"מה לא הזמן המתאים בובי קדימה אתה מטונף בוא למיקלחת" איו היא כרגע הציע לו לבוא איתה להתקלח? אני מרגישה כמו ילדה בכיתה א שההורים שלה נותנים נשיקה קטנה.
"איכס" גם אני וגם מתן אמרנו יחד וסתכלנו אחד על השני והתפקענו מצחוק. עכשיו אתם בטח חושבים למה את צוחקת אחרי הכל כרגע משהי שהוא בבירור שכב איתה הגיע לכאן ו"לוקחת" לי אותו.
אבל ככה אני מתמודדת.
~~~~~~~~~~~~~~זיכרון~~~~~~~~~~~~~~~
"אבא אנע לא רוצה ללכת היום אני לא מרגישה כל כך טוב" אמרתי מסוחררת "זה כולה כמה שעות תלכי ללימוגים זה חשוב וזה לא נתון לדיון" אמר לי באדישות ככה זה מאז שאחותי מתה הם אדישים אלי מתנהגים שאני האחראית כמובן שזה נכון היא מתה בגללי. "באמת שאני לא מקגישה טוב" אמרתי והחזקתי את ראשי בכבדות "את שמעת מה אמרתי בכלל את הולכת לא אכפת מהכאב 'ראש' האידיוטי שלך כי רק בגלל ה'ראש' שלך אנחנו במצב הזה" צעק עלי והתחלתי לבכות "תפסיקי לבכות כבר אני תא רוצה לשמוע את הבכי שלך בכלל" וניסיתי להיות בשקט לא עבד ממש "תעופי מהבית עכשיו" אמר לי בקול נמוך ומאיים "מה?" לחשתי כשדמעות עדיין בעיני ואני מנסה להישתלט עליהן "תעופי מהבית לא אכפת לי לאן אני לא רוצה לא לשמוע אותך ולא את הבכי שלך ילדה מטומטמת" יצאתי לבחוץ כאשר אני עם מיכנס פיגמה קצר וגקט יחפה חושבת מה לעשות קפוא בחוץ אני חייבת למצוא מחסה הסתכלתי אל הבית וראיתי שההורים השאירו חלון פתוח לא נכנסתי לשם הרבה זמן. מאז שאחותי מתה...
ניכנסתי וראיתי תמונה משפחתית של כולנו בכיתי אבל הפעם הצלחתי לשלוט על הקול ירדו לי רק דמעות בלי שום קול. חיכיתי כמה דקות מחכה שאבא שלי ייצא מהבית לאחר משהו כמו רבע שעה דלת הבית ניפתחה וניסגרה ושמעתי את המנעול זה הזמן עברתי לחדר שלי והתלבשתי לכל מיקרה.
הלכתי לסלון לקחתי קורנפלקס עם חלב ופתחתי טלוויזיה מקווה להירגע.
התיישבתי וראיתי בובספוג לאחר עשר דקות שמעתי את המנעול מתחיל להסתובב ואת אבא שלי מקלל מבחוץ את המפתח.
לקחתי את השלט באינסטינקט כיביתי את הטלוויזיה והתחבאתי מאחורי הספה מקווה שלא יקלוט אותי. הדלת ניפתחה בטריקה חזקה הוא הלך במהירות לחדר חזר לסלון לכיוון היציאה ואז נעצר. למה הוא נעצר?!?!? הוא הלך לכיוון השולחן הקערה עם הקורנפלקס! "צאי מהמחבוא שלך עכשיו!" הוא צעק יצאתי יודעת שאין לי סיכוי "מה אני אמרתי לך ילדה מטומטמת מה?!?!?
את כישלון" אבל הפעם לא בכיתי רק חייכתי והסתכלתי לריצפה כאשר השיער מסתיר את פני. למדתי לנתק את עצמי באותו הרגע לא להקשיב הוא יוכל להגיד מה שבא לו אני לא שומעת אני בעולם משלי ופשוט חייכתי.
~~~~~~~~~~~~~סוף זיכרון~~~~~~~~~~~~
"איכס מי שילד אתכם זוג תינוקות קדימה מאמי אני מחכה פה שעה" אמרה לנו "סתמי תפה" מתן יצא עליה ונעמד אחרי שכוחנו היינו מחובקים על הריצפה. היא באה לקחה צעד אחורה "טוב אני הלכתי להתקלח. שוב..." אמרתי מקווה לשחרר את האווירה אבל לא בכיתי פשוט חייכתי והתקדמתי למיקלחת לבכות שם בלי קול רק אני שם איש לא יוכל לראות אותי נישברת ולא יצעק עלי למה אני בוכה. עלתי ללמעלה ניכנסתי התפסטתי וניכנסתי לתוך האבטיה שמילאתי בסבון נכנסתי לבפנים ואז הכנסתי את ראשי גם הרגשתי את כל החום זצורב את עורי ונהנתי מהתחושה הרגזתי שהגיע לי כל הכאב הזה על הכאב שגרמתי לאחרים על כך שיצאתי כזאת מפגרת ודפוקה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חג שבועות שמח♡♡
YOU ARE READING
האחת שלי
Romanceהוא עקשן היא עקשנית הוא פושע והיא ילדה שנמצאת רוב חייה בספרים מה קורה כששניהם יפגשו
