Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו

פרק 18

"ה..היונג?" ג'ימין קרא בקול שקט ומהוסס, "היונג אני לא רואה כלום איפה אתה?"
"תמשיך לדבר" אמר יונגי. ג'ימין המשיך למלמל כל מיני משפטים לא קשורים. יונגי חשש שהוא נפגע בראשו מהפיצוץ.
"ג'ימין, אתה לא חייב לקרוא לי היונג " הוא המשיך לדובב אותו ולשאול אותו שאלות, בכדי שלא יאבד את ההכרה, בעודו ממשיך לחפש אחריו בין ההריסות שהיה פעם הבית שלהם.
"אבל אמרת לטאהטאה שאתה אוהב שהוא קורא לך עם כבוד" הקול של ג'ימין היה דק מאוד ועדין. כאילו הוא נוטש את גופו. יונגי נלחץ למשמע הקול הדק של ג'ימין, אבל כשדיבר אל ג'ימין דיבר כמו תמיד בקול רגיל וענייני, שלא להלחיץ את ג'ימין. "אתה זוכר שנכנסת לחדר שלי בטעות, ואני הרמתי אותך למיטה כשנרדמת?"

מחשבתו של יונגי חזרה אחורה בזמן. לרגע אחד כולם שקעו בשינה נעימה, ורגע אחר מיליוני אבנים ובלוקים של הבית נפלו עליהם, כאשר הבית קרס פנימה ללא התראה. מיד הם החלו לחפש אחד השני, כדי שיוכלו לחבור ביחד ולהמלט לפני שהמתקפה השניה תבוא.
כשפליקס מסר לו את המידע הוא לא אמר לו שהקוטלות כבר פעלו, מציבות חומרי נפץ מתחת לבית שלהם בלי שהם הבחינו. יונגי פקפק בכך שפליקס לא ידע. כמו שהוא מכיר את פליקס, הוא סיפר לו רק לאחר שכל חומרי הנפץ הונחו מתחת לביתם.
מזל שג'ין היה איתם הלילה, והכשפים שלו מנעו מכל הבית להמחק בבת אחת, לולא כשפי ההגנה, הם היו עכשיו חמש גופות דוממות מאוד.

ג'ימין התחיל שוב למלמל את המלמולים חסרי הפשר שלו, יונגי המשיך לעקוב אחר הקול של ג'ימין, מוצא כפות רגליים יחפות מבצבצות מתחת לבלוקים אדירים של בטון. הוא הרים אותם ומצא את ג'ימין בוהה קדימה, יונגי הושיט לו יד אבל ג'ימין לא לקח אותה.
ג'ימין דיבר בקול עדין ודק. "איפה אתה? אני לא רואה אותך". יונגי עמד ממש מולו, ולא היה כל כך חשוך. השמש כבר נראתה ברקיע, מתחילה לזרוח. הוא התקרב לג'ימין וראה מוט ברזל שיצא מהבטון תקוע בתוך חזהו של ג'ימין, הוא נופף מול עיניו של ג'ימין אבל אלו כלל לא ראו אותו.
יונגי חש פחד עמוק. הוא לא יכול לתת לג'ימין לשתות מהדם שלו. ג'ימין שתה ורבנה, וזה יגרום לדם של יונגי כמעט שלא להשפיע עליו. אבל אם לא... הוא עומד למות.

"זוז!" פקד קול קר
זה היה ג'ין.
הוא התחיל למלמל בשפה מוזרה, אותה השפה שג'ימין מלמל בה. לפתע עצר, כי ג'ימין התחיל למלמל שוב.
"מאיפה הוא יודע את זה?" שאל
"יודע את מה?" אמר יונגי
"יודע את כל הסודות המקודשים האלו שהוא מלמל עכשיו". חוזר על מילותיו של ג'ימין, עם תרגום עבור יונגי.
ג'ימין סיפר על הטקס הקדום שערכו בפעם הראשונה, לקוטלת הראשונה, להעניק לה כוח מיוחד שתנצח את הערפדים. מה שג'ין לא ידע שזו היה מנטרה וכישוף בפני עצמו, ככל שיחזרו עליו יותר פעמים, הוא יקרא ליותר קוטלות להתאסף סביבו. זו היתה הדרך של קולטת באמצע מאבק לזמן ולקרוא לקולטות אחרות שיסייעו לה.
אבל ג'ין, שהיה מכשף של אופל, לא ידע זאת והתחיל שוב במלאכת הריפוי.

ריפוי היתה אומנות של מכשפים לבנים וג'ין כמעט ולא התעסק בה, מה לו ולרפא אנשים. אבל הוא לא סתם היה אחד המכשפים החזקים בעולם, והוא כיפף את חוקי היקום לרצונו, גורם למוט הברזל לחזור אל הבטון וסוגר את פצעיו של ג'ימין.
"ילד טיפש! למה שתית ורבנה" אמר ג'ין, אחרי שסיים וג'ימין יצא מכלל סכנת חיים. ג'ין רצה להשאיר אותו עיוור, ושיונגי ירפא את זה אחרי שהורבנה תצא ממחזור הדם שלו , כעונש, אבל יונגי נעץ בו מבט אפל שאמר איתו לא משחקים ובלית ברירה ג'ין החזיר לג'ימין גם את הראיה.

כשג'ימין חזר לראות, הדבר הראשון שראה מולו היה ג'ין, שממנו ברח לילה קודם. הוא התחיל לזוז לאחור, מפוחד עד עמקי נשמתו.
" אידיוט, תעצור! אתה תתקע לעצמך שוב את מוט הברזל הזה בבטן" אמר ג'ין בחוסר סבלנות.
ג'ימין הביט על בטנו, נשאר שם סימן של פצע שכאב קצת למגעו. ג'ין לא ריפא אותו עד הסוף. נהנה להשאיר לג'ימין מזכרת. הוא ידע שיונגי יתן לו לשתות מהדם שלו ויסיים את הריפוי והוא לא רצה לבזבז את כל כוחותיו על הילד הזה.

יונגי שמע באוזניו החדות קולות ריצה, הוא היה בטוח שאלו הקוטלות, תוהה איך הם התאספו שוב מהר כל כך, לא מודע לכך שג'ימין קרא אותם אליו. הוא הרים את ג'ימין בשתי ידיו והתכוון לרוץ איתו, ואז פנה אל ג'ין ושאל, "אתה תצא מפה בהצלחה?"
ג'ין חייך, הוא לא התכוון ללכת כל כך מהר, אחרי הכל, לא סתם הוא המכשף האכזרי ביותר שידע העולם מזה שנים.

יונגי רץ בכל כוחו עם ג'ימין בזרועותיו. ג'ימין העביר יד אחת שלו סביב כתפו של יונגי, שלא יפול, ויונגי נהנה מהמגע. סוף סוף ג'ימין נוגע בו מרצונו.
הוא הוריד את ראשו לג'ימין.
"קראתי לי היונג?" שאל חיוך בזוית פיו
"כ..כ" גמגם ג'ימין "פשוט אמרת שלטאהיונג שאתה אוהב שהוא קורא לך ככה בכבוד". ג'ימין נראה כל כך חמוד בזרועותיו, שיונגי לא יכל שלא להצמיד אותו יותר לחזהו.
הוא תהה אם להגיד לו שאמר לו את זה רק כדי שטאהיונג לא יקרא לו ככה לעולם, אבל מצא שהוא אוהב את איך שזה נשמע מפיו של ג'ימין. היונג.

בינתיים ג'ין סידר את מלכודות הכשפים שלו מסביבו. הוא ענד טבעת על כל אצבע בידו. כל טבעת מספקת כוח או ההגנה אחרת. שום חץ לא יוכל לעבור את כיפת ההגנה שיצר, שום קוטלת לא תוכל להתקרב אליו כלל.
הוא חייך ברשעות.
מלקק את שפתיו כמו זאב. מצפה לקרב.

הקוטלות ניסו להגיע לג'ין אבל אחת אחרי השניה עלו על מלכודות וחיציהן החטיאו את המטרה. ג'ין עמד במרכז הכאוס, זרועותיו שלובות ורק צפה בעניין בקרב, אינו נוקף אצבע. כשהיה משועמם, הטיס בלוק בטון כזה או אחר על קוטלת, נהנה לראות איך גופה נשבר לרסיסים. הוא לא אהב קוטלות. הן איימו על החבר היחיד שלו.
וכן, הוא החשיב את יונגי לחבר.