"האושר נמצא בדברים הקטנים" - הוואנשוטים שלי

וואנשוט סולאנג'ילו(לא רעיון שלי לשם שינויי)

אוסטין היה מותש, כמו תמיד במרפאה, או לפחות לרוב. הוא היה מעדיף לנגן עכשיו בסקסופון שלו במדורה של המחנה, לא לרפא ילדי הרמס מעצבנים ומרתיחים ממתיחה נוספת שהם עשו לכולם. וכאילו שזה לא מספיק גרוע... "ניקס, בפעם האלף! לא לגעת במחטים!" וויל יבב עכשיו בקול מותש גם הוא, בדיוק כשניקו די אנג'ילו הסמיק כולו בצורה חמודה כי הוא הפיל ארגז שלם שקוף כזה של מחטים כשבסך הכל ניסה ללכת לוויל, אבל בגלל החושך הרב במרפאה בן האדס הצעיר נתקל בארגז. הבטן של אוסטין התהפכה בעצבנות. וויל בתורו הלך לניקו כשהוא רוקע ברגליים, אבל אוסטין ראה את ההתרגשות בעיניו של אחיו למחצה, כמו תמיד כשהיה בדרך לניקו. "אתה רוצה להגיע לאבא שלך בדרך הקשה, נכון?" וויל אמר עכשיו וסידר עם ניקו את המחטים כשהורה לו איפה להניח אותם. וזה היה קשה, כי המחטים היו מסודרים ומאוד לפי סדר האיי - בי - סי, כי לכל מחט היה תפקיד משלה והיה חשוב שכל ילדי אפולו ידעו את הסדר ולא יתבלבלו כדי להעניק בדיוק את הטיפול הנכון ומתאים לכל אחד ואחת. לכן אוסטין די חשש עכשיו כשניקו עזר לוויל לסדר. אבל הוא גם סמך על וויל שידע להסביר לו, כי הילד היה בבירור מאוהב עד מעל לראש בבן האדס. קיילה הגיעה כעת בדיוק כשניקו הפיל בטעות ארגז נוסף. וויל פלט קללה עסיסית ביוונית עתיקה. "לא לריב!" קיילה פקדה וספקה כפיים לרשמיות. "יש כאן ילדים קטנים שמטופלים, בחייך, וויליאם אנדרו סולאס." קיילה אמרה ועזרה לשניים לסדר. ניקו נראה נבוך מרגע לרגע ו וויל זז מרגל לרגל. אוסטין חייך לקיילה חיוך ערמומי. וויל היה מאוד קרוב לניקו עכשיו, והוא ו וויל התחמקו זה ממבטו של זה כמו מאש. 

"אני מרגיש שזה קרוב," אוסטין אמר ופיהק בכאילו, אבל לצערו זה מהר מאוד הפך לפיהוק אמיתי, כי הוא היה תשוש. "אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר," וויל אמר לו אחר כך בקול צרוד כשהם קמו כשהם מחזיקים את הארגז המסודר ומחזירים אותו למקום שלו בין כל שאר המחטים. קיילה חייכה לאוסטין חיוך רחב ומשועשע מעל לשניים, וזה היה לה קל כי הם היו גבוהים יותר מהם. "אז למה אתה פה, ניקו?" היא שאלה כבדרך אגב עכשיו. ניקו נשם עמוק והתחמק מלהסתכל עליהם. "יש מצב ששוב עשיתי מסע צללים, כשניסיתי... לא לעזור במתיחה של ילדי הרמס." וויל יבב. "בנוסף ללהגיע לאבא שלך בדרך הקשה, אתה גם רוצה להפוך לשלולית של חושך! הו, האימה!" ניקו בתגובה רק גלגל לוויל עיניים שחורות ומרוסקות, אבל היה אדום בפנים הלבנות מאוד שלו.  אוסטין ראה את כל זה מתרחש במנורות המעטות שדלקו, כי בלילה אף אחד מילדי אפולו לא אהב יותר מידי אור למרבה האירוניה, והם אהבו להסתפק באור של הירח של דודה שלהם שקרן מבחוץ. ובזכות חוסר הטכנולוגיה לרוב במחנה, כמעט שלא היו כאן פנסי רחוב, אז הם גם יכלו להיעזר באור הכוכבים. "תפסיק כבר להגזים, סולאס. זה היה בסך הכל מסע צללים קטן כדי למנוע מדרייק בן הרמס מלפוצץ את כל המחנה. תרתי משמע." ניקו אמר אבל וויל כבר נראה מפוחד. ניקו חייך עכשיו, מראה נדיר. "מה תעשה לי, סולאס?" ניקו התגרה בו. "שאלה טובה," וויל ענה בסרקיזם. "אני חושב שאלך על לתת לך עוד שלושה ימי מנוחה במרפאה! אתה לא מקשיב לי!" "ימי מנוחה מיותרים לגמרי, אתה מתכוון?" ניקו אמר כבר בכעס. אוסטין נאנח. מריבות כאלה שלהם היו נפוצות מאוד בזמן האחרון. "שום דבר לא יצא לי משלושת הימים ההם!" ניקו המשיך להגיד בכעס. "וגם החמצתי בגלל זה את הפרידה מריינה ומאחותי!" הקול של ניקו נשבר עכשיו ואוסטין נשם עמוק. קיילה התנשפה מה"ריב" שלהם. "שום דבר חוץ מקשר איתי!" נראה שוויל פלט את זה, כי כשהוא קלט מה אמר, הוא קפא במקומו ואז האדים כולו. ניקו נראה המום. 

אבל בניגוד לוויל הוא מיהר להתעשת. "אני לא נשאר במקום הזה שוב! תשכח מזה!" וויל רעד מרוב כעס כבר אחרי שניקו סיים לדבר עכשיו. "הו, אתה ועוד איך כן!" וויל שאג, תפס את ניקו ביד שלו ואז נעצר לרגע. "אל תדברו איתי עד מחר בשעה הזאת שוב." וויל אמר לקיילה ולאוסטין, הם הנהנו, וויל חזר להראות כועס ולגרור את ניקו בידיהם. "זה יקרה עכשיו," אוסטין אמר והתיישב ושפשף ידיים בהנאה כשהדלת של החדר של וויל במרפאה נסגרה ואז ננעלה. "אתה טועה," קיילה התעקשה. "זה ברור שניקו בכלל לא מאוהב בוויל. תראה את ההתנגדות שלו!" "אני עדיין חושב שמי שרב מאוהב," אוסטין פיהק בשנית. "ועכשיו אני הולך לישון בחדר שלי כאן. לילה טוב, אחותי." הוא הוסיף וקם. קיילה נאנחה ברוגז ואוסטין חייך והלך לישון. למחרת הוא קם ומצא את ניקו נבוך ומבוייש במרפאה וחצי שוכב חצי יושב עליה. וויל בהה בניקו והם החזיקו ידיים והם לא נראים כמתכוונים להרפות במאות הקרובות. אוסטין הסתכל לליד המקרר של המרפאה וראה שקיילה נראית קפואה. אוסטין חייך חיוך רחב והושיט יד. קיילה הושיטה לאוסטין שטר של עשרים דולר. "צדקתי," הוא אמר אחר כך ושילב ידיים כשהוא מתחיל לחשוב בראשו איזו מוזיקת אימה לנגן לקיילה אחר כך כי הוא ניצח בהתערבות. "הם זוג." סיים לדבר. קיילה נשפה את שיערה הצבעוני בתגובה.