35

1.3K 74 1
                                    

התחלתי ללכת והפעם בלי השירים והמוזיקה שלי בגלל שהכל נשאר אצל אמא שלי אז זיזמתי לעצמי שירים עד שלפתע רכב שחור גדול עבר וגרם לי לאבד את הריכוז מהשירה הוא האט לידי ונפתח החלון משהו בסביבות גיל העשרים וחמש לחייו פתח את החלון ולהגיד את האמת נראה די טוב "הי בובה את צריכה טרמפ לאנשהו?" לקח לי כמה שניות להגיב ורק אז פתחתי את פי "לא תודה הבית של חברה שלי ממש פה" אמרתי והתחלתי להגביר את קצב הליכתי האיש סגר את החלון  והרכב האיץ ודהר קדימה בהמשך הכביש. מוזר.
סוף סוף הגעתי לבית של שי לשי דפקתי אצלה בבית ואחרי דקה מייאשת היא פתחה לי את הדלת "איפה אתתתתת?!?!? את מפגרת לא רואים אותך מה אין בית ספר אני תא קיימת אה יתחת " יצאה עלי "אני אסביר לך עכשיו הכל מבטיחה אבל לא פה.." היא הכניסה אותי לבית שלה עלינו לחדר והתחלתי לחפור לה על כל הסיפור והיא לא איבדה עיניין לרגע כשסיימתי היא הייתה בשוק.
"אוקי אז ליאור החתיך הדפוק רוצה אותך ועצר לך כרגע גם משהו חתיך... יבכיינית הלוואי עלי אני נראת כמו קקי ואלי נמשכים רק ערסים". אמרה לי צחקתי קצת מהביטוי שימפנזה רקובה אבל זה ממש לא נכון שי הייתה אחת הנערות היפות ביותר שראיתי ובלהגיד את האמת אני יודעת שכבר כמה שמו עלייה עין אבל הרגישו שהם לא 'ברמה' שלה כדי לגשת לדבר איתה בכלל "מי שמדברת כולם עפים עלייך ויחתיכת כוסית אהבלה הלוואי הייתי נראת כמוך אם כבר אני נראת כמו קקי לידך אמרתי לה" היא גילגלה את עייניה באותו הרגע פשוט קפצתי עלייה והרבצתי לה עם הכרית שהייתה לידי "מה את רוצה בהמהההה" צעקה עלי "שתפסיקי לדבר כמו איזה אהבלה כי אחרת אני ארצח אותך "את מי תשלחי עלי את ליאורי שלך" התגרת בי "במחשבה שנייה לא רעיון כזה רע" נשארתי אצלה עד השעה שתיים הזמנו פיצה אכלנו ראינו סרט טוב והקשבתי גם למה שהיא עשתה במהלך החופש הזה וגיליתי שהיא ראתה איזה משהו חמוד כזה ילד טוב ושהוא גם נמצא בבית הספר שלנו היא פגשה אותו באיזו מסיבת בריכה של השכנה שלה שאותה אגב אני לא מכירה והמשיכה לחפור על כמה שהוא חתיל וחמוד. ביקצור מרתק. הסתכלתי על השעון שהיה תלוי על הקיר בחדרה וראיתי שהשעה שתיים יודעת שהר הכריות שדומות לי מתחת לשמיכה לא יעכבו בהרבה את אמא שלי מלגלות את האמת שבה זאת לא אני שישנה שם אלא הכריות שלי ואז אני אחטוף על זה בראש. נפרדתי משי ויצאתי לבחוץ חוזרת ברגל לביתי המשכתי לזמזם לי שירים כששוב ראיתי את המכונית השחורה הגדולה חולפת על פני רק שהפעם מהכיוון השני והפעם היא גם לא נעצרה לידי אלא המשיכה לנסןע בקצב מטורף למרות שזה כביש של רחוב שבו נוסעים על איזה ארבעים קמש במקסימום. כאשר הגעתי לביתי ידעתי שלא אוכל להיכנס מהכניסה הראשית ולהגיד לאמא שלי שלום אז קפצתי מהחלון לתוך החדר ופירקתי את הכריות החלפתי לבגדים נוחים והתחלתי ללמוד אמא שלי נכנסה במסתבר כדי להעיר אותי ממש דקה אחרי שהתחלתי ללמוד ואמרתי תודה לאלוהים שהגעתי בזמן לפני שהיא הבינה מה קורה חרשתי ככה עד השעה עשר בערב ובשלב הזה אמא שלי נכנסה פעם נוספת לחדר ואמרה לי ללכת לישון עכשיו כי יש מחר לימודים הקשבתי לה ובאמת עליתי לישון אבל עדיין מה שכחתי יש משהו גדול ששכחתי אוףףף זה תמיד קורה רק לי. טוב במוקדם או במאוחר אני אגלה את זה..

האחת שליWhere stories live. Discover now