האחת שלי

84

שמעתי את הצילצול המונוטוני של השעון המעורר שלי. איכ שש בבוקר.
קמתי מהמיטה הולכת ישר לצחצח שיניים לסרק את השיער שלי ולשטוף את פניי.
התלבשתי בלבוש של מכנס גינס שחור מעט משופשף וחולצה לבנה מכופתרת וארוכה ויצאתי לכיוון העבודה.
נכנסתי אל תוך הרכב והתחלתי לנסוע לכיוון המשרדים של ערוץ 12. נכנסתי לבפנים ותיקפתי את הכרטיס שלי.
הלכתי אל המשרד שלי בידיעה שזה היום האחרון שלי בעבודה הזאת לשלושת השנים הקרובות.
כן אני מתגייסת מחר ובדרך כלל הייתי אומרת בואו נהנה נתפטר מהעבודה שבועיים לפני הגיוס ושאני אצא לבלות אבל האמת אני נהנית פה, יש פה אנשים טובים,העבודה כייפית ומעניינת. אמרתי בוקר טוב לכל העובדים שאני בקשר איתם ומכירה ולבסוף הגעתי לשולחן שלי.
"בוקר טוב!" אמרתי לשקד חברתי לשולחן היא בת 24 והיא אחלה של בחורה "בוקר אור סנשיין" אמרה לי כאשר היא מרוכזת במחשב שלה "מה עדיין על הכתבה לגבי המנהרות החדשות?" שאלתי אותה מביעה עיניין למרות שזה מעניין לי תתחת.
"כע.. אני משקיעה שעות בכתבה שתימשך כמה דקות,זה ממש עצוב" אמרה לי בתסכול וגיכחתי "יודעת" אמרתי והתיישבתי בכיסא שלי מתחילה את העבודה על הבחירות לראשות העיר בכל עיר בישראל.
נאנחתי בחוסר כוחות שהבנתי כמה עבודה עוד יש לפני.

"לאחר כמה שעות הספקתי חסקר את הרוב"
"אני יוצאת להפסקת צהריים את באה?" שאלתי את שקד "לא איזה, הלוואי יש לי פה ערימות של עבודה" אמרה לי בתסכול "סבבה זזתי" אמרתי לה והתחלתי להתקדם לקפיטרייה של העבודה.
"סעמק עם המחשב הזה!" שמעתי משהו מקלל בקול ובזעם התקגמתי לכיוון העמדה וראיתי משהו צעיר שנראה בן גילי אפילו.
"הכל בסדר?" שאלתי, הוא הרים את מבטו וחייך במבוכה "המחשב... הוא לא עובד" אמר בתיסכול.
"תן לי לראות" ביקשתי והוא פינה את מקומו.
התיישבתי על הכיסא וראיתי כתוביות לבנות וכחולות על המסך השחור.
הורדתי את מבטי קולטת דיסק און קי מחובר למחשב ניתקתי את המחשב לחלוטין מהחשמל והוצאתי אותו מהמחשב.
לבסוף חיברתי הכל לחשמל והדלקתי שוב, פעם נוספת נוצרה הודעה והפעם פשוט לחצתי פעמיים אנטר והמחשב נפתח.
"בבקשה" אמרתי בחיול והנחתי את הדיבק און קי בידו.
"היי איך קוראים לך?" שאל לפתע "סטאר ואתה?" שאלתי "תמיר" ענה "אנחנו צריכים לבלות מידי פעם" אמר בחיוך והינהתי לא מפתחת לו ציפיות מאז ליאור אני לא סומכת על אף אחד.
התקדמתי למעליות ולחצתי על קומת הקפיטרייה הדלת כמעט ניסגרה עד שהיא נפתחה בפתאומיות ושוב תמיר "או היי לך שוב" אמר בחיוך חביב "שלום גם לך" אמרתי הוא בא ללחוץ על כפתור אבל נעצר "אה את גם לקפיטרייה.." מילמל לעצמו "בא לך לשבת לאכול ביחד?" שאל בחוסר ביטחון, דיי ברור שהוא מנסה להתחיל איתי... לרסק אותו עכשיו או אחר כך? כל כך אחר כך. רעה, אני יודעת התחלתי להתחבר לזה בתקופה האחרונה ולאהוב את זה.
"סבבה" אמרתי בחיוך, גם ככה אין לי עם מי לאכול.
כל אחד לקח לעצמו את האוכל על מגש והתיישבנו ביחד. הוא התחיל שיחה ומפה לשם השיחה התגלגלה ונהייתה דיי כיפית. גיליתי עליו שהוא בדיוק השתחרר מצהל ושהוא שירת בצנחנים, כך שהוא גדול ממני בשנתיים וחודשיים משהו כזה, סיפרתי לו גם על עצמי ועל התיכון אבל בואו השמטתי כל דבר שקשור לליאור, מה שהוא לא יידע לא יהרוג אותו,לפחות אני מקווה.
החלפנו טלפונים ואת האמת שהוא נראה בנאדם נחמד.