6

2.2K 116 1
                                    

הרגשתי את ידיו של ליאור עוטפות אותי פעם נוספת ואני בוכה. אני בוכה על זה שחרא לי על זה שרק אתמול בערב אבא שלי חטף ממנו מכות ועל ההתחייבות שלי כלפיו. אני גם חושבת על מה הופך אותי לשונה מכולם למה תמיד אני זאת שסובלת עצמתי את עיני בחוזקה מנסה לגרום להכל לעצור. לפעמים הייתי מייחלת שהכל יקפא, יעצור במקומו, שהדאגות בחיים שלי ייפסקו ויהיו לי חיים הרבה יותר טובים מאשר עכשיו עם משפחה נורמאלית ושהכל יחזור לקדמותו אני רוצה את אחותי איתי. אבל לצערי הכל בגדר רצון. בשלב מסויים פשוט נרדמתי והפעם נרדמתי כשמסך שחור מופיע מולי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~התעוררתי כשהרגשתי שאני לבד ואפשר להגיד שהייתי צריכה את זה פתחתי את הטלוויזיה שהייתה שם סתם כדי לראות מה קורה מסביב וישר על החדשות
" אליאור וחבורת הפושעים שאיתו בצעו לפני רגעים אחדים שוד בנק נוסף כאשר יש שני פצועים בינוני אחד קל ואחד קשה איש לא ראה את פניהם אם משהו מצליח לזהות את האנשים נא לפנות למשטרה עכשיו נעבור למזג האוויר.." ומכאן הפסקתי להקשיב.
פעם נוספת אני שומעת בחדשות פעם נוספת טוב זה מדהים כנראה הבנאדם מומחה אם הם הצליחו כבר כמה פעמים לחמוק כל כך בקלות אבל אני יודעת שיתפסו אותם עכשיו או אחר כך. כל אחד מקבל את העונש שלו. ירדתי למטה למטבח מקווה לא להיפגש עם ליאור או משהו אחר רק לאכול כי מה לעשות אני דבה שאוכלת רוב חייה כי אוכל זאת אהבה!! איך אפשר שלא לאהוב את האוכל?
ירדתי למטה וראיתי שאין אף אחד הוא כנראה הלך לבית הספר או שזה סתם ית מלחיץ שיש בראשותו התחלתי להכין פנקיקים כי בא לי. איזה פאדיחה אני מרגשיה יותר מידי בנוח כאן. התחלתי בחיפושי אחרי קמח ביצים שמן וכל דבר אחר שאני זקוקה לפנקייקים שלי התחלתי להכין מקווה שייצא סבבה.
סיימתי עם ההכנה והנה אני שמה את זה על השולחן מתיישבת שופכת סירופ לוקחת עם המזלג ושנייה לפני שאני מכניסה לפה יש דפיקות לעזזל הרסו לי את הפנקייקים באתי להניח עד שחשבתי חעצמי למה שאני לא אוכל ואז אלך לפתוח דפקתי ביס ענק והלכתי לפתוח. ראיתי שזה ליאור פתחתי את הדלת והוא ישר הסתכל עלי במבט משועשע "אני שמח שאת מרגישה בבית אגב נשארו לי פנקייקים?" לעסתי ותוך כדי הינהנתי הוא ישר רץ למקור הריח ולקח חצי ממה שהיה בצלחת שלי "הייי ישמן תשאיר לי אני גם רוצה לאכול" נזפתי בו "מה לקחתי חצי?" הוא ענה בתמימות כמו ילד קטן תוך כדי שהוא לועס בהגזמה ויורק לכל מקום כולל על הפנים שלי"אחד מה נראלך היית אמור לקחת אחד שניים בהגזמה ודבר שני ימגעיל מה אתה חיה תאכל בפה סגור" כעסתי מה נראה לו?
כסימן להתגרות לקח אחד נוסף מהצלחת שלי לפני שהוא הכניס אותו לפיו הרגשתי כאילו לקחו לי את אהבת חיי
והכנסתי אגרוף לביטנו זה כאב רצח ביד אבל זה השתלם הוא הפיל את הפנקייק וישר תפסתי אותו ואכלתי מועאעאעאע "לא מתעסקים עם האוכל שלי" אמרתי תוך כדי שאני מעסה את היד ולועסת כמו בהמה "כואבת לך היד?" הוא שאל התקרב ותפס בידי מביך חשבתי על איך להפיג את המתח אז ישר פתחתי את פי"ברור תגיד מה אתה כל כך כבד כי אתה שם אבנים בבטן מזה?" הוא צחק ולא יכולתי שלא לחייך הוא טפח על ביטנו "זה מה שנקרא שריר משהו שלא נראה לי קיים אצלך ביד" אווץ "היייי כן יש לי שריר ביד..... נראלי" ידעתי שהייתי צריכה להתאמן בחופש הגדול בחר כושר במקום לעשות מרתון סדרות
הוא צחק שוב הסתכלתי עליו בשאלה מה הוא צוחק "אמרת את זה בקול" ענה ישר והתפקע מצחוק וואו ממתי אני כזאת מצחיקה וחייכתי שוב.
"אז איפה היום בבוקר כי חזרת ממש מוקדם יחסית לבית ספר?" שאלתי מסוקרנת למדי
פניו ישר הרצינו זה מפחיד

האחת שליWhere stories live. Discover now