( מוקדש לקוראת בשם שירה)
ג'ין, יונגי, ג'ימין וטאהיונג היו קרובים מאוד למועצת הערפדים. לא היה להם מושג שהוסוק ונאמג'ון, ואיתם נספח שהתלונן הרבה בשם סוקג'ין, נמצאים בעקבותיהם.
טאהיונג היה פקעת עצבים ורצה להגיע מהר ככל האפשר לג'ונגקוק.
ג'ין הרגיע אותו "תרגע, הם לא יהרגו אותו ישר. הם בטח יהפכו אותו לעבד מין או משהו כזה לפני" גם כן מרגיע. עכשיו היתה לטאהיונג עוד סיבה לרצות להגיע מהר יותר. המחשבה על ג'ונגקוק עם מישהו אחר הרתיחה אותו.
ג'ין לעומתו מצא עניין רב יותר ביונגי וג'ימין. הקשר שלהם היה לא טבעי, ולא רק בגלל שיונגי ערפד. ג'ימין השפיע על יונגי בדרכים שג'ין לא הבין, וג'ימין בעצמו היה תעלומה בפני עצמה . שומע קולות ויודע דברים שהוא לא אמור לדעת.
ג'ימין הצליח להוציא מיונגי צד רך, צד שג'ין לא ראה אף פעם. ג'ין הכיר את יונגי הציני, זה שלוקח מה שהוא רוצה או סתם מתעלל בבני אדם כי משעמם לו.
עכשיו יונגי דאג- באמת דאג - לבחור הזה שנקרא ג'ימין.
זה לא התאים לג'ין כל כך, הם היו צריכים את יונגי הרוצח השקט כדי להלחם במועצה, לא רכיכה מאוהבת.
"לפני שאתה ממהר להגיע אולי כדאי שתדאג לצמד היונים האלו" אמר ג'ין לטאהיונג והחווה בראשו לעבר יונגי וג'ימין.
הם החזיקו ידיים והלכו אחד לצד השני.
"יונגי לא יעזור לנו אם הוא יצטרך לשמור על ג'ימין כל הזמן".
הם היו בלונדון* סוף סוף, המקום הנוכחי של המועצה. הם היו צריכים לתכנן את הצעדים הבאים שלהם וטאהיונג הבין שאם ג'ימין יהיה כרוך על הכתף של יונגי כמו חתול, הוא רק יפריע ויגרום לעצמו להיהרג על הדרך.
"אני אדבר איתו" אמר טאהיונג
"והוא יקשיב לך" לגלג ג'ין, חושב שטאהיונג התכוון ליונגי
"לא עם יונגי, דפוק, עם ג'ימין. הוא תמיד מקשיב לי". ענה לו טאהיונג.
הם השתכנו במלון, ג'ין כמובן בסוויטה המפוארת ביותר. יונגי רצה להרשם עם ג'ימין לאותו חדר וטאהיונג נדחף ביניהם, רושם את עצמו ואת ג'ימין לאותו החדר, גורם לג'ין לגחך מאחורה.
יונגי ויתר ולא רשם את עצמו לחדר. טאהיונג וג'ימין עלו לחדר שלהם, בזמן שיונגי הלך- ככל הנראה לצוד. ג'ין הסתתר בסוויטה שלו והתעלם מהם, מה שהיה פחות או יותר המצב הרגיל מבחינתו, ומה שהוא כינה 'המצב האידיאלי'.
כשהיו לבד בחדר טאהיונג זרק הערה לג'ימין.
"ראיתי שהחזקת היום ידיים עם יונגי. לא אמרת שהוא רוצח?" הוא לא ניסה להקניט את ג'ימין אלא רק להבין אותו.
"רציתי לדבר איתך על זה". אמר ג'ימין בקול מהורהר... "מה אם יונגי לא רשע?"
טאהיונג חייך אל ג'ימין כמו שמחייכים לילד קטן דלא מבין. ג'ימין היה נראה מבולבל. אבל הם לא יכולים לנהל את השיחה הזו עכשיו. הם צריכים את יונגי המרושע. את יונגי המפחיד, אם הם רוצים את ג'ונגקוק בחזרה.
"אתה יודע לאן הוא הלך עכשיו?" טאהיונג שאל את ג'ימין.
ג'ימין עצר לרגע לחשוב על השאלה. "לג'ין?" שאל בחזרה.
טאהיונג נענע בראשו לשלילה. "הוא הלך לצוד, ג'ימין, לצוד אנשים. הוא ערפד, זה מה שהוא. הוא מרושע ג'ימין. אז או שתקבל את הצד הזה שלו ותשלים איתו או שלא תהיה איתו".
זה גרם להבעת כאב לעלות על פניו של ג'ימין וטאהיונג החזיק את עצמו לא להשבר. הוא חייב לעשות את זה למען ג'ונגקוק. הוא הצטער על המילים שאמר לג'ימין ושערערו את ג'ימין כל כך. אבל זה לא שהוא שיקר.
ג'ימין יכול לספר לעצמו שיונגי מלאך, אבל זה לא נכון. בדיוק כמו ג'ונגקוק, הם ערפדים. טאהיונג קיבל את זה. ג'ימין צריך להחליט אם הוא מקבל את זה.
ידית הדלת נלחצה. מישהו ניסה להכנס לחדר, מישהו שלא היה לו מפתח. מפוחדים, ג'ימין נעמד מיד מאחורי טאהיונג, שהחזיק כיסא מורם.
הידית נשברה תחת הלחץ שהופעל עליה והדלת נשברה, נפתחת לרווחה.
"תניח את הכיסא אידיוט" אמר יונגי בעייפות. עיניו חיפשו כמו תמיד את ג'ימין.
הוא הניח שקית מקדולנדס על השולחן. "תאכלו" אמר.
טאהיונג וג'ימין אכלו בשקט. מגניבים מדי פעם מבטים אל יונגי. שניהם חשבו את אותו דבר. כמה אנשים יונגי צד והרג הערב?
גם כן לצוד. יונגי יצא לקנות להם אוכל, יודע ששני הבחורים שמולו תפרנים בלי שקל על התחת. הוא עצמו לא היה רעב. ככל שערפד זקן יותר, הוא אוכל פחות. יונגי ניזון לפני שעזבו את בקתת המסתור. וזה יספיק לו לכמה ימים שלמים. במקרה הצורך אפילו לשבוע. לא סתם ג'ונגקוק קרא לו ערפד טבעוני.
המבטים שהשניים הגניבו לעברו לא מצאו חן בעיני יונגי. הוא החליט שטאהיונג סיים לאכול.
"קום", יונגי משך את טאהיונג מצווארון החולצה שלו.
"מה קום אני אוכל" ענה טאהיונג
יונגי דחף לעברו את השקית עם ההמבורגר השני. "תאכל בחדר שלך"
"זה החדר שלי" מחה טאהיונג.
יונגי פשוט הרים אותו ביד אחת, מתעלם מהרגליים הבועטות שלו והניח אותו מחוץ לדלת.
היתה סיבה שהוא לא שכר חדר לעצמו. הוא החליט שהוא ישן עם ג'ימין, אז הוא אכן ישן עם ג'ימין.
יונגי סגר את הדלת בבעיטה. שוכח שהוא שבר אותה בכדי להיכנס. מעוצמת הבעיטה, הדלת השבורה נתקעה. לא הואילו כל הבעיטות של טאהיונג והדפיקות, הדלת לא זזה ממקומה.
"איפה אני אמור לישון?" צעק טאהיונג מחוץ לדלת ודפק עליה חזק.
יונגי לא טרח לענות לו. לא עניין אותו מה טאהיונג יעשה. עניין אותו מה הוא כבר עשה. ולפי איך שזה נראה, הוא יצר בעיה לא קטנה עם ג'ימין.
יונגי הסתובב אל ג'ימין שנראה מפוחד. שוב. בדיוק כמו בימים הראשונים שהוא הגיע אליו לבית אחרי ההתערבות הלא שגרתית של טאהיונג וג'ונגקוק.
ליונגי לא היתה סבלנות לזה.
"עכשיו, מה הבעיה שלך?" אמר והתקרב לג'ימין.
ג'ימין ניסה לקום מהכיסא בכדי לברוח, אבל הסתבך ברגליו ונפל חזרה עליו. יונגי נעמד מולו, משלב ידיים.
"מה עובר עליך?" שאל.
______________
*המועצה משנה את מיקומה כל הזמן, בהתאם לגחמות של הערפדים הזקנים והמשועממים שמנהלים אותה. נכון לימים אלו היא בלונדון.
YOU ARE READING
Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו
Novela Juvenilיונגי וג'ונגקוק הם ערפדים שחיים לצד בני אדם, כדי שהאוכל יהיה זמין תמיד, כמובן. ג'ונגקוק לא נראה כמו ערפד, הוא חברותי ופופולרי בתיכון שנרשם אליו ולוקח את החיים מאוד בקלות. לעומת יונגי, שיכול לשבת ולהרהר שעות בפרצוף קודר, כאילו שזה חלק מספר הדרכות לער...
