יצאתי מהמיקלחת התלבשתי והסתרקתי. נכנסתי לחדר וחשבתי בואי נלך לישון עכשיו גם ככה אין לי מה לעשות ועדיף לי ללכת לישון ולהירדם מאשר להתחיל לחשוב על כל מה שקורה פה אז הלכתי למיטה וניסיתי להירדם אבל כמובן שאצלי כל מה שאני רוצה שיקרה יתפקשש בקיצור לא עבד.
יצאתי לבחוץ והרגשתי את הרוח הקרירה מלטפת את עורי בעדינות.
לא היה לי אכפת שקר בחוץ נהנתי מזה זה הרגיש כאילו יש לי חופש.
הלכתי והגעתי מה'מידרכה' במקום הזה לדשא ברגע שדרכתי עליו הרגשתי סוף סוף אני עצמי בלי אף אחד על הראש בלי ליאור והפוסטמה ממקודם ובלי הבעיות שיש לי בחיים כי כמובן זה החיים שלי ברור שיהיה בהן טון של בעיות.
נשכבתי על הדשא ועצמתי את עייני הרגשתי עייפה אבל לא נירדמתי כי גם אם הייתי רוצה להירדם זה לא אפשרי.
לאחר כמה זמן שאני שוכבת על הדשא משהו מגיע "סליחה גבירתי הכל בסדר?" אחח אחד השומרים "כן אני פשוט רוצה להיות לבד" עניתי בעדינות אני מודעת לעובדה שזאת חלק מהעבודה שלו והוא לא באמת היה רוצה להפריע לי "לקרוא לליאור?" שאל "לא תודה" עניתי כאשר עיני עדיין עצומות "טוב אם את צריכה משהו אני מסתובב פה באיזור ערב טוב".
ככה נשארתי על הדשא עד שהרגשתי קצת אור. פתחתי את עייני וראיתי את השמש מתחילה לעלות וככה בהיתי בה כל כך יפה, גדולה וזהובה היא ממלאת את כל העולם באור.
כבר התחלפו השומרים כמה פעמים וכל פעם עברו ושאלו אותי אם הכל בסדר אבל לא היה לי אכפת עניתי רגועה כי זאת הייתה הפעם הראשונה מזה זמן רב שאני תכלס רגועה.
החלטתי בשלב מסויים לקום וללכת לאכול כי כאשר מדובר באוכל כלום לא יעצור אותי התקדמתי למיטבח שכבר הבנתי איפה הוא והתחלתי להכין ביצת עין לפתע ראיתי שומר שעובר שם והסתכל לרגע על ביצת העין שלי והבנתי שהוא רעב.
הוספתי עוד ביצה וחתכתי סלט הכנתי קפה ושוקו והנחתי על השולחן "בוא לפה אני יודעת שאתה רעב וזאת לא בושה לבקש" אמרתי הוא ניסה לסרב בנימוס "אני לא שאלתי וכרגע אתה בא לאכול אז תשב" אמרתי בתוקפנות לניסיונות המסכנים שלו לא לאכול "לא ליאור יהרוג אותי גם ככה עוד שעתיים ניגמרת לי המשמרת" מיסכן הוא לא יוגע עם מי הוא התעסק לי לא אומרים לא!
"מעניין לי ליאור אתה תשב ותאכל עכשיו" נתתי לו פקודה מסכן.
בסופו של דבר הוא התייאש וישב לאכול איתי לפתע ליאור הגיע מסתכל עלי נותן לי נשיקה בלחי ואומר בוקר טוב עניתי לו בהינהון קצר וקול קטן שיצא מפי שהיה אמור להיות בוקר טוב. הוא נכנס למיטבח ואחרי שתי שניות הוא חזר כאשר קלט את השומר "מה קורה פה?" שאל בטון נמוך ומאיים והשומר ישר נידרך "תירגע הוא גווע פה ברעב ושעה עד שהצלחתי לשכנע אותו לשבת לאכול אז אם תפגע בו אני בגללי אני לא אסלח לך בחיים" הוא הינהן קצרות וניכנס למיטבח בחזרה השומר היה נראה כאילו עוד דקה חטף התקף לב של החיים למה הם כאלה מפוחדים השומר נראה חתיכת גורילה.
"נו אז איך עבר הלילה? לא ראיתי אותך במיטה" שאל או אמר לא בטוחה "בסדר אני מניחה הייתי בגינה פשוט לא הייתי כל כך עייפה" עניתי את האמת אין לי מה להסתיר "איך היה עם המוזרה שהגיעה לכאן?" היא "הלכה חמש דקות אחרי שעלית להתקלח" אמר ביובש.
"יודעת מה אני רוצה להכיר אותך אף פעם לא יצא לנו לדבר" הוא אמר אוי מסכן אם הוא רק היה יודע שזה המהלך הכי אידיוטי שלו לא שווה לו להכיר אותי בכלל.
"טוב" עניתי בחוסר עיניין שיבין את הרמז
"אז מה דעתך רק אני ואת... אמ.. נלך לאכול מתישהו נכיר אחד את השנייה" אמר מובך איזה חמוד.
הנחתי את ידי על זרועו ופתחתי את פי "לא כדאי לך להכיר אותי".
קמתי והלכתי מהשולחן עולה לחדר.
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
