יונגי ישב עם ג'ימין על נדנדה בגינה ירוקת דשא.
"למה אתה לא יושב עם סוקג'ין בפנים?" שאל אותו נאמג'ון והניח בקבוק קולה מול ג'ימין ופחית בירה מול יונגי.
הם ישבו אחר צהרים אחד בבית שנאמגון בנה. זה היה בית קרקע פשוט וצבעוני. ערוגות תבלינים ופרחים קישטו את צידי הבית, והוא היה מרוהט בפשטות אך בנוחות.
היה שם גם חדר לצ'ינסאן. היא ונאמג'ון השלימו פערים אבל לצ'ינסאן היה קשה מאוד להסתכל על סוקג'ין שנראה בדיוק כמו הגבר שהיא שכבה איתו במטוס. אז הוא צבע את השיער לוורוד והתלבש אחרת וזה עזר, אבל היא העדיפה לשכור דירה לבד, כי נאמג'ון לא התכוון לתת לסוקג'ין ללכת לשום מקום.
אה, כן, סוקג'ין גר עם נאמג'ון והם היו בזוגיות ואיך שסוקג'ין אהב לומר, אנחנו כן שוכבים כי זה מאהבה.
עוד סיבה שצ'ינסאן העדיפה לעוף מהבית. ולא, אין לזה שום קשר לצייד אחד שהכירה והיה קצת גדול ממנה בגיל , אבל היא לא יכלה להפסיק להסתכל על החיוך העצוב שלו.
הוא איבד את החבר הכי טוב שלו, אמר לה פעם אחת, וצ'ינסאן קיוותה שהוא יתן לה הזדמנות למלא את המקום הזה.
נאמג'ון קיבל את הבת שלו בחזרה, הודות לג'ין ולג'ימין. הוא תמיד יכיר להם תודה.
~
כמה ימים אחרי הקרב האחרון הם ישבו כולם בסוויטה של ג'ין.
נאמג'ון סוקג'ין הסביר להם שגם הוא וגם ג'ין לא יכלו להתקיים ביחד.
"כאבי הראש" הכריז טאהיונג.
"אלו כאבי ראש?" שאל ג'ימין
"מה שג'ין אמר כל הזמן שכואב לו הראש" טאהיונג נשך קלות את הצוואר של ג'ונגקוק בין חצאי המשפטים שהואיל לתרום לשיחה. היה ברור ששניהם רק מחכים לעוף למקום בו יהיו לבד.
למזלו, סוקג'ין לא התכוון לעכב אותם יותר מדי. והכוונה כאן למזלו של סוקג'ין.
טאהיונג לא היה ערפד סבלני במיוחד. הוא גם לא היה מוסרי. בקרב האחרון משהו בו השתנה.
פליקס טען שיש ערפדים שלוקח להם זמן עד שהצד הערפדי משתלט עליהם.
ג'ימין טען שטאהיונג טוב ואלו העינויים ששברו אותו. אבל זה לא שינה הרבה.
טאהיונג הרג, ואחרי שערפד הורג בפעם הראשונה אין דרך חזרה.
הערפד מאבד את הנשמה שהיתה שלו כבן אדם.
לפעמים הטבע מתערב. לפעמים הטבע ממהר לתת מתנה או להעניש.
הנשמה שיונגי קיבל נלקחה ממנו כשהרג את צ'ינסאן. זה שהיא חיה כעת, אלו בזכות החיים של ג'ין שזורמים בתוכה.
"היא תהיה מכשפה לבנה עוצמתית", נהג סוקג'ין לומר. היו לה את כוחות הקסם של נאמג'ון אביה ושל ג'ין.
"רק חבל שהיא מתעסקת בכל השטויות האלו של הציידים", התלונן נאמג'ון כלפי חוץ במרמור אבהי, אבל בתוכו שמח בליבו שיש לו בת שהוא יכול להתלונן על הבחירות שלה.
"לא הבנתי מה הכאבי ראש-- טאהיונג תפסיק שניה" אמר ג'ונגקוק והזיז מעט את ראשו של טאהיונג שנישק אותו בצווארו "מה הכאבי ראש קשורים?"
" ג'ין ביצע קסם מורכב בעת שפיצל את הנשמה שלו לשניים. הצורך להחזיק אותי ואת עצמו גבה ממנו מחיר" הסביר סוקג'ין.
" אז למה לך לא כאב הראש?" הקשה ג'ונגקוק
"הוא לקח אקמול" ענה טאהיונג בקוצר רוח, "נו מה אכפת לך פתאום"
לג'ונגקוק לא היה אכפת בשיט. הוא פשוט נהנה למתוח את טאהיונג עד הקצה, שואל עוד ועוד שאלות שיאריכו את הזמן - ויוציאו את טאהיונג מדעתו.
הוא תכנן - כמו שאמר ליונגי- לקחת את טאהיונג הרחק משם, מכל הקרבות האלו ומכל המלחמות שלא שלהם. הוא הזמין טיסה לשניהם לשוויץ במלון הכי יקר שמצא והוא הביא את טאהיונג לפגישה האחרונה הזו כדי שיוכל להפרד מג'ימין.
אבל טאהיונג התעניין הרבה יותר בנשיכות הקטנות שפיזר על צווארו של ג'ונגקוק, מבהיר לו היטב שהוא מת לעוף לשם ולהיות איתו לבד.
אז כיאה לבן זוג טוב, ג'ונגקוק מתח כמה שאפשר את הזמן, מתגרה בכוונה בטאהיונג.
לבסוף הסתיימו לו השאלות. יונגי הבחין בגבות המכווצות של ג'ונגקוק, סימן לריכוז, ומיהר להירתם לעזרתו.
"אז סוקג'ין וג'ין התאחדו לאחד?" שאל יונגי בקול תמים, למרות שידע היטב שהוא השאיר את ג'ין קבור מתחת להריסות.
טאהיונג פלט "אוף" קולני וג'ונגקוק ונאמג'ון ניסו לעצור את הצחוק שלהם. רק מישהו אחד הבחין בתקווה שהיה מוחבאת בתוך השאלה.
"ג'ין מת, יונגי" אמר ג'ימין בשקט וליטף את ידו של יונגי.
"כלומר, החלק שקראנו לו ג'ין מת"
יונגי לא ענה. ליבו לא פעם, אך הוא צרם בכאב.
ג'ין חזר ואמר שיונגי חבר שלו. הלוואי ויונגי היה להיות חבר ראוי לג'ין - לא רק אחד כזה שלוקח. ג'ימין העביר את ידו על זרועו של יונגי, קורא את מחשבותיו.
'הוא היה חבר שלך בגלל מי שאתה, היונג, אני בטוח שזה הספיק לו' חשב ג'ימין והניח לעצמו להישען על יונגי.
הוא ידע שזה הספיק לג'ין, הוא הרגיש זאת כשחייו של ג'ין עברו דרכו.
~~~
נאמג'ון עזב אחרי שהשאיר להם את המשקאות.
"רוצה שניכנס לשבת עם סוקג'ין?" שאל ג'ימין
"אני לא אוהב אותו. הוא לא ציני כמו ג'ין" אמר יונגי
"אבל הוא ג'ין. חלק מג'ין" ענה ג'ימין בקול רך.
יונגי אמר "אני יודע" וחייך, אבל החיוך לא הגיע לעיניים.
הם נראו אותו דבר, הם אפילו מדי פעם הזכירו אחד את השני. אבל סוקג'ין לא היה ג'ין, לא היה החבר שלו.
"כמו שטאהיונג הוא לא אותו טאהיונג שהיה החבר שלי" אמר ג'ימין והניח את ראשו על כתפו של יונגי.
הם אולי עם אותו שם ואותו מראה, אבל הם אחרים.
אולי זה הם אלו שהשתנו.
זה לא שינה הרבה.
הם כבר לא יכלו להביט בהם ולראות את החברים איתם גדלו.
יונגי הרים את הפחית שלו והקיש בבקבוק שג'ימין החזיק.
"לזכרם" אמר
"לחייהם של טאהיונג וסוקג'ין" אמר ג'ימין והקיש את הבקבוק חזרה.
YOU ARE READING
Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו
Fiksi Remajaיונגי וג'ונגקוק הם ערפדים שחיים לצד בני אדם, כדי שהאוכל יהיה זמין תמיד, כמובן. ג'ונגקוק לא נראה כמו ערפד, הוא חברותי ופופולרי בתיכון שנרשם אליו ולוקח את החיים מאוד בקלות. לעומת יונגי, שיכול לשבת ולהרהר שעות בפרצוף קודר, כאילו שזה חלק מספר הדרכות לער...
