האחת שלי

40

הסתכלתי לכיוון היד וראיתי שזה ליאור הסתכלתי עליו במבט שואל "שיייי" הוא לפתע צעק אחרי חצי דקה היא הגיעה לחדר והסתכלה עלינו קצת מובכת "הכל טוב זה היה חד פעמי עם החלטה של הרגע לא יחזור על עצמו.." כמה כאב לי לשמוע את זה אני אשקר אם אגיד שלא התאכזבתי אז פשוט  הינהנתי כמשהי שמסכימה "טוב... אז סטאר איך את מרגישה?" היא ישר התנפלה עלי "היא לא עשתה בעיות נכון?!?!?" צעקה לעבר ליאור "תלוי מה את מגדירה כבעיות.." אמר ליאור בתגובה "הייי אני הייתי מדהימה" עניתי מנסה להגן על עצמי "כן בטח מדהימה כמו לנסות לברוח ללימודים את הבנאדם היחידי שראיתי שמנסה לברוח לתוך הלימודים ולמזלי אחד השומרים תפס אותך" אמר וראיתי ששניה אחרי זה הוא התחרט, שי לא יודעת מכל העיניין ועדיף גם ככה "למה יש לך שומרים?" שאלה "סתם ההורים של הילד הדפוק הזה הם איזה משהו שקשור לממשלה עזבי אני בעצמי אפילו לא הבנתי.." עניתי מגנה עליו ובאותו הרגע הוא נתן לי איזה מבט של הערכה כאילו אומר תודה אבל בלי מילים והחזרתי בהינהון קטן "וואי איזה גרועה את למה את מנסה לברוח קלטי יש פה פריקינג בריכה אני אומרת ניכנס לשחייה!!" היא אמרה כן בטח... "אני אחזור דקה לבית שלי ואביא לשתינו בגד ים אני גם ככה גרה כמה בתים מפה" אמרה והלכה ישר בלי אפילו לשאול אם זה בסדר מבחינתי.
נשארנו שנינו קצת מובכים מהסיטואציה שקרתה עד לפני איזה עשר דקות "אז..." ליאור התחיל לדבר "אני יודע שנהנת מהנשיקה" אמר במעין צחוק "וואי איזה ילד מתנשא" החזרתי " את רק מחזקת את טענתי שאומרת שאני צודק" אמר במעין גאווה "פשוט תסתום אתה תעשה טובה לכל העולם" אמרתי בדרמטיות ונשכבתי על המיטה שעלייה עוד ישבנו בתוך שניות ליאור היה מעלי "מה?" שאלתי לא מבינה מה הוא רוצה "את חמודה.." אמר לעצמו מאשר לי "חה אתה כנראה לא מכיר אותי מספיק. חמודה אני לא" אמרתי "אגב מתן אמור להגיע הערב" אמר כבדרך אגב וזז ממני "מה באמת?!?!" אמרתי קצת מתרגשת לא ראיתי אותו הרבה זמן הוא הינהן "אתה נראה קצת מבואס" אמרתי. קצת מוזר לי כאילו הם חברים טובים הוא אמור להיות שמח לא מדוכא "תגידי יש משהו בינכם?" מה "מה זאת אומרת יש בינינו משהו?" הוא נאנח "לא משנה" אמר "נו למה הכוונה!? אם אתה לא תענה עכשיו אני אמשיך לשאול אותך כדאי לך לחסוך את התהליך הארוך והמייגע הזה" הוא הסתכל עלי קצת מיואש "את זוכרת את התקופה הזאת שהיינו קצת בריב ומתן היה כאן והוא היה איתך אז.. האם משהו קרה בינכם התחיל איתך משהו בכיוון" אמר כאשר את החלק השני אמר קצת מהר מנסה להתחמק "אתה מקנא!!!!" צעקתי "לא אני לא" ניסה להתגונן "כן בטח בכל מקרה לא קרה כלום הוא היה איתי כשהיה קצת קשה זה הכל הוא כמו אח" אמרתי ופתאום חיוך עלה על פניו "חה מי היה מאמין אתה מקנא!!" אמרצי צוחקת עליו "לא נכון!" החזיר לי בצורה ילדותית "מה שתגיד.. מי היה מאמין ש'ליאור האגדי' יקנא במשהו ש'התחיל איתי' "  עשיתי מרכאות בידיים "ליאור האגדי אהבתי מאיפה הבאת את השם המדהים הזה" איך הוא מצליח לשנות את הנושא למצב שאני מובכת מכל זה בסוף "הבאתי את זה מהרגע בו שמעתי איזה אהבלה מהשכבה מדברת עלייך בשירותים עם החברה האהבלה השנייה שלה" מנסה להתחמק "או באמת איזו אהבלה? או שאת האהבלה" מניאקקקק "אני לא אהבלה יתחת" "יתחת?" הסתכל עלי מתאפק לא לצחוק כן זה חלק מהשפה שלי "כן." קבעתי בהחלטיות לפתע הייתה דפיקה בדלת הכניסה "מתן לא דופק והשומרים לא הודיעו כלום" אמר בחשדניות "אולי זאת שי?" אמרתי מנסה להגיד הברור מאיליו "השומרים היו מודיעים לי על כך שהיא באה אפילו על ההורים שלי הם מודיעים" אמר כבדרך אגב "תיכנסי לארון פה ואל תצאי ממנו אלא אם אני אומר אחרת" אמר ושלף אקדח מהשידה לידו ונתן לי מה לעזאזל?!? הינדתי את ראשי אין מצב!! "סטאר זאת לא שאלה אם תצטרכי להתגונן ואני לא אוכל.." הוא החל לומר אבל הדלת נפרצה הוא שם את האקדח ביידי ודחף אותי לארון סגר אותו לקח משהו ממגירה אחרת ויצא מן החדר ישבתי רועדת כאשר האקדח בידי.