"למה את כל כך חייבת לחזור" נאנחתי "יש לי שיעורים ואנחנו חוזרים ללימודים עוד יומיים ועל הדרך גם לך יש.
"כן... בשביל זה יש את החנונים שיעשו את זה עבורי אם את רוצה אני אעביר לך גם את התשובות ותעתיקי ממני" ענה כאילו זה מובן מאיליו
" לא... אתה אמור לעשות את השיעורי בית ולא להתעלל באחרים כדי שיעשו לך" אמרתי די כועסת על רמת הטימטום של הבנאדם
"אבל אני יודע את החומר אז למה לי לעשות את זה עוד פעם?" אוקי התייאשתי "אני צריכה לעשות את השיעורים עכשיו אתה מוכן?!?" הוא הסתכל עלי כמה שניות "אוקי.." אמר מובס ולא זז מהמיטה "קום עכשיו!!!" צעקתי אחרי כמה שניות שראיתי שהוא לא זז "אוקי אוקי אני לוקח את המפתחות ונלך". אוקי בעיה אחת נפתרה השנייה זה ההורים שלי כן כפי שהבנתם אני מפחדת רצח מהתגובה שלהם.
הגענו לרכב נכנסנו והתחלנו לנסוע כאשר הוא נוהג לא דיברתי במהלך הנסיעה פשוט חשבתי מה אני עונה להורים שליואיך אני מתרצת את זה שלא הייתי. "הכל בסדר?" לפתע שאל אותי כשהיינו ממש שתי דקות מהבית "כע כע" עניתי מבלי לחשוב באותו הרגע הוא עצר את הרכב ופתחתי את הדלת לצאת קמתי אבל יד חזקה משכה אותי בחזרה למושב הבעייה היא שזה לא למושב שלי אלא למושב של ליאור ככה שיצא מצב שאני יושבת עליו."כלום לא בסדר כרגע ואני רואה את זה בעיינים שלך אני הולך לקחת אותך ביום הראשון של בית הספר אחרי החופשה תהיה זמינה מחר שנתאם שעה ואת הולכת להיות צמודה אלי כל היום אני ברור?" אמר בקול רגוע אבל תקיף הייתי קצת בשוק אבל ראיתי מזווית עיני את הדלת של הבית שלי נפתחת שיט אמא שלי ועניתי מהר בלי לחשוב "אוקי אוקי כן אני חייבת לזוז" והוא נתן לי נשיקה ללחי.
קמתי מהר ויצאתי מהרכב אמא שלי בדיוק סגרה את הדלת והוא כבר נסע "איפה היית?!?!?" היא שאלה צועקת מעירה את כל העולם ומפקסת על שתינו את כל צומת הלב "הייתי אצל שי חברה שלי למדנו עד עכשיו לבחינות שיש לנו היא ממש עזרה לי.." תירצתי מהר אמרתי כבר שאני אלופה בתירוצים. היא גילגלה את עיניה "אז מה היה קשה להרים טלפון להגיד את זה?!?" קשה קשה מאודדד "אני מצטערת ממש שקענו בזה אבל מבטיחה פעם אחרונה" אמרתי מנסה להתחמק "שיהיה ילדה את מושעת אין חברים אחרי הלימודים את חוזרת לכאן ואני לוקחת לך את הטלפון ואין יותר טלוויזה מחשב טאבלט או כל דבר כזה" שיט מה היא מנתקת אותי עכשיו "אבל אם יהיה הודעות חשובות" מנסה להשאיר לפחות את הטלפון "אז יהיה אני רוצה לראות את הטלפון והטאבלט על השולחן במטבח" יופי ממש יופי עליתי לחדר לקחתי את הדברים ושמתי על השולחן במטבח חזרתי לחדר והתחלתי לעשות את כל השיעורים שהחליטו להפציץ ואיכשהו ההצעה להעתיק ממשהו את השיעורים נשמעת מאוד מפתה כרגע...
למדתי ככה עד איזה שתיים בלילה ועליתי לישון.
בוקר
קמתי מקרני השמש שחדרו לי לחדר פיהקתי פיהוק גדול. אתמול סיימתי כל כך הרבה והשארתי לעצמי כמעט כלום להיות. שיט לא דיברתי עם שי כל החופש אני חייבת לדבר איתה היא תהרוג אותי באתי לקחת את הטלפון אבל הוא אצל אמא שלי.. רגע מושלם אני אלך אלייה עכשיו ואגיד לה שאמא שלי לקחה לי את הטלפון והכל והייתי מושעת בבית. עכשיו מה אני עושה אם אמא שלי נכנסת?? יש לי רעיון פצצה אני פשוט אשים כריות מתחת לשמיכה אמא שלי יודעת שלמדתי עד מאוחר. אחרי שסיימתי לאגן הכל יצאתי מהחלון התלבשתי ויצאתי לשי דרך החלון כי אם אמא שלי תקלוט את זה אני אבודה. יצאתי לבחוץ אבל עם תחושה שכחתי משהו מה באמת שכחתי?
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
