ג'ימין ויונגי עמדו מחוץ לבית. "אני אגיד לך מה אני רוצה" אמר יונגי. ג'ימין לרגע חשב שהוא ישכח מזה, תמים שכמותו.
יונגי ידע בדיוק מה הוא רוצה מג'ימין.
"תשאר כאן לעוד שבוע"
פיו של ג'ימין נפער. הוא ויונגי לא היו בקשר טוב, בטח שלא כמו זוג חיות הסקס בחדר למעלה, שגם מחוץ לבית שמעו אותם. ג'ונגקוק לא שיקר שהוא אמר שהוא יגרום לטאהיונג לחוש הנאה כל כך גדולה שעד סוף הרחוב ישמעו אותו.
למען האמת הוא ויונגי תמיד רבו, ואם מתעלמים מהפעם שיונגי כפה על ג'ימין לספר על עצמו ומכל תיאורי האיך -אני -אזיין -אותך של יונגי, היום הם דיברו הכי הרבה במשך כל השבוע.
"זה נראה כאילו אתה חושב שאני מצפה לתשובה ממך. אני לא מצפה. זה ההסכם ביננו. אתה רוצה שאכפה עליך?" יונגי לחץ את כתפו של ג'ימין וג'ימין התכווץ מעט.
"א..אין צורך. אני אשאר פה עוד שבוע" ג'ימין אמר בקול חלש.
יונגי הסתיר את דילוג השמחה שחש בליבו. פניו הביעו את אותו הבעה שקטה וחודרת שעטה כמו תמיד.
הוא פנה ללכת, הוא ינצל את היום לראות כמה דירות כשג'ימין נצמד אליו. הוא הפנה מבט שואל לג'ימין. וג'ימין משך בכתפיו, "אין עלי כסף , לאן אתה רוצה שאני אלך?" הוא צעד עם יונגי עד לרכב שלו, זה נראה לג'ימין דגם ...משפחתי, ורגיל, והוא צחקק.
"זה בנטלי" אמר יונגי מצוברח לשמע הלגלוג של ג'ימין, גורם לעיניו של ג'ימין להיפער כי היה מדובר ברכב יוקרה, "אני פשוט לא אוהב לנקר עיניים".
כן בטח, חשב ג'ימין.
הם לא דיברו כל הנסיעה, ויונגי גם לא הדליק רדיו. הראש שלו היה עסוק במועצה ובקוטלות. ג'ימין השתעמם ולבסוף נרדם, וכשהתעורר הוא מצא את עצמו באוטו לבד בחניה, באיזו עיירה מוזרה שכוחת אל.
יונגי נעל את האוטו ולקח את המפתח. לא טורח להעיר את ג'ימין שיבוא איתו.
הוא פשוט השאיר אותי באוטו! חשב ג'ימין בעצבנות. הוא יצא מהרכב והשאיר אותו פתוח.
שיגנבו לו את הרכב, חשב, לא אכפת לי.
ג'ימין שוטט מסביב לרכב, קורא מדי פעם "יונגי" בקול. לא היה זכר ליונגי. ג'ימין לא הבין מי האידיוט שלוקח מישהו איתו ברכב ומשאיר אותו לבד.
לבסוף ג'ימין התייאש וחזר לרכב, משער שמתישהו יונגי יצטרך לחזור לרכב בעצמו.
אחרי שעה ארוכה שבה ג'ימין עמד מחוץ למכונית ובעט בה, מקלל את יונגי בכל בעיטה כמובן, יונגי חזר. הוא היה שבע רצון. הוא מצא לו ולג'ונגקוק בית מתאים, רק אחרי ארבע בתים ושלוש עיירות שראה. ג'ימין ישן כל הנסיעה, משעין את המושב לאחור ונהנה מהמרווח הענק שהציעה הבנטלי, מתחמם מהשמש הנעימה שחדרה דרך החלונות, ודימוי של חתול מתכרבל בשמש וישן בפינוק חלף במוחו של יונגי. לא היה לו לב להעיר אותו והוא גם ידע שדברים יכולים ללכת מלוכלך..
אז הוא השאיר אותו לישון.
למראה יונגי, ג'ימין נרתע לאחור בפחד. יונגי לא הבין למה, עד שנזכר שהניבים שלו שלופים ונוטפי דם. הוא היה רעב ובעל הבית האחרון עצבן אותו, אז הוא שתה ממנו ואז כפה עליו לשפץ את הבית- מכספו כמובן- לפי הסגנון שיונגי רצה, ואז כפה עליו לצאת לחופשה ולא לחזור. יונגי ליקק את הניבים ואת שפתיו והחזיר אותם, יודע שג'ימין פוחד למראה הניבים.
"ה..הרגת אותו?" שאל בפחד
"שלחתי אותו לחופשה בהוואי". יונגי גיחך לעצמו. הוא לא היה רע כמו שהם חושבים. בעל הבית סיפר שתמיד רצה לנסוע להוואי ועכשיו בזכות יונגי הוא יגשים את החלום שלו.
יונגי ראה את עצמו מגשים חלומות, מתעלם לחלוטין מהעובדה שהעיף בנאדם מהבית רק כדי שהוא יוכל לגור שם וגרם לו להשתמש בחסכונות שלו לשיפוץ הבית.
"קח" יונגי הושיט לג'ימין תפוח.
'זה מורעל?' חשב ג'ימין אוטומטית.
'זה לא מורעל' ענה לו יונגי במחשבה, משועשע. הם דיברו שוב פעם במחשבות, כלל לא שמים לב לזה.
"שלא תהיה רעב עד שנמצא מאיפה לקנות לך אוכל"
"אני לא אוהב תפוחים" אמר ג'ימין.
יונגי נכנס לרכב והניח את התפוח במקום של השתיה החמה. ג'ימין לבסוף נשבר ואכל אותו, כי הוא היה משועמם מכל השתיקה הבלתי נגמרת של יונגי ומהשקט בנסיעה.
"איי" אמר ג'ימין בקול קטן, הוא נשך את השפה בטעות, יונגי נפנה אליו "מה קרה, אתה בסדר?"
ואז הוא הריח את ריח הדם. הוא קרב את פניו לשפתיו של ג'ימין מנסה בקושי רב לשלוט בעצמו.
ג'ימין היה משועמם. והוא לא רצה לחזור לבית ולראות את טאהיונג וג'ונגקוק שוב שוכבים, בפעם המי יודע כמה היום, אז הוא לחש ליונגי, "אתה יכול לנשוך" ושרבב את השפה שלו ליונגי.
יונגי נשך בעדינות, משחרר ארס שהכניס את ג'ימין לאופוריה הממכרת. יונגי מצץ את השפה של ג'ימין, ניזון ממנו ומרגיש את המתיקות של ג'ימין. בלי שישימו לב הנשיכה הפכה לנשיקה, יונגי מחדיר את לשונו קלות לפיו של ג'ימין וג'ימין תוקף חזרה, משתלט על הנשיקה ובודק את טעם שפתיו של יונגי, שהיו מתוקות, משחק בלשונו ומתחבר ללשונו של יונגי.
הנשיקות שלהם היו עדינות, בודקות, מגששות.
לבסוף הם התנתקו אחד מהשני.
"תודה" אמר יונגי
יונגי מודה לו על נשיקה? וואו הוא באמת לא יצא מהבית הרבה שנים, חשב ג'ימין.
"זו רק נשיקה כי היה לי משעמם" אמר ג'ימין, לפחות היא העבירה להם את הזמן, "והיא גם היתה כיפית," הוא חייב לומר.
יונגי לא ענה. הוא רק נעץ מבט בכביש, מנסה להסתיר דילוג נוסף של הלב שלו בחזה.
YOU ARE READING
Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו
Teen Fictionיונגי וג'ונגקוק הם ערפדים שחיים לצד בני אדם, כדי שהאוכל יהיה זמין תמיד, כמובן. ג'ונגקוק לא נראה כמו ערפד, הוא חברותי ופופולרי בתיכון שנרשם אליו ולוקח את החיים מאוד בקלות. לעומת יונגי, שיכול לשבת ולהרהר שעות בפרצוף קודר, כאילו שזה חלק מספר הדרכות לער...
