"לא. זה לא קורה לי, הכל בגללי!" צרחתי ובכיתי מתפרקת בין ידיו של ליאור שמיהרו לתפוס אותי לפני שנפלתי על הריצפה הקרה.
"אנחנו חוזרים עכשיו!" אמרתי קובעת והוא הינהן בהבנה.
ארזתי את כל הדברים שלי מהר בלי לקפל כלום, פשוט שהכל ידחף למזוודה.
סיימתי לארוז והסתכלתי לצד השני בחדר רואה שגם ליאור סיים גם לארוז.
"קדימה בואי נזוז" אמר לי ונשק לקודקוד ראשי.
התחלנו את הנסיעה ואף אחד לא דיבר.
"ליאור איפה הטלפון שלי?" שאלתי אותו "השארת אותו בביקתה הקודמת נכון?" שאל והינהנתי חוששת "אני מצטער אבל לא מצאו אותו שם..." אמר בקול חלש.
דרכי הם הגיעו אלייה.
"עכשיו ברור איך הם הגיעו אלייה" אמרתי בתיסכול מרגישה עוד יותר חרא עם עצמי על כך שהייתי חברה זבל.
"דרך הטלפון שלך..." אמר בהבנה "הכל בסדר הם היו משיגים את האינפורמציה עם הטלפון הזה או בלעדיו זאת לא אשמתך" אמר מנסה לעודד אותי, ניסיתי להחזיר חיוך אבל כשלתי.
"תחייגי מהר לדניאל!" קרא לפתע "מה?" שאלתי לא מבינה "מהר, מהר אני מקווה שזה לא מאוחר!" נכנסתי לטלפון שלו מבקשת ממנו את האצבע שלו כדי לפתוח את הנעילת מסך.
ניכנסתי לאנשי קשר מחפשת אחרי 'דניאל אחי' ברגע שראיתי את שמו לחצתי על 'התקשר' והטלפון התחיל לצלצל. "רגע זה לא יקר מידי מפה להתקשר דרך הווצאפ?" שאלתי "לא מה פתאום, אל תנתקי!" אחרי שלושה צילצולים דניאל ענה "חכה שנייה אחי" הוא אמר לליאור "אמרתי לך לעבור על כל פריקינג מצלמה שנמצאת עד רדיוס של חמש מאות מטר מהבית שלה. מה לא היה ברור יא זין אתה מחפש דרכים למות?!" שאל ברטוריקה וחזר לטלפון "אחי אני לא יכול יותר איפה היא אני מרגיש שאני מתפרק, ואיפה אתה?!" שאל אותו בלחץ "דבר ראשון גם סטאר על הקו דבר שני, תנסה לאתר את הטלפון של סטאר. הם הגיעו אל שי דרך הטלפון של סטאר!" אמר לא מפרט יותר מידי "שנייה!" אמר ושמענו ברקע קליק ולחיצת כמה מקשים "שוט" אמר וליאור התחיל להקריא את מספר הטלפון שלי.
"יש לך פה מחשב?" שאלתי את ליאור "מה למה את צריכה מחשב?" הוא שאל מנסה חהבין את הראש שלי "פשוט יש פה!?" שאלתי בעצבים ובלחץ "יש אצל השומרים ברכבים" הוא אמר "יופי תגיד להם להביא לי אחד, ולא אחד זבל תקוע בלי אינטרנט"
דרשתי והוא סימן עם הוינקר שהוא פונה לצד הדרך.
כל הרכבים נעצרו והוא יצא מהרכב והלך לאחד שמאחוריינו.
לאחר שתי דקות הוא חזר עם מחשב לפטופ קטן. הוא נראה קצת עבה אבל זה לא הזיז לי.
"בבקשה" אמר והושיט לי את המחשב.
פתחתי אותו וביקשתי מליאור את הסיסמא. כי כמובן שתהיה סיסמא למחשב.
"דניאל תגיד קיבלת כבר את המיקום מהטלפון של סטאר?" שאל ליאור ודניאל ענה לשלילה וטען שהמי שלקח את הטלפון כנראה ניפץ אותו בצידי כביש מהיר פה באיזור וכנראה נופץ מכיוון שמשם זה התדר האחרון שהוא שידר.
שנינו נאנחנו בתיסכול מבינים שלאתר דרך הטלפון שלי זה כבר חסר סיכוי..
חזרתי אל המחשב וברגע שנכנסתי אליו הבנתי שזה לא מחשב רגיל.
הוא מחובר לשני לווינים ומותקנת בו מערכת פריצת קודים. "נייס.." מימלמתי.
נכנסתי לתוכנת לויין רואה 'הכנס נקודות ציון' ומתחת 'הכנס שעה ותאריך'
"שיט לא בטוח ששי הייתה בבית שלה כשהיא נחטפה, תביא את האצבע שלך" אמרתי לליאור ופתחתי את הטלפון שלו.
חייגתי את המספר של תאיר וצילצלתי "הלו?" שמעתי אותה כמעט בוכה "תאיר זאת אני, את יודעת אולי איפה שי הייתה בפעם האחרונה?" שאלתי במהירות "היא היא... נראלי אמרה שהיא הולכת לדבר עם לואי. היא ממש כעסה שהוא לא בא ליומהולדת שלך" אמרה לי בטלפון "את יודעת מתי היא הלכה בערך, יום ושעה?" שאלתי בעדינות מבימה שגם ככה קשה לה "לפני יומיים בערך בשעה חמש וחצי שש.." אמרה ושמעתי אותה מקנחת את אפה "תאיר אני יודעת שקשה לך אבל תהיה חזקה אנחנו נמצא אותה והכל יהיה בסדר" אמרתי בטון מרגיע. למרות שמבפנים רציתי לבכות גם "איפה את סטאר?" שאלה אותי. "אני בדרך חזור, ברגע ששמענו יצאנו" אמרתי לה בעדינות "טוב נדבר בי" אמרה לי, החזרתי לה "להתראות" וניתקתי.
פתחתי את הטלפון שוב וחייגתי את המספר של לואי. לוקחת נשימה עמוקה ולוחצת על התקשר לפני שאתחרט.
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
