"האושר נמצא בדברים הקטנים" - הוואנשוטים שלי

וואנשוט לרגע

אני בורח. לאן? לא ידעתי. כל מה שידעתי הוא שאני צריך לברוח. לברוח מהכיתה, מהבית ורצויי גם מהעולם, אבל את זה לא יכולתי, לפחות בינתיים, כי החלום שלי היה להיות אסטרונאוט, אז ברחתי למקום הסודי שלי. כשהגעתי עצרתי בלב הולם ובסחרחורת שתקפה אותי. התיק שלי עוד היה לי על הגב. העברתי אותו קדימה, שלפתי את הסנדוויץ' שלי ובלסתי אותו מהר מהר. מה עכשיו? החזרתי את הקופסה לתיק וסגרתי אותו והתנשפתי בעייפות. לפחות הבטן שלי הייתה מלאה ויכולתי לחשוב יותר בבהירות. אבל עדיין הייתה לי סחרחורת. אז התיישבתי. ואז גיליתי שנרדמו לי הרגליים והתיישבתי בעייפות ובאנחה על ספסל שהיה שם. למה ברחתי? מה קרה? אה, כן, הוא. הלב שלי הלם למחשבה על מה שקרה שוב. התנשקנו וברחתי.