"כי אני יכולה להביט בך רק דקה אחת, ולמצוא אלף דברים שאני אוהבת בך."
-לא ידוע.
נשימתי נעתקת. המקום עצום ומואר. עיצוב עתיק ויפה כל כך. הכל מפואר וגבוהה. אנשים שנראה שרק התכשיטים שלהם שווים יותר ממני מסתובבים בלובי הענק. בחיים לא ראיתי מקום כזה, אבל זה גם לא ממש הסגנון שלי. אני מעדיפה את הדיינר הקבוע שלנו. ת'או עוקף את הלובי ונכנס למעליות, מסמן לי לבוא אחריו.
אני נכנסת למעלית ואחריי נכנסים עוד כמה אנשים. אני נעמדת לצידו של ת'או. למזלי לא צפוף מספיק כדי לגרום לנו להתקרב הרבה. הוא הכי גבוהה במעלית. אני מצד שני הכי נמוכה. בטח כי אין לי עקבים כמו לשאר הנשים כאן. משום מה אני אמורה להרגיש לא שייכת עם הלבוש שלי, אבל ת'או לבוש בג'קט העור השחור שלו ובטריקו כחולה, וגורם לי להרגיש שזה לא משנה.
כשהמעלית נפתחת נגלת לפניי מסעדה לא פחות מפוארת. אנחנו יוצאים החוצה וישר ניגשת אלינו בחורה יפייפייה. אני נאלמת דום. אה, עכשיו אני מרגישה לא שייכת.
"ת'או! הרבה זמן לא ראיתי אותך!" היא מצמצמת את המרחב ביניהם ומניחה יד על החזה שלו.
"ממתי אני מרשה לך להתקרב אליי ככה?" הוא מרים גבה. עיניי נפערות. זה היה לא מנומס בעליל.
"זאת התנהגות דוחה ת'או!" אני גוערת בו.
"את מעדיפה שאני יאכל איתה?" הוא מפנה אלי מבט זועם.
"לא!" אני פולטת בלי לשים לב, "אבל אין לך זכות להתייחס אלייה ככה!"
הוא חושק את לסתו, ואז פשוט מתקדם כאילו לא דיברנו עכשיו על כלום. אני מפנה למארחת פרצוף מתנצל בשמו של ת'או. אין לי מושג למה היא מחזירה לי מבט רצחני.
ת'או מתיישב בשולחן מעוצב לצד חלון עצום שמכסה קיר שלם של המסעדה, רחוק מכולם.
"הנוף הזה עוצר נשימה!" אני מתיישבת כשראשי עקום ודבוק אל הנוף הלילי.
"אדוני. טוב לראות אותך שוב. איזה יין אוכל להציע לך ולבת זוגתך?" אני מסובבת את ראשי למשמע קול. זה המלצר. רגע מה? בת זוג? אלוהים אדירים שהאדמה תבלע אותי מיד.
"אני לא בת ה-"
"אני אקח משהו מוגז. מה את רוצה לשתות?" הוא קוטע אותי.
אני בוהה בו לרגע, ומתפללת שלחיי לא מאדימות. המלצר הציע לו יין או שאני הוזה? הוא קטין. מה אני מפספסת? ולמה לעזאזל הוא קטע אותי? ולמה המלצר נראה המום כל כך כשת'או סירב ליין?
"אני אקח קולה." אני משיבה, והמלצר מהנהן ונעלם.
"איפה אנחנו?" אני מחליטה להניח לנושא האחר. אולי אני סתם פרנואידית. לת'או אין ממש כבוד במילא אז אולי זה פשוט בגלל שלא היה לו כח לשמוע את המלצר מדבר.
YOU ARE READING
Teach Me Honor.
Romanceג'ו: אני זוכרת את הרגע המדוייק בו פגשתי בעיניים האפורות האלו. עיניים יפייפיות שהטביעו אותי, וגררו אותי איתו למעמקי הגיהנום. הבעיה היא שאני הבאתי זאת על עצמי. אני אומרת לעצמי שאני שונאת אותו, אבל בכל פעם שהוא בסביבה אני מבינה עד כמה זה שקר. חשבתי...
