Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו

פרק 22

אסאלה ידעה שעליה להיות שוב שימושית עבור ג'ין. היא לא רצתה לאכזב את סרינה. לאכזב את סרינה משמעו להיות מת. והיא אהבה לחיות. מדהים איך במשפחה אחת יכולים לצאת ילדים כל כך שונים...היא חשבה לעצמה.
"תרצה שארגל אחרי הצייד השני, זה שמסתובב עם הנמר? אני אוכל להתקרב אליו ולגלות כמה שליטה יש לו על החיות"

עיניו של ג'ין הצטמצמו בבוז. "את לא מוותרת? הם לעולם לא יקבלו אותך חזרה'".
פיה של אסאלה נפער לפני שהיא הספיקה להשתלט על ההבעה שלה. היא עטתה שוב את ההבעה הקרה והמתנשאת הרגילה שלה.
"על מה אתה מדבר?" שאלה, וחשבה שהצליחה להסתיר היטב את הרעד בקולה.
"את יודעת היטב. חבורות הקוטלות שאת קוראת לה משפחה. שעזבה אותך כי עשית טעות אחת קטנה"
ג'ין התקרב בצעדים מדודים אל אסאלה, דוחק אותה עוד ועוד לאחור. "חשבת שאני לא יודע את מי אני מכניס לבית שלי?"

לפתע התחוור לאסאלה שכל אותו זמן ג'ין שיחק בה. הוא ידע כל הזמן שהיא מוציאה ממנו מידע ונתן לה מידע, לעיתים נכון, לעיתים שגוי, יוצר בלבול רב בקרב הקוטלות.
ג'ין הניח אצבע ארוכה ודקיקה מתחת לסנטרה של אסאלה. "אני חושב שאת כבר לא שימושית כל כך".

אסאלה ידעה מה עתיד לקרות. היא ראתה זאת עשרות פעמים. ג'ין יכל להרוג כל מה שהפריע לו בדרך לתהילה, ובמאות השנים האחרונות מאז שהכיר את יונגי, כל מי שעלול להפריע ליונגי.
להפתעתה, הוא הזיז את אצבעו ורק ליטף את לחיה. "בחרת לא נכון. יכלת להשיג את כל הכוח שיש אם היית נשארת לצידי. אבל בחרת באשליה של משפחה שלעולם לא תקבל אותך.
אני חושב שזה עצוב יותר מלהרוג אותך, לתת לך להבין שאת לעולם לא תרגישי שייכת"
ובאומרו זאת, הוא נשק למצחה, מחווה שהיתה אבהית ומוזרה, ועלה על האופנוע שלו.

משהו שסוקג'ין אמר לו גרם לו לחשוב. טאהיונג לא יודע על המסתור של יונגי ואולי לא יודע בכלל שהבית כולו נהרס. הוא יעצור לראות מה עם טאהיונג, ואז ימשיך לביקור לא ידידותי בעליל אצל פליקס והמועצה המטומטמת שלו.
אולי יזדמן לו על הדרך גם להרוג צייד. מי יודע.

~~~

טאהיונג הביט על גל האבנים שהביט עליו חזרה. אומרים שלכל אבן יש סיפור, אבל לאבנים שמולו לא היה כלום לומר לו. הוא בעט באבן אחת, מדמיין שזה יונגי.
"אידיוט אחד, הכל בגלל הקוטלות האלו שרוצות אותך". הוא בעט שוב באבן ופספס ופגע בגוש בטון.
"פאק פאק פאק!" הוא קילל וקיפץ על רגל אחת.

צחוק מוזר נשמע מאחוריו, כאילו מישהו מנקה חלונות, רק שלא נשאר שום חלון אחד שלם בכל ההריסות האלו, וגם אם היה, לנקות חלון זה לא מה שבער עכשיו.
הוא הסתובב וגילה את ג'ין, שעון על אופנוע, צוחק עליו. "מצאת לך זמן לצחוק" אמר טאהיונג בעצבים, רגלו עדיין כואבת מהמכה.
"מצאת לך זמן לריב עם אבנים", אמר ג'ין. "תעלה. אני אקח אותך לג'ונגקוק".
"איך אתה יודע איפה הוא??" טאהיונג שאל בלא מעט קנאה שלא ניסה כלל להסתיר.
"אתה שוכח שאני מכיר אותו הרבה לפניך".
הדרך בה ג'ין אמר את זה גרמה לו לחשוב על יונגי וג'ונגקוק. יכול להיות שגם ג'ין וג'ונגקוק? לאאאאאא..... הוא הסתכל שוב מהצד על ג'ין. יכול להיות?? עיניו הצטמצמו בניסיון לחשב את הסיכויים.
"הראש שלך מלא רק במחשבות על סקס? לא היה ביני לבין ג'ונגקוק כלום, ולפני שאתה שואל--" ג'ין אמר כשראה את המחשבה עולה בראשו של טאהיונג
"לא היה גם בין יונגי לביני כלום"
טאהיונג סגר את פיו באכזבה. 'חבל דווקא היה מעניין לראות את זה' חשב.
"הו," צחק ג'ין , "אתה רוצה לראות את זה? אתה מאלו?"
טאהיונג הסמיק, "לא נו, אתה יודע למה התכוונתי. ותפסיק כבר להכנס למחשבות שלי"
"אני לא שולט בזה" הודה ג'ין בפשטות. "אני כבר קורא כל מחשבה של מי שלידי".
"תעלה כבר, האהוב שלך בטח מחכה לך ממרר בבכי"
ג'ין ידע שצמד המילים "האהוב שלך" ישפיע על טאהיונג ויגרום לו לזוז , וטאהיונג באמת עלה על האופנוע עם חיוך גדול.
"איפה הקסדה?" הוא שאל את ג'ין
ג'ין הסתובב אליו מגחך. "קסדה?"
הוא מעולם לא שם אחת. הרוח מעולם לא השפיעה עליו.

לטאהיונג לא היה את המזל של להיות המכשף הכי מוכשר בעולם, והוא סבל מרוח חזקה שנכנסה לו לעיניים, לפה, עירבלה את השיער שלו וחדרה לכל מקום בגופו.
"זה לא קשה לך לקרוא מחשבות?" טאהיונג צעק את המילים הכי חזק שיכל, מנסה שיגיעו אל ג'ין לפני שהרוח תקטוף אותן.
על ג'ין הרוח לא השפיעה, נראה שהיא פחדה ממנו ולא התקרבה אליו. כל שערה על ראשו היתה במקומה והוא ענה בקול רגיל, "אתה יודע שיכלת לחשוב את זה ולא לצעוק?"
טאהיונג היטה את ראשו וגלגל את עיניו. לא, הוא לא חשב על זה. 'קרציה' חשב לעבר ג'ין.
'נו, אז אתה מתכוון לענות לי?' שאל את ג'ין במחשבה.
"זה לא מכביד. זה כמו רדיו בקול חלש, עם מלא מלמולים שאני מתעלם מהם. וכשאני רוצה לשמוע מחשבה אני פשוט מתמקד באותו אדם"
'מזל שאין לך בעיות קשב וריכוז' טאהיונג חשב וציחקק לעצמו.  ג'ין חייך בעצמו.
הוא החליט לא לענות עוד לטאהיונג, שכן כבר עכשיו הוא שיתף יותר מדי מידע על עצמו. היה משהו בטאהיונג שגרם לאנשים, אפילו מכשפי על קשוחים וערפדים מקועקעים, להרגיש בנוח ולפתוח את עצמם, ולשתף אותו בחיים שלהם.
ג'ין סגר את פיו וטאהיונג לא חשב עוד שאלות, אבל זה לא היה כל כך משנה, כי הם בדיוק הגיעו.