האחת שלי

73

הוא לא ענה ורק הסתכל על הקיר לצידי "ליאור. אני אשאל פעם אחרונה ואתה תענה לי! מי זה, מי רודף אחרי המשפחה שלי?"
הוא פתח את פיו וענה "אף אחד לא רודף אחרי המשפחה שלך סטאר.." אמר והחזיק את אפו עם ידו כאשר עיניו עצומות וראשו מופנה כלפי הריצפה. מה אז סתם שמו הגנה סביב המשפחה שלי כן בטח..
"אז סתם שמת שמירה סביב ההורים שלי לכיף שלך?" עניתי בסרקיזם מובהק "הוא רודף אחרייך" ענה והסתכל לתוך עייני במבט חודרני נבהלתי וראיתי את הפאניקה גם בעיניו. לראשונה הם הראו כל כך הרבה רגשות היה בהן עצב, כאב, פחד ואהבה. "זה אדיר"
המשיך אוטומטית ידיי עלו לפי ונשימתי נעתקה. הרגשתי בטראנס כאילו כל העולם קפא לרגע. כל הזיכרונות עלו משם כל החטיפה העובדה שכמעט נאנסתי שם. "א..ל תבכי" הוא אמר וקולו מעט נשבר ורק עכשיו גם הבנתי שאני בוכה. ליאור התקרב אלי וניגב את דמעותיי מעייני מסתכל לתוכן. "אני פה אני מבטיח לך שהוא לא ייגע בך. ידעתי שהייתי צריך לשחרר אותך... אבל אני כזה אנוכי. לעזאזל!" הכל הוא אמר בלחש ולבסוף צעק את המילה האחרונה.
צימצמתי את הרווח הקטן שהיה בינינו והנחתי את ראשי על החזה שלו מחבקת אותו כמה שיותר חזק. בתוך שנייה ידיו נכרחו סביבי "את לא לבד. אני איתך. אני אוהב אותך ואני תמיד יהיה לצידך בטוב וברע עד הנשימה האחרונה שלי, אני מבטיח לך שאני אהיה שם ותמיד אגן עלייך אני מבטיח לך... אני מבטיח" אמר את הכל בחלקים והדמעות שלי המשיכו לזרום אבל הפעם לא מפחד מאושר. כי זאת פעם ראשונה מזה הרבה זמן שאני לא מרגישה לבד יותר שיש איתי עוד משהו שתומך ושומר עלי חוץ משי, שמחזיק אותי כשאני נופלת ועוזר לי להתרומם. משהו שיצחק איתי כשכיף ויידע לפרגן ומהצד השני גם יהיה מספיק ישיר איתי כדי להגיד לי את המציאות בפנים. "תודה ליאור. תודה" אמרתי מרימה את פניי אליו והוא הוריד את פניו אלי מסתכל עלי מלמעלה "אני אוהב אותך בחיי אני לא יידע מה אני אעשה בלעדייך" אמר "אני אוהבת אותך ליאור" אמרתי ובשניות שפתיו עטפו את שלי הדמעות לא הפסיקו לזרום מעייני והנשיקה נעשתה אגרסיבית יותר ויותר. רגליי נכרחו סביב אגנו וידיי עלו אל מאחורי עורפו הוא טפס אותי בישבני מעט מוחץ אותו.
הוא התחיל לקחת לסחוב אותי לכיוון המיטה אבת הפעם לא הרגשתי לא בטוחה או הססנית הרגשתי בטוחה ושאני רוצה להיות פה.
הונחתי בעדינות על המיטה הוא לפתע התנתק "את בטוחה?" שאל בעדינות לא עניתי במקום נישקתי אותו ועליתי מעליו הרבשתי את חיוכו מבעד לשפתי ולא יכולתי שלא לחייך גם.
הפשטתי את חולצתו ממנו עוברת עם ידיי בעדינות מעצם הבריח שלו על שרירי החזה שלו,הקוביות ומשם הרגשתי שהגעתי אל פס מכנסיו. פתחתי את החגורה. מוציאה אותה לאט לאט כאשר שנינו עדיין מתנשקים. "וואו את תהרגי אותי!" הוא לפתע גער ועלה מעלי כאשר הוא השכיב אותי על המיטה בחזרה הוא הוריד את חולצתי בקלות ואת מכנסיי וכרגע הייתי רק בהלבשה תחתונה הוא הסתכל עלי עייניו נהיו רעבות ואפלות אפילו יותר וחיוכו רק גדל.
הוא הפשיל את מכנסו ממנו ואני עזרתי לו ידיו עברו על בטני ועברו לגבי עד ששמעתי קיליק מה שמסמן על כך שחזייה שלי השתחררה.
ידיו אחזו בחזה שלי וגניחה נפלטה מפי.
שפתיו החלו לעבור מפי אל עצם הבריח שלי אל החזה שלי, לבטן עד לתחתונים. הם הורדו ממני בעדינות ואני הורדתי את שלו ולעזאזל זה גדול. זה אמור.... להיכנס?!
הוא הסתכל בעייני וחייך "הכל בסדר ברגע שתרגישי קצת כאב תגידי לי ואני אפסיק אני מבטיח" אמר מרגיע והרגשתי בטוחה שוב.