Teach Me Honor.

.פרק 16

-"למה הלב שלי תמיד מדבר רק עלייך?"
-לא ידוע.

ת'או:

הגיהנום ריק, וכל השטנים כאן. ראיתי את זה במו עיניי. אבל הגופה שמולי אומרת שאני יכול להרוג גם אותם.  לא אתן לאף אדם נוסף שקרוב אליי למות באשמתי. כולם יידעו מי אני בקרוב, ואף אחד לא יעז להתעסק איתי.

אני תוחב את האקדח עם משתיק הקול בחגורה ובורח מהבית בשקט. לאישתו של הבן כלבה המסריח הזה מחכה הפתעה כשהיא תצא מהמקלחת. קרה לי נס שהוא השאיר את החלון פתוח אחרת הייתי צריך לרצוח גם את אישתו. הייתי אמור לסיים את זה לפני ההכרזה, ולפני שדניאל יוכל להתערב.

ההבנה שאין לי סיבה יותר להישאר בבית הספר מחלחלת כשאני נכנס למכונית השכורה. ידעתי מה אני הולך לעשות הלילה עוד כשהלכתי מכות עם האידיוט ההוא, עד שג'ו באה לקחת אותי. ג'ו. אני שוב נזכר בה. שוב בלי לשלוט בזה.

שום דבר לא הכין אותי למבט היפה על פניה כשהיא הביטה בזיקוקים. נראה כאילו היא התנתקה מהכל ומכולם. היא הייתה נראית מאושרת. התבוננתי בה עד שהזיקוקים נגמרו. וכשהיא הפנתה אליי מבט הייתי המום לרגע מפניה היפות והתמימות.

זה היה אמור להיות פשוט. להיכנס לבית ספר, למצוא את הבנזונה, למצוא את הדוד של הבנזונה, להרוג אותו ולעזוב. אבל עכשיו שום דבר כבר לא פשוט. לא אחרי אתמול. נראה כאילו כל דבר מחושב ומתוכנן עף מהחלון כשזה מגיע אליה.

הייתי צריך להטביע את עצמי בפאקינג ים של בחורות וטונה אלכוהול אחרי השיחה הגלויה שלי איתה אתמול. אבל לא עשיתי שום דבר מזה. במקום, ישבתי בחדר בזמן שהטלוויזיה דלוקה והעמדתי פנים שאני צופה בה. לא היה לי חשק לעשות שום דבר לעזאזל. לא חשבתי אפילו על הנקמה שמחכה לי. חשבתי רק עלייה. על החוצפנית היפייפיה החכמה והשנונה. על הילדונת התמימה עם השפתיים האלה שהייתי צריך להתאפק כדי לא לנשק אחרי מה שהיא עשתה. אני רוצה אותה, וזה מטריף אותי.

כשראיתי אותה נהנת ככה לא יכולתי שלא לחייך. היא טהורה כל כך. היא גררה אותי מהבלאגן והפכה את היום שלי להרבה יותר מרק סביל. אני אשקר לעצמי אם לא אגיד שנהניתי מכל רגע. וכשהיא החזיקה את ידי לא יכולתי שלא להיות מופתע. לא ציפיתי לזה. אבל כשהיא הניחה יד על הכתף שלי והביטה בי בצורה הזו- אז הרגשתי שהכל באמת מתערער.

הרגשתי שהיא הדבר היחיד ששפויי בחיים שלי. וזה מטומטם והזוי מצידי, אבל לעזאזל עם הכל זה מה שהרגשתי אתמול, וזה מה שאני מרגיש עכשיו.