Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו

פרק 13 🔞

ניתן לדלג לפרק הבא למי שלא קורא 🔞 למרות שמה שהולך כאן ממש עדין.

אני לא רוצה לזכור אותך.
לא היה ליונגי לב פועם אבל זה בהחלט דקר. הוכחה שהרגש מגיע מהמוח, כי מוח היה ליונגי. המוח הזה אמר לו לא להתייחס למה שג'ימין אמר, ושהוא רק בן אנוש שימות עוד מעט, במקרה הטוב עוד עשרים, שלושים שנה, במקרה הגרוע עוד כמה רגעים אם יונגי לא יצליח להשתלט על עצמו.

לבסוף יונגי הצליח להשתלט על עצמו , הוא עטה עת ההבעה הצינית הרגילה שלו. "אם ככה, אני בטוח אתן לך לזכור.
אתה לעולם לא תשכח את מה שקרה בשבוע הזה" כפה עליו בקול קר והתרחק מג'ימין, שדקר בכעס את החביתה בצלחת.

ג'ימין היושב על יונגי, יונגי המחבק את ג'ימין וג'ימין משחק בחולצה של יונגי... הפכו לזיכרון דהוי שנראה שייך לסיפור אחר, וג'ונגקוק היה בטוח שמדובר בחלום  אם לא היה רואה את זה במו עיניו כשנכנס אל הבית.

ג'ונגקוק עלה לחדר ומצא את טאהיונג כעוס. "שני אלה כמו בחורה במחזור" מלמל ג'ונגקוק והתכוון ליונגי וג'ימין, אבל כמובן שטאהיונג שמע.
"זו הערה לא יפה וסקסיסטית" אמר טאהיונג. ג'ונגקוק לא יכל שלא לצחוק, "כי אתה ממש נקי מסקססיסטיות, רק לפני יומיים לא הורדת את העינים מהחזה של הברמנית".
"הציצים הם העיניים של הנפש, כמו שאומרת אלה ודיי" ( מלכת דראג מפורסמת) אמר טאהיונג  עדיין כועס, וג'ונגקוק צחק, אוסף את טאהיונג לחיבוק.

"אל תכעס עלי, יצאתי להביא לנו דברים להערב" אמר ג'ונגקוק ורפרף בשפתיו על צווארו של טאהיונג.
טאהיונג נאנח וג'ונגקוק חש שהוא עוד שניה מוותר על הכל ועובר לסקס, אבל הוא הזכיר לעצמו שלטאהיונג מגיע יותר מזה.
"קום לאכול, יש לנו יום ארוך ואני רוצה להספיק את כל מה שתיכננתי אתמול" הוא ליטף את חזהו של טאהיונג, לא משאיר ספק לאיזה תכנונים הוא מתכוון.

טאהיונג הסתער על האוכל, רק כדי שג'ונגקוק יעבור כבר לתוכנית האומנתית של הערב. הוא אכל כל כך מהר שהוא היה בטוח שהוא יקיא, וכאילו כדי להתגרות בו עוד יותר, ג'ונגקוק שלף את הטלפון שלו, והתיישב במיטה לשחק משחק.
"עכשיו נחכה עד שהאוכל יתעכל", אמר, מושך את טאהיונג עוד יותר. אחרי רבע שעה שג'ונגקוק לא הגיב אליו או חיבק אותו בחזרה, לטאהיונג נמאס והוא החליט להתייחס לעצמו- בעצמו.

🔞
הוא הוריד את כל בגדיו, לקח כיסא והתיישב מול ג'ונגקוק, שולח יד לאיבר שלו. הוא אונן לעצמו, יד אחת שלו משפשת את אברו ויד אחרת שלו תומכת בראשו חושפת את הקעקוע שהיה לו על הזרוע, הוא התנשף והתנדנד מעט בכיסא, שרשרת הכסף העדינה שלו נטרקת על חזהו עם כל תזוזה. הוא פיסק את רגליו נותן מראה מלא לג'ונגקוק.
ג'ונגקוק נשך את העגיל שלו בשפה, הוא עשה את זה מבלי לשים לב,  מן הרגל שהיה לו, בלי שידע כמה טאהיונג התחרמן מזה.
לפתע עלה לו רעיון והוא נעמד מהר והתקרב על טאהיונג, שהיה כבר קרוב לגמור. הוא הרים את ראשו של טאהיונג והמבטים שלהם ננעלו.
"שיט" אמר טאהיונג יודע מה עתיד לבוא עכשיו.

ג'ונגקוק משך את המילים, מתענג עליהם.
"א ל   ת ג מ ו ר" כפה עליו
טאהיונג המשיך לאונן לעצמו אבל לא יכל לגמור, האיבר שלו היה אדום וקצת כואב, התוכנית שלו להתגרות בג'ונגקוק הלכה הכי גרוע שרק אפשר.
"ג'ונגקוק, בבקשה" הוא התחנן
ג'ונגקוק הניח את ידו על ידו של טאהיונג. גורם לטאהיונג לפחות להפסיק לאונן. הוא סילק את ידו של טאהיונג ואז תפס את הזין בידו שלו, משפשף אותו מהר כמו שרק ערפד יכול להיות מהיר.
"פאק פאק פאק" טאהיונג נמתח בכיסא שלו "זה יותר טוב מכל ויברטור"
"כשתרצה לגמור תפקח את העיניים בייב" אמר ג'ונגקוק
טאהיונג ניסה, הוא באמת ניסה אבל עיניו היו עצומות מעונג, ג'ונגקוק עצר לרגע וטאהיונג נעץ בו מבט
"אתה יכול לגמור" אמר ג'ונגקוק והמשיך להזיז את ידו על אברו של טאהיונג.
הוא אחז בכיסא חזק בכדי לא לפול, כשג'ונגקוק הרשה לו לגמור הוא נאנח ונאנק בקולניות, מלכלך את כל היד של ג'ונגקוק.
ג'ונגקוק המשיך לגעת בו גם אחרי, מלטף את כל גופו בתשוקה.
"אתה עוד פעם תעשה לי משהו כזה?" שאל ג'ונגקוק
"לא, אני מבטיח שלא!" אמר טאהיונג, ואז מחשבה הבליחה בראשו. זה אומר שיהיו עוד פעמים שאנחנו...? למרות שזה היום האחרון?

ג'ונגקוק נשא את טאהיונג למיטה. "הייתי אמור להביא לך את זה אתמול אבל ..אתה יודע" הוא גיחך
הוא הביא עגיל פירסינג לטאהיונג, שהיתה עליו גולגולת קטנה עם שיני ערפד. "זה ערפד" אמר ג'ונגקוק, שלא לצורך, מחייך חיוך צידי חמוד וקצת נבוך. הוא השקיע במתנה ולא ידע איך טאהיונג יקבל אותה ופתאום הוא הרגיש מעט נבוך לתת לו אותה. מה אם היא מטומטמת מדי לדעת טאהיונג?
טאהיונג גיחך למראה העגיל והחליף את הפירסינג בפטמה שלו למה שג'ונגקוק קנה לו. זו היתה מחווה רומנטית מצד ג'ונגקוק לקנות לו את זה, ושטותניקית. שילוב מדויק של ג'ונגקוק. טאהיונג הצליח להגיע אל האני האמיתי שהיה ג'ונגקוק.

"אבל אני לא הבאתי לך כלום" אמר טאהיונג , עושה פרצוף עצוב.
הוא שם את ידיו מעליו לראשו , שרירי הזרוע שלו בולטים במיוחד, והוא פיסק את רגליו.
"אני יכול לתת לך במתנה את זה, רוצה?"
ג'ונגקוק לא חיכה פעמיים והסתער, מנשק כל חלק אצל טאהיונג. "תתכונן בייב, את הצרחות שלך היום ישמע כל הרחוב".

כאשר אנחות הסיפוק של טאהיונג הגיעו לקומה למטה-  יונגי פשוט יצא מהבית. עכשיו שהיתה לו טבעת הוא יכל לצאת גם ביום, נהנה לחוש את השמש עליו.
ג'ימין ממש לא רצה להישאר בבית ולשמוע איך טאהיונג גונח ומחמיא לג'ונגקוק. הוא נצמד ליונגי
"אני רוצה לצאת"
"לא מגיע לך" אמר יונגי. מנצל את ההזדמנות להחזיר לג'ימין שפגע בו. הוא ידע שהוא קטנוני מאוד, אבל זה לא הפריע לו הפעם.
ג'ימין שרבב את שפתיו בתחינה ואחז בידיו של יונגי. "אני חייב לצאת מפה"
"אההההה, שם כן, ג'ונגקוק, פאק" נשמע מעליו קולו של טאהיונג.
"מה אתה רוצה שאעשה כדי שתוציא אותי מהבית?" התחנן ג'ימין.

יונגי חש שפניו של ג'ימין סמוקים. הוא נהיה מגורה מלשמוע את טאהיונג וג'ונגקוק גונחים? יונגי היה משועשע. בתוך מי שזיין בעבר את ג'ונגקוק, הוא ידע כמה ג'ונגקוק יכל להיות מפתה.
"מי מהם עושה לך את זה, ג'ונגקוק או החבר שלך טאהיונג?" הקניט את ג'ימין.
"תשכח שביקשתי" אמר ג'ימין ופניו לוהטים בצבע אדום, הוא פנה לעבר החדר שלו ואז התחרט כי החדר היה בקומה למעלה, ושמעו משם את טאהיונג יותר חזק, אם זה בכלל אפשרי. הוא ניגש להכנס למטבח במקום.

יונגי משך אותו בחוסר עדינות והרים אותו מהחולצה עד שהם היו מחוץ לבית. אנשים יכלו לצאת מהבית שלהם בשני מצבים - או מתים, או כשערפד מחזיק אותם. בימי עבר זה הגיע ביחד, ג'ונגקוק מוציא את הגופות של האנשים שהרג באחת מהמסיבות הפרועות שארגן.