האחת שלי

52

קמתי באמצע הלילה.
אני לא יודעת למה אבל פשוט התעוררתי ניסיתי לחזור לישון אבל כלום, הסתכלתי לצידי וליאור לא שכב לידי, איפה הוא?
התיישבתי על המיטה מעט משפשפת
את עיני בכדי לעזור להן להיפקח והסתכלתי על השעון, השעה הייתה 3:52 בבוקר.
קמתי והלכתי למקלחת לצחצח שיניים כי הטעם שהיה לי בפה שיגע אותי.
התחלתי להסתובב בבית הכל היה שקט ומידי פעם ראיתי שומרים שעשו סיורים ברחבי הבית, הם דאגו ושאלו אם הכל בסדר וכומבן החזרתי להם בתשובה שהכל טוב ואני מחפשת אחרי ליאור, אלו שלחו אותי למשרד שלו ועזרו לי להגיע, אפשר להגיד שרק עכשיו הבנתי איזה מפדח אני לבושה הייתי עם טרנינג שחור חולצה ארוכה כחולה וגקט של אחד מהטיולים השנתי שהיה לי בכיתה ט ועליו יש את כל השמות של הכיתה כתובים על איזה לוח כאשר המורה שהיה לי באותה הכיתה מצוייר ליד. כמובן שככל שהתקרבתי למשרד שלו היו יותר ויותר שומרים שפגשתי, זה נהיה קצת מאוס שכל שתי דקות שואלים לשלומי אבל אני מבינה זאת.

הגעתי לדלת המשרד הגדולה שלו והצמדתי את אוזני אלייה לבדוק אם הוא מדבר עם משהו אבל שום צליל או שהדלת אטומה או שבאמת אף אחד לא מדבר שם ויש שם שקט.

דפקתי על דלת המשרד ושמעתי קריאה מבפנים "תיכנסי סטאר" איך הוא ידע שזאת אני? דעעע יאהבלה בטוח שהשומרים הודיעו לו בדרך נתקלת בכל שומר אפשרי. פתחתי את הדלת בעדינות והצצתי לבפנים,לא רוצה שהחוויה עם הפדופיל ממקודם תחזור על עצמה.

"זה בסדר רק אני פה את יכולה להיכנס" אמר כאילו קרא את מחשבותי, נכנסתי לבפנים מסתכלת על המשרד הריק.
"למה את לא ישנה?" שאל והעלה את עיניו מהמסמכים לעיני "אני יכולה לשאול אותו הדבר לגבייך" עניתי במעין התחכמות, יש לי את זה לגמרי.
הוא גיחך וקם לעברי מחבק אותי "מה קרה?" שאל שוב "לא יודעת פשוט קמתי.. למה אתה ער?" שאלתי "עבודה" אמר קצת מבואס "בא לך שאני אעזור לך" הוא חייך ומייד החזיר תשובה " אני מעדיף שתחזרי לישון.." הסתכלתי עליו בעיניים גדולות "למה?" הוא נאנח והשיב "יש לך מחר לימודים.." יש עוד משהו אני מרגישה את זה "יש עוד משהו" השבתי ביישירות "את צודקת אני מעדיף שתתעסקי בכל הדבר הזה כמה שפחות ברגכ שהאימפרייה הזאת תיפול אני אפול בייחד איתה אבל את.. את עוד איכשהו תצליחי לצאת מזה" הנהנתי מבינה את כוונותיו אבל למה שכל הדבר הזה ייפול? "אני בכל זאת מוכנה לעזור לך נגיד ניירת וכאלה אני יכולה..." ניסיתי לשכנע אותו, אני יודעת שהוא עמוס מאוד אם הוא ער בשעה הזאת ואי אפשר שלא להגיד שהוא לא עייף יש לו שקי שינה שאי אפשר לפספס ובכל זאת הוא נראה טוב כמו תמיד. "טוב אבל רק זה ואם את עייפה את אומרת לי" אמר בכניעה מבין שאני לא ארד לו מהגב "יש" עניתי ישר "אז מה צריך לעשות" שאלתי בחדות.
"טוב את תוכלי לקחת את המסמכים האלה ולהעביר אותם למחשב כדי שיהיה גיבוי חוץ ממנו אותו תתייקי ואז הוא מילמל משהו לא ברור. הסתכלתי על המסמך הזה ובראשה היה כתוב 'תיבת פנדורה' לפי הידע הבסיסי מאוד שלי תיבת פנדורה זאת תיבה שכלאה בתוכה את כל הרוע בעולם אבל גם את התקווה שמטרתה הייתה לעזור לאדם כנגד כל הרוע הזה או משהו בכיוון..
עברתי על הטופס ברפרוף וממה שהבנתי זאת תוכנית גדולה מאוד שמדברת על איזה מסתור של משהו שהרבה מהמילים היו שמות קוד. לא התעמקתי יותר מידי במסמך בהבנה שככל שאדע פחות כך יהיה יותר טוב והתחלתי להעביר את כל שאר הדברים כפי שאמר לי.
היו הרבה מסמכים, חלקם היו על עסקאות חלקם היו על עדים, אנשים שנרצחו וכן הלאה.. כמובן שהחלק האחרון זעזע גם אותי.
מפה לשם בערך בשעה חמש וחצי נהייתי קצת עייפה מכל הניירת אבל נותרו לי עוד חמישה דברים להעביר. אין מצב, אני מסיימת הכל. הסתכלתי על המסמכים הם הסתכלו עלי, הסתכלתי עליהם והם הסתכלו עלי כאילו בלעג שהצלחנו להתיש אותך. סופית אני הוזה. נאחנחתי מייאוש איך הוא עושה את כל זה! ואני בטוחה שזה אפילו לא חצי ממה שהוא עושה, איך נער בן שבע עשרה מנהל את כל החרא הזה זה אפילו לא הגיוני?! "את עייפה" יותר קבע מאשר שאל "לא אני בסדר גמור פשוט איך אתה עושה את כל זה, זה מייאש.." אמרתי מתוסכלת "ספרי לי על זה"יש לו סבלנות ברזל.
סיימתי לעשות את חמשת המסמכים וצעקתי "סיימתי!!" אמרתי מתרגשת כאילו מחזירה למסמכים על כך שלעגו לי מקודם "אה וסידרתי לך אותך לפי הא-ב" הוא הרים גבה לכיווני ואני פשוט פשוט חייכתי. הסתכלתי על השעון והשעה הייתה שבע שיט! "אני חייבת לרוץ להתארגן ללימודים אתה בא איתי?" שאלתי "לא אני לא יכול יש לי המון עבודה" הסתכלתי עליו וראיתי את הערים של הניירת שיש לידו,אם אני התלוננתי על בקושי העשרים שעבדתי עליהם לו יש לפחות שבעים שם.
נאנחתי קצת מבואסת אבל מבינה "טוב נו.. אני הולכת להתארגן אני אראה אותך כשאחזור" באתי להסתובב וללכת לכיוון הדלת "עצרי רגע"  עצרתי והסתובבתי לכיוונו ובשנייה זאת הרגשתי את שפתיו עלי, נישקתי אותו בחזרה והתנתקנו לאחר כמה דקות כששנינו מתנשפים,"עכשיו את יכולה ללכת" אמר צחקתי מגלגלת את עיני והוא החזיר לי גילגול עיניים מוגזם ושנינו צחקנו יצאתי מהחדר חוזרת לחדר שבו אני ברגיל נמצאת והתחלתי להתארגן, שמתי עלי את הגינס השחור והחולצה הבורדו שתכננתי ללבוש אתמול שמתי את נעלי הואנס השחורות שלי ויצאתי מהחדר מתקדמת למטבח שם שמתי את האוכל שהכנתי אתמול במיוחד להיום.