הערת הכותבת:
טוב אז יש לי כמה גירסאות משלי לאיך וויל וניקו נהיו זוג, הסיפור הקודם נגמר, זאת אחת הגירסאות, זה קורה אחרי שריינה מסיימת לנאום בסוף דם האולימפוס עם המסיבת ניצחון על גאיה. עשיתי אותו משתי נקודות מבט, זאת הנקודה הראשונה
יותר מאשמח לביקורות ולדיעות בתגובות
הקטע:
ניקו ישב בעגמומיות בשולחן האדס עם ריינה והייזל ושיחק בלי התלהבות בהמבורגר שלו. זוגות התחילו לרקוד וכרגיל הוא ניסה להתעלם מזה כמיטב יכולתו. ריינה הסתכלה עליו בדאגה. "רוצה לרקוד איתי? כידידים?" היא שאלה אותו. ניקו הניד בראשו ונאנח. ריינה הנהנה, חיבקה אותו והלכה לדבר עם פרנק על עתיד המחנות עם כירון והסאטירים. ג'ייסון ניגש אליו אז בחיוך. "היי אחי." הוא אמר וחיבק אותו. ניקו נאנק בחיוך. "היי. מה..." הוא מלמל. ג'ייסון צחק. "בתור אחד ששונא מגע, אתה דווקא די מתחבק בזמן האחרון." ניקו החטיף לו וג'ייסון קרץ לו וצחק והלך. ואז ניקו ראה שיער בלונדיני אחר מגיע אליו עם מבט מודאג אבל נחוש. הוא הרגיש את לחייוו מתלהטות וניסה להתמקד בריצפה בעניין פתאומי. הוא לא חשב שוויל עוד מעוניין בו מאז אוקטוביאנוס. למה שיהיה? ניקו הוא בן האדס. וויל בן אפולו. אבל העולם הסתחרר, וזה נהיה קשה יותר ויותר להתעלם ממנו. הלב שלו הלם והוא ידע בצער שהוא אדום כמו עגבנייה. "אממ," הוא שמע קול ממלמל לידו. "רוצה... לרקוד.... איתי? זה יהיה בסתר... בחושך... אף אחד לא יראה... גם אותי זה מביך," וויל גמגם, להפתעתו.
ניקו הסתכל עליו בחשש. הוא חייך בביישנות בזמן שוויל הסתכל עליו בדאגה. "כלומר, אתה לא חייב אם אתה לא רוצה," וויל אמר בלהט והיה אדום גם הוא להפתעתו. ניקו קימט את המצח ו וויל עקב אחרי כל תנועה שלו בדאגה. "פשוט חשבתי שאחרי הקרב בגאיה... מ...מה שקרה... " "וויל," ניקו קטע אותו ו וויל הפסיק באחת וקפא. "אני רוצה." וויל בהה בו. ניקו חייך לעיניים הכחולות האלה. "אתה לא חייב." וויל אמר שוב בזהירות. "אני מבין שיש פה הרבה אנשים. זה מפחיד - " "אמרתי שאני רוצה, סולאס," ניקו אמר בחיוך, גם אם מוחו צרח לו ' השתגעת?! ' . וויל בהה בו שוב. חיוך התחיל לעלות על פניו והוא לקח את היד של ניקו והוליך אותו למקום חשוך במסיבה. ניקו הבחין בעיניים של ריינה, ג'ייסון והייזל שעוקבות אחריהם והאדים והתחמק מהם. לבסוף הם הגיעו למקום חשוך ושקט אבל עדיין עם מוזיקה. ניקו חשב שהרבה יותר נעים ככה. וויל חייך בהיסוס ולקח את היד שלו וכרך אותו סביבו. ניקו הרגיש שהוא עומד להתעלף. "מ...מה לעשות?" הוא גמגם. וויל בהה בו וניקו התנשף. "אני הבן זוג הראשון שלך?" וויל שאל אותו בקול תוהה. ניקו האדים והנהן. וויל חייך וליטף אותו, מה שעשה לו צמרמורות ושוב שלח בו זרם חשמלי.
YOU ARE READING
"האושר נמצא בדברים הקטנים" - הוואנשוטים שלי
Aventura("וואן" "שוט"- קטע קצר אחד למי שלא יודע) (הסברתי כי אני נותנת לקרוא את הספרים שלי גם לא לתולעי ספרים אלא לפשוט חברים שלי...) כאן אני אכתוב פריקות, כשתהיה לי השראה, וסתם רעיונות לסיפורים שאולי בעתיד אני אכניס או אהפוך אותם לספר ופאנפיקים לספרים שוני...
