המשך לוואנשוט
נק' מבט: ניקו
הם עלו על בעלה של גברת אולירי בשתיקה אחרי שהוא הכיר כל אחד מהם, כשניקו מחזיק בידיו בעדינות ובזהירות שני גורים עצומי עיניים ו וויל מחזיק בידיו בגור אחד. הם נעלמו לצללים עכשיו והופיעו בפתח המחנה. אנבת' בדיוק הלכה שם כשהיא נראית שקועה בעצמה ובמחשבותיה ומשחקת תוך כדי שהלכה הלוך ושוב במחרוזת החרוזים שלה, אבל היא קפאה ומיד רצה אליהם כשהם הגיעו. "וויל! ניקו! אלים אדירים. איפה הייתם כל היום? חיפשנו אותכם בכל מקום! כירון ואני כבר התחלנו לחשוב - " אבל הקול של אנבת' נשבר עכשיו מרוב דאגה לא אופיינית לה והיא חרקה את שיניה. "לא חשוב. תגידו פשוט איפה - מה זה? מי כל אלה? אתם... אתם מחזיקים ידיים?" אנבת' נראתה מופתעת לגמרי. ניקו הרגיש שהפנים שלו מתחממות בעקבות כל השאלות האלה. הוא מיהר לעזוב את וויל וללכת לגברת אולירי ולגמגם לאנבת' את כל מסע החיפושים הקצר שלהם.
בקיץ שעבר הוא סיפר לכולם מה הוא, אבל זה לא הפך את הכול לפחות מביך. אפילו ההפך. בסוף ההסבר המפורט ובעזרת וויל גם לפעמים אנבת' צחקה. "אז אתם זוג עכשיו? אני לא מאמינה. זה כל כך חמוד. חכו עד שאני אספר לכולם ולכל השבעה. כירון!" אנבת' צעקה לכירון, שהלך אליהם במבט מודאג וכשהוא מצליף בזנבו כדרכו שהוא מודאג גם כן. "אם תספרי משהו מכל זה לכירון," ניקו סינן לפני שהקנטאור יגיע אליהם, "אני נשבע בנהר סטיקס ש - " "שמה?" וויל קטע אותו ונישק אותו.
אנבת' חייכה חיוך רחב. וויל התנתק ממנו ופנה לכירון. "כירון, אני והבן זוג שלי מצאנו את גברת אולירי עם גורים חדשים משלה ועם בעל חדש." וויל אמר. כירון הנהן בכבדות אחרי ששינה את הבעת פניו ממשועשעת לרצינית בעקבות ההסבר של וויל. "אני מבין. לכן יצאתם למסע חיפושים למרות שלא קיבלתם נבואה בשבילו והצלתם אותה בלי לחכות לאישור ממני. כל הכבוד לכם. כעת עלינו להביא אותם למקום מבטחים." "אפשר במקום הקבוע של גברת אולירי," ניקו אמר וכולם הנהנו בהסכמה. וכך נגמר הסיפור.
YOU ARE READING
"האושר נמצא בדברים הקטנים" - הוואנשוטים שלי
Aventura("וואן" "שוט"- קטע קצר אחד למי שלא יודע) (הסברתי כי אני נותנת לקרוא את הספרים שלי גם לא לתולעי ספרים אלא לפשוט חברים שלי...) כאן אני אכתוב פריקות, כשתהיה לי השראה, וסתם רעיונות לסיפורים שאולי בעתיד אני אכניס או אהפוך אותם לספר ופאנפיקים לספרים שוני...
