Teach Me Honor.

.פרק 3

"אהבה מושלמת משמעותה-לאהוב את מי שגרם לך להיות אומלל."
~

ברוקלין ניו יורק, כמעט צהריים. יום שלישי ללימודים וכבר הסתבכתי עד מעל הראש.

העיניים האפורות של הבחור היפה שאני מחליטה שהוא לטיני, מחוררות אותי במבט. אני בולעת רוק, והגרון שלי מתייבש. זאת לא את, אני מזכירה לעצמי. אני מסיתה את המבט ממנו ומתמקדת בחבורת הבנים הפחות מאיימת, שעדיין עומדת על הנער כאילו היה שטיח שמצאו בחנות יד שניה.

"תעזבו אותו!" אני מרימה קצת את הקול שלי. אני רוצה לחפש את גורד השחקים הכי קרוב אליי גיאוגרפית, ולקפוץ ממנו בצניחה חופשית. אין לי שליטה על הפה שלי אלוהים ישמור.

קבוצת הנערים, שעדיין לא הצלחתי לקלוט את מספרם, עוזבת את הנער הפצוע שמיד מרים את ראשו. אני רואה שהוא מגשש אחרי משקפיו, מוצא אותם, ומרכיב אותם. הם שבורים, ומבטו מיד פוגש במבטי.

הוא קם על רגליו כמו עגל שלומד ללכת, ורץ אליי במהירות.

אני מרימה גבות שמגיעות עד לקו מסגרת הפנים שלי מההפתעה, ועוקבת אחריו עד שהוא מתמקם מאחוריי גבי. הוא רועד למוות. העצבים שלי נוסקים מיד לשמיים, אבל אני מחליטה שעדיף שאסתום את הפה בשביל לא לגרום למהומה נוספת.

"אני מצטערת על זה, בוא ניקח אותך למרפאה."

"לאן את חושבת שאת הולכת?" אני שומעת את קול אחד הנערים מאחוריי. זה לא הקול של הבחור האכזרי. אני מסמנת לנער שלמולי, שאני די בטוחה שקטן מאיתנו כי מעולם לא ראיתי אותו בשכבה, לעזוב.

"אזעיק עזרה. תודה." הוא לוחש בטון כל כך מבוהל שזה מעציב אותי, מה הם כבר הספיקו לעשות לו?

"שלא תעז. אני אסתדר." אני לוחשת, והוא מהנהן. למה יש לי תחושה שהוא לא הולך להקשיב לי?

"למה נטפלתם אליו?" אני מסתובבת, ומבחינה שהם מתקדמים אליי בצעדים איטיים.

אני לא יודעת מה הם מתכוונים לעשות לי, אבל לצערי כנראה שמיד אגלה. אני מרגישה את נוכחות הנער המבוהל מאחוריי מתפוגגת, ואני נאנחת בכבדות.

"היי, מה?!" אני פוקחת את עיניי בצעקה. עצמתי אותן רק לשתי שניות והם כבר תפסו בידיי וכתפיי.

"תזכירי לי, מי את שאת מתערבת?" אחד מהם, שנעמד מולי והופיע משומקום שואל.

בלי תשובות ציניות ג'ו, בלי פאקינג תשובות ציניות עכשיו.

"אני אהפוך לסיוט הכי גדול שלך אם לא תפסיק להתנהג אל אנשים בבית הספר כאילו הם שק החבטות האישי שלך. דגנרט." כל הכבוד. שלל קולות צוחקים ממלאים את האוויר, ולי בא לירות בכולם. לו רק היה לי אקדח. לא שאני יודעת להשתמש בו.