נפלה "אה וגם מצאו את סיימון עם כדור ברגל הוא כרגע בטיפול" הוסיף. "תרצחו אותו" אמרתי "מה למה הוא עובד שלך?" ניסה להבין מתן "לא עוד, אבל יודע מה, אל תעשה את זה.אני רוצה" ומתן הינהן מבין מהר מאוד מה הולך.

~~~~~~~~~~~~~סטאר~~~~~~~~~~~~~
קמתי מסוחררת על מיטה רכה ומוכרת ומתחילה לשחזר מסתכלת מסביב לחדר כאשר אני עדיין שוכבת רואה את ליאור יושב על כיסא ומדבר בטלפון, אבל אני לא מצליחה לשמוע כלום.
ניסיתי שנית ולאחר כמה שניות מתחילה לשמוע מילמולים לא ברורים מצדו
"אני רוצה נקמה"..."הם הולכים ליפול"
מי הולך ליפול? מה קורה פה? פתאום גם מלמל "נחש אדום".
אני חושבת שמשהו נדפק לי בשמיעה. לא פעם ראשונה, פעם שי דיברה איתי והדבר היחידי ששמעתי מתוך משפטים של שעות רק את המילה המבורגר, היא הבינה שלא הקשבתי לה בסוף כשהפתיעה אותי בבוחן פתע 'מה אמרתי עכשיו?' ואז עניתי לה 'המבוגר' היא בתגובה דפקה את ידה במצח שלה ולבסוף אמרה בואי נלך לאכול.

"הוא פגע בה ותוכנית נחש אדום יוצאת לפועל" לפתע שמעתי את ליאור ובזה אני בטוחה, קמתי בחדות וישר מתחרטת על זה כאשר ראשי כאב "שו נחש אדום? יש פה נחש?!" קמתי בקצת יותר פאניקה, ליאור הסתובב אלי "אני אחזור אלייך" אמר בטלפון וישר ניתק " לא אין פה נחש" מילמל וציחקק מעט " בכל מקרה, איך את מרגישה" הסתכלתי על צווארו הפצוע וישר נחרדתי "מה קרה?" הסתכלתי עליו בבהלה "זה כלום, איך את?" פתאום אכפת לו "מה אכפת לך?" עניתי בחדות כאשר נזכרתי במה שאמרתי כשהיינו במרתף.