האחת שלי

31

~~~~~~~~~~~~~~ליאור~~~~~~~~~~~~~~

יצאתי מהחדר בסערה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. איך יכולתי לעשות לה את זה היא בחיים לא תסלח לי ירדתי למטה והתיישבתי על אחת הספות כאשר אני תופס את ראשי בין ידי לפתע יד נחה עלי הרמתי את ראשי ואני רואה את מתן הוא יהרוג אותי.

"מה קרה אחי?" הנדתי עם ראשי לשלילה.
"שוט" אמר לי לקחתי נשימה עמוקה והסתכלתי קידמה התחלתי להסביר לו את הריב ביני לבינה ועד לרגע שאותו אני מעדיף לשכוח.

"אתה מפגר אתה יודע את זה?" לא עניתי לו כאות להסכמה "טוב תקשיב משהו אני אעלה לדבר איתה להרגיע אותה טיפה אתה ביינתים תשאר פה למטה ותיתן לה מרחב וזמן להירגע מחר תעלה תדבר איתה ותתנצל. אני מאמין שיהיה בסדר" אמר לי אין איזה אח הוא נתן לי ליבוק קטן ולחש באוזני "הכל יהיה בסדר".

~~~~~~~~~~~~~~סטאר~~~~~~~~~~~~~~
הייתי עדיין בחדר בוכה עד שלפתע שמעתי נקישות על הדלת "תלך מפה ליאור אני רוצה להיות לבד" אמרתי שבורה יותר ממה שציפיתי לכיוון הדלת הדלת ניפתחה ומשם נכנס מתן "הי זה אני, אני יכול להיכנס?" שאל בעדינות הינהתי ומחיתי דמעות מעיניי בעזרת גב ידי הוא התיישב על המיטה לידי וחיבק אותי "אני כאן הכל בסדר עכשיו אני כאן" ומילמל עוד כמה מילים מרגיעות לאוזני ישבתי מחובקת איתו איזה שעה עד שנרגעתי לגמרי "הי את רוצה לראות סרט?" שאל הסתכלתי עליו לא מבינה מה יש לו בראש אבל וואלה זורם לי לא רוצה להיות מדוכאת כרגע בגלל זה.
"סבבה אבל אני בוחרת ואתה הולך להביא את הפופקורן ומשהו לשתות" "חה אני בוחר" מה שתגיד אחי "אבן ג'וק?"( זה כזה ירושלמי להגיד אבן גוק 😂😂למי שלא הבינה זה אומר אבן נייר או מספריים וכל ההמשך הארוך...) שאלתי "בואי אני קורע אותך" אמר שנינו הגענו להיכון "בגלל שאין לי כוח לקידומת אז פשוט אבן...גוק" יצא שהוא נייר ואני מספרים "מועאעאע Victory is mine" הוא גלגל את העיניים עם תנועת ידיים מוגזמת כמו איזה פאקצה והתחלנו שינינו להתפקע מצחוק "יאלה תלמד להפסיד בכבוד ותלך להביא לי אוכל משרתי היקר" אמרתי לו בליגלוג "אוי סתמי" השיב והלך בתבוסה הסתכלתי על החדר מחפשת בעיני את השלט  ובסוף מוצאת אותו על השידה שעל יד המיטה לקחתי את השלט וחיפשתי סרטים עברתי כל מיני סרטים מוזרים חלקם שפשוט חרשתי עד שראיתי את הסרט המושלם. במבי. לא יודעת למה אבל זרם לי עליו.

חיכיתי ככה כמה דקות ותכלס שתי דקות במיקרו ודקה להביא את השתייה אבל טוב ניתן לו עוד כמה דקות לכי תדעי אמרתי לעצמי אז ככה יצא מצב שאני מנסה במשך חמש דקות כבר לעמוד על הראש וזה לא כל כך עובד אז החלטתי לרדת ללמטה איזה תירוץ הוא יביא הפעם אני כבר לא יודעת.

ירדתי לי במדרגות בקלילות ובזריזות עד ששמעתי לחישות והתחלתי להאט ולרדת ממש בשקט עד שנעצרתי ""תירגע כבר אחי אני לא מנסה 'לקחת' לך אותה אני מנסה לתקן את מה שאתה עשית ואני חושב שעשית מספיק אז תיתן לה מרחב עכשיו ואל תעצבן אותי כי זה לא מגיע לה ואתה יודע את זה" מתן אמר בעצבנות. וואו אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. ליאור לא החזיר דבר והתחלתי לשמוע צעדים ישר רצתי בשקט ובעדינות ללמעלה נכנסת ממתחת לשמיכה ומחכה שיגיע.

"התגעגעת אלי יקוף?" שאל מתן "סתום ותביא את הפופקורן" אמרתי לו הוא קפץ לידי במיטה ולחצתי על פלאי (play). "מה רציני במבי?" שאל לא מבין "כן במבי עכשיו התואיל בטובך לסתום ולתת לי לראות את הסרט?"
"סבבה זכרי" אמר "רשמתי לפני"

במהלך הסרט שנינו בכינו כשהאמא של במבי מתה והמשכנו לראות את הסרט עד לסיומו.מי לא בכה בחלק הזה אני לא יודעת!! כשניגמר הסרט אני והוא התחלנו מלחמת כריות כלפתע ליאור נכנס "אני יכול.." הוא לקח נשימה עמוקה "אני יכול לדבר איתך?" שאל אבל לא יכולתי להסתכל עליו הייתי כל כך פגועה ופחדתי שפשוט נצמדתי למתן "אול..אולי...אולי אח..ר כ.ך" אמרתי מגמגמת "בבקשה" אמר לי כמעט בוכה והאמת שזה שבר אותי