האחת שלי

51

קמתי היום בבוקר בתחושה של ריקנות, של משהו חסר ואת האמת שאני מתגעגעת ללימודים ולמורים... לא למורים לא תשכחו מזה.
זהו אני הולכת אני לא יכולה לעצור את החיים שלי ולהרוס לי את העתיד וגם ככה ההורים שלי גם עצבניים עלי, כבר שבוע שלא הלכתי והמורה דיברה איתם, ברגע שאמא שלי השיגה אותי חטפתי צעקות וואלה לא בא לי עוד.

לקחתי נשימה עמוקה וקמתי מהנדנדה עלייה ישבתי, יישרתי וניקיתי מאבק את הבגדים שלבשתי, סקיני גינס שחור ונוח עם חולצה בצבע ירוק זית רפוייה שחושפת פס מהבטן כשמרימים את הידיים ונעלי ואנס שחורות.
ירדתי מהנדנדה והתחלתי להתקדם לכיוון הבית מהרהרת אם כדאי לי בכלל להתחיל את זה כי אני יודעת שיש סיכוי שתהיה מריבה. הלכתי לאט לוקחת את הזמן ומנסה לדחות את הבלתי נמנע, לבסוף נעמדתי מול דלת המשרד השחורה שלו באה לדפוק אך הורדתי את היד, הסתובבתי ובאתי לחזור לנדנדה.

לפני שהספקתי הדלת נפתחה וראיתי את ליאור יוצא משם.
"היי הכל בסדר?" שאל עם דאגה בעיינים וקשה לפספס את שקיות השיינה על עיניו מחוסר השינה לאחרונה. לקחתי נשימה מנסה לצבור אומץ "אני.... לא משנה" והסתובבתי מבינה שאני נראת מפגרת אבל אין לי אומץ.

הוא תפס בידי מסובב אותי כך שפני יהיו מולו "מה? תגידי" נאנחתי לקחתי נשימה עמוקה ופלטתי את זה מהר "אני רוצה לחזור ללימודים משעמם לי כאן אני מתגעגעת לחברים שלי מהכיתה ללעשות משהו ולא רק לצפות בטלוויזיה או להיות בנדנדה בבקשה בבקשה" הסתכלתי לתוך עיניו מלמטה והוא נאנח ושם את שתי אצבעותיו על גשר אפו "אני לא יודע, זה לא רעיון טוב את מסתכנת וגם מסכנת את כולם שם ואין לי עצבים או זמן להתחיל לדאוג.." הוא אמר והשפלתי את מבטי לריצפה "נו בבקשה אני אהיה זהירה גם למדתי איתך הגנה עצמית כבר שבוע והצלחתי גם לנצח כמה מהשומרים שלך..." הוא נאנח שוב "טוב.." "ישששששש" צרחתי וקפצתי עליו בחיבוק ונתלית עליו כאשר הוא תופס בי בשתי רגלי, נישקתי את הלחי שלו מצד אחד, צד שני ואז בפה. "אבל! יש איתך שני שומרים וזה לא מעניין אותי את לוקחת ספרי פילפל, טייזר רובה או משהו כזה ואם אני אשמע שברחת לשומרים אני לא ארשה יותר!" איים, אתה לא אבא שלי! אבל מצד שני זה הבית שלו והוא כנראה באמת לא ייתן לי לצאת טוב נו שיהיה..
"טוב שיהיה אבל שהשומרים שלך לא יהיו יותר מידי שקופים" הוא הינהן ונתן לי נשיקה קטנה בפה שוב כאשר אני עדיין תלוייה עליו, ולהגיד את האמת רק עכשיו שמתי לב לעובדה הזאת שאני עליו וסומק החל לקשט את פני.
ירדתי ממנו והוא גיחך "אל תהיה מובכת זה לגמרי בסדר" אמר לי די איזה חמוד אני נמסה פה.
הינהנתי והסתובבתי הולכת לחדר להתכונן למחר כבר מעכשיו ולפרוטוקול עכשיו ארבע בצהריים.
רצתי לחדר הולכת לכיוון הארון שלאחרונה מאוד התמלא, הסתכלתי על מה אני אלבש מחר ולקחתי לעצמי גינס שחור עם קרעים בברכים וחולצה קצרה צמודה בצבע בורדו קיפלתי את זה ושמתי על השידה, הדבר הבא מערכת שעות ולבסוף אפילו הכנתי לעצמי פסטה וסלט עם גבינה מלוחה והמון ירקות שאני אוהבת ואיך שלא כמה נשנושים כמו עוגיות אוראו ושוקולדים למחר, אין לי כוח לדיאטות יותר.. אף אחד לא ימנע ממני להפסיק לאכול את מה שאני אוהבת! וכן ממש פירגנתי לעצמי עם הארוחה אבל זה יום ארוך עד חמש ואני אמות מרעב אם לא!