Teach Me Honor.

.פרק 36

"עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב כלל."-ארנסט המינגוויי.

מעולם בחיי לא הרגשתי כל כך פאקינג חסר אונים כמו עכשיו.
עם ג'ו, אני מתחיל להבין שיהיו הרבה דברים שארגיש בפעם הראשונה בחיי.
אבל אני חושב שתסכול שנובע מחוסר יכולת לגעת בה יהיה הקשה שבהם.
היא לא התפקחה עד הסוף במהלך כל המסיבה, והדבר הראשון שהיא עשתה כשהגענו לפנטאהוז היה לברוח ממני לצד השני של הסלון, ולהתגרות בי שאני לא יכול לתפוס אותה.
היא כנראה שכחה שאין משהו שאני לא יכול.
אבל במקום לרדוף אחריה, העפתי אליה מבט אדיש, ואז התיישבתי על הספה ולא אמרתי דבר.
ככה זה כבר בערך עשר דקות, ועכשיו היא עומדת באמצע המטבח ומנסה להוריד את השמלה שלה ומזעיפה פנים לארונות מטבח כאילו הם האחראים לכל הבעיות שלה.
זה לא קל לשמור את הידיים שלי לעצמי כשהשמלה הזו צמודה לגוף שלה כמו עור שני. אני מתאפק לא ללכת ולקרוע אותה מעליה בעצמי לעזאזל. אבל אני לא מתעסק עם הטרוריסטית הקטנה שלי.
והיא גם שיכורה. עדיין. אז אין סיכוי שאגע בה כשהיא לא מפוקחת. וזה. פאקינג. קשה.
פתאום היא מפנה אלי מבט רצחני, ועינייה הכחולות בוערות.
"אתה חושב שאני לא יודעת ת'או?" כנראה שעכשיו היא מתחילה לקרוא מחשבות.
השיער המתולתל שלה מבולגן, השפתיים שלה בוהקות, והיא נאבקת בכתפיות של השמלה שלה בזמן שאני נאבק בזקפה שלי. לא יוצא מזה פאקינג שום דבר טוב. היא לא שותה יותר בחיים.
"יודעת מה?" אני שואל ומשעין את ראשי על ידי.
"יודעת כמה עלה השעון הזה." היא מרימה את מפרק ידה, ואז נאנחת ומתיישבת על הרצפה.
אני בוהה בשעון שקניתי לה, ואז בה.
זה היה אחר צהריים מתיש, ולקח לי הרבה זמן לבחור אותו בלי לצאת מהכלים מול המוכרת.
רציתי משהו שהיא תאהב, וג'ו לא אוהבת דברים של בנות. המזל שלה היה שדניאל בא איתי כדי לעזור לי אחרת הייתי קונה לה את כל החנות.
אני יודע שבטח הייתי קונה לה את כל העולם אם היא רק הייתה נותנת לי, אבל היא לא מבקשת כלום.
"אני לא מרוצה מזה שאתה קונה לי דברים יקרים כאלה, מספיק לי להיות איתך. אני לא צריכה מתנות. אתה
המתנה הכי גדולה שלי." היא משפילה מבט ונושפת אוויר.
"זה היה.. קיטצ'י. סליחה." היא נשמעת מובכת.
אני קם מהספה, ומתקדם אליה. כשאני מתכופף לצידה על עקביי, אני תופס בסנטרה ומיישר אליה מבט.
אני כמעט מת מהמבט שיש לה בעיניים.
"תגידי את חושבת שיש לי לב מקלקר מי וידה?"
"אין לך?" היא מחייכת חצי חיוך. לעזאזל עם זה שהיא שיכורה.
אני תופס בפניה ומנשק אותה נשיקה עמוקה, היא נאנקת ומתקרבת אלי כשהיא כורכת את זרועותיה סביב
העורף שלי, מנסה לצמצם את המרחק.
כשאני מתנתק ממנה לבסוף, היא מייבבת.
"לא!" היא מוחה, ואני לא יכול שלא לחייך.
אמרתי לה שאני לא אתן לה לשתות יותר, אבל אם ככה היא מתנהגת? אני חושב שאני הולך להפר את הכלל הזה מהר מאוד.
אני משחיל את ידיי מתחת לזרועותיה ומניף אותה אליי. הלחיים שלה אדומות בטירוף, והיא מניחה את ראשה על הכתף שלי כשאני נושא אותה לאמבטיה.
היא מרימה את ראשה אליי, ומעיניה משתקפת סקרנות.
"לאן אנחנו הולכים? לעוד מסיבה? אני רוצה להישאר כאן איתך, אני לא רוצה עוד מסיבה!" היא משהקת, ואז משרבבת את שפתייה. אני מטורף עליה.
כשאנחנו מגיעים לאמבטיה אני מניח אותה בעדינות על הרצפה, והיא מסתכלת מסביב כאילו היא מעולם לא הייתה כאן.
אני תופס בכתפיות השמלה שלה ופושט אותה מעליה באיטיות.
כל כולה עור חלק, קימורים משגעים, ריח של תותים, עיניים שיכולות להטביע אותי במבט, ותלתלים משגעים.
כשאני מתכופף מולה ושפתיי חולפות על גופה, אני מתאפק לא לנשק אותה בכוחות שאין לי מושג מאיפה אני פאקינג מגייס.
היא שקטה, וכשאני מרים את ראשי אני רואה אותה מביטה בי בשפתיים פשוקות ועיניים מצועפות.
אלוהים אדירים, היא החליטה שהיא רוצה להתעלל בי. הזין שלי כבר כואב, ואני מנקה את גרוני ונעמד. מחשב איך אני אמור להוריד לה את החזייה והתחתונים בלי להשתגע.
היא מרימה את מבטה הלוהט אליי, ואז מתקרבת וסוגרת את הפער בנינו.
אני מרים את ידי ומלטף את זרועה באצבעותיי כשאני מקרב את שפתיי אל קודקוד ראשה. עורה סומר, ואני
נאנק.
"אני כבר אמרתי לך שאת תהיי הסוף שלי?" אני לוחש, והיא מהנהנת.
פתאום היא מתרחקת ממני, ואז מסתובבת לכיוון האמבטיה כשהיא מפנה אליי מבט מאחורי כתפה ושולחת לי נשיקה באוויר.
פאקינג.
נשיקה.
באוויר.
ג'ו הפיקחת לא הייתה עושה את זה גם אם הייתי מציע לגשת לכל המבחנים שלה במקומה.
לעזאזל עם זה.
אני מתקדם אליה בצעד מהיר, תופס בה, ומעיף את החזייה והתחתונים ממנה.
העיניים שלה מתרחבות בהלם, ואז כשאני מעביר את אצבעותיי על גופה, היא מפשקת שפתיים ונאנחת את
האנחה הכי רכה ששמעתי.
"פאק, ג'ו.."
"זה הרעיון, לא? פאק. ג'ו." היא מרימה גבה. אני כמעט נחנק.
"אז זה הקטע עכשיו? את הולכת להיות ילדה רעה?" אני שואל, והיא לא אומרת דבר.
נראה שהיא כבר לא כל כך שיכורה. אני מצמיד את גופה באיטיות לקיר האמבטיה, והיא מתנשפת כשאני עומד
מאחוריה ומושך בשיערה, נושך את העור הרגיש שבצווארה.
"זה קר." היא לוחשת.
"זה העונש שלך." אני עונה, וכשהיא מסובבת אליי את ראשה אני מרסק את שפתיי על שלה. היא מנסה להיאבק בי, אבל אני לא נותן לה.
"עכשיו אני אקלח אותך, ואת תתנהגי יפה כי פאקינג כואב לי הזין ואני לא יכול להתמודד איתך כשאת ככה." אני ממלמל אל שפתייה בזמן שהיא מתנשפת.
אני פותח את זרם המים, ושופך סבון אל היד שלי.
היא בוהה בכל תנועה שאני עושה, וכשאני מקרב את ידיי אל גופה היא נראית כאילו היא רוצה שאעשה יותר מזה.
אני מתעלם מתחינותיה האילמות, ומסבן אותה באיטיות מייסרת. אני יודע בדיוק איזה משחק היא ניסתה
לשחק כשהיא שתתה את הוודקה הזאת.
כשאני נוגע במקומות הרגישים שלה היא בולעת רוק ומכווצת גבות, נדרכת תחת ידיי ומחכה. ואני לא עושה דבר חוץ מלסבן אותה. ואני מרגיש את זה שהיא עומדת להתפוצץ תחתיי.
לפתע היא תופסת בידיי ועוצרת אותי.
"אם אתה לא תעשה בדיוק מה שאתה יודע שאני רוצה שתעשה אני אכעס." חיוך מצטייר על פניי, ואני מבין
שניצחתי.
אחרי שאני שובר את ההבטחה שלי ואנחנו עושים את זה במקלחת פעם ראשונה כשהיא חצי שיכורה, אנחנו עוברים למיטה.
אנחנו שוכבים עירומים במיטה, גופה של ג'ו צמוד אל שלי, והיא ישנה שינה עמוקה. כנראה התשתי אותה, כי היא נרדמה מהר.
הרעש היחידי בחדר הוא של המזגן. השעה מאוחרת, ואני מנצל את הזמן בו היא שקטה, בוחן את פניה,
וחושב.
עכשיו פתאום מרגיש לי כל כך שונה שיש מישהי שאני רוצה לחיות איתה את חיי.
מישהי להתעורר איתה בבוקר, להירדם איתה בלילה, להגן עליה, לנשק אותה, לעשות הכל בכדי לשמוע את הצחוק שלה, לנגב את הדמעות שלה, ולאהוב אותה.
"אני נשבע לך, שאני אעשה הכל בשבילך." אני לוחש ומנשק את המצח שלה.
ואני יודע שזה מה שאני אעשה. לא משנה מה יהיה המחיר.