Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו

פרק 21

ג'ין בעצמו ברח מהקרב כבר אחרי שהציל את ג'ימין, מופתע שהגיע כולו לבקשת יונגי אל הקרב, אבל שוב, יונגי היה החבר שלו.
מה שנשאר בזירת הקרב היה רק חלק קטן מהנשמה של ג'ין , כפיל דהוי שלו. ג'ין רצה לפקח על על המשך הקרב ולוודא שאף אחד לא רודף אחרי יונגי, אבל הוא לא עד כדי כך רצה בשביל להשאר שם בעצמו. הוא הפריד חלק קטן מהנשמה שלו, פיצל את עצמו לשני אנשים, והשאיר את החלק הפחות חשוב, לפקח על הקרב, מעניק לו את השם סוקג'ין.

נאמג'ון, שחשב שג'ין רודף אחרי הוסוק, רץ מהר להזהיר אותו, שומע מרחוק את סוקג'ין מגחך לעצמו. סוקג'ין סוף סוף סיים לחשוב עם עצמו והחליט להסכים להצעת הסקס של נאמג'ון. הוא באמת נמשך אליו. הוא רצה לספר זאת לנאמג'ון, אבל נאמג'ון כבר היה הרחק ממנו , וסוקג'ין נשך את שפתיו מבולבל מעט, תוהה לאן נעלם השובה הסקסי שלו.

סוקג'ין היה אסיר נפלא, שכל סוהר יכול רק לקוות בשבילו. הוא נשאר קשור במקומו ולא ניסה להשתחרר. לומד את המקום ואת מחשבות האנשים מבעד לעיניים חצי עצומות.
אמנם זה היה רק חלק מהנשמה של ג'ין, אבל היו לו את כל האיכויות והיכולות של ג'ין. החלק הזה של הנשמה אחראי אצל בני אדם רגילים על אהבה, כך שהוא היה קצת יותר רגיש ואוהב, ואילו ג'ין המכשף העוצמתי הסתובב בעולם נטול אהבה, אבל בגלל שמדובר בג'ין, זה לדעתו היה כמו שהוא התנהל תמיד.

בניגוד מוחלט לסוקג'ין, טאהיונג היה סיוט מהלך. הוא פשוט היה טאהיונג. מתערב בכל שיחה שניסו לנהל , זורק עצות (כולל עצות איך ללכוד את ג'ונגקוק, למרות שהוא בכלל אמור להיות בעדו), מתלונן על האוכל, על הריח, על הרעש, על השקט ומוציא את כולם מדעתם.

סרינה החליטה לבסוף לשחרר את טאהיונג. היא מצאה את יורין בוכה, בוכה! כבר פעמיים מרוב עצבים על טאהיונג. היא בכל זאת ניסתה להציל את המצב והחליטה לעקוב אחרי טאהיונג, אחרי הכל, הוא בטח יחזור לג'ונגקוק הזה שהוא מדבר עליו ללא הפסקה. סרינה ידעה שאם אחת הקוטלות תעקוב אחריו, טאהיונג פשוט ישים לב ויתנער מהעקבות, לכן היא ביקשה את עזרתו של הוסוק. שיתוף פעולה עבודה בין ציידים לקוטלות היה נדיר מאוד, אולי אפילו לא קיים בכלל עד לרגע זה, אבל למען המטרה הגדולה שהיתה יונגי, כל האמצעים כשרים. גם אם זה אומר לחבור לקבוצה השנואה עליך בעולם.

טאהיונג שיער שמישהו יעקוב אחריו ולכן הקפיד לעבור מול כל מצלמת אבטחה שהותקנה בדרך לבית של יונגי, מפעיל את כל ההתראות. הוא לא ידע שהבית כולו קרס, שכן הוא נחטף מיד אחרי הפיצוץ הראשון. המצלמות לא הצליחו מעולם ללכוד את הוסוק, וגם טאהיונג לא הבחין בו, אבל ידע שמישהו יעקוב אחריו. זה היה הדבר הברור לעשות. הוא כלל לא שיער שהבז שאיתו התיידד וקרא לו צ'ימי, הוא זה שעליו להזהר ממנו,  כי היא נשלחה בעקבותיו על ידי הוסוק.

~~~

ג'ין

ג'ין שחזר את אירועי הימים האחרונים במוחו.
הוא הגיע להציל את יונגי במסעדה ההיא, ואז התנדב, ג'ין התחלחל מהמילה, אבל באמת לא היתה לה הגדרה אחרת, התנדב לעזור להם נגד הקוטלות. ואז שוב הוא נענה לבקשת יונגי והציל את ג'ימין. הוא נסוג מהקרב, משאיר חלק ממנו להטעות את הציידים וללמוד עליהם מידע.

הוא עצמו החליט לחקור את שורש הבעיה עצמו. איך פליקס ידע על מה שהקוטלות תיכננו? האם הוא חלק מזה? תמיד היה לפליקס משהו נגד יונגי ויותר מזה, מדוע דווקא עכשיו הקוטלות התעוררו ושמו למטרה דווקא את יונגי?

ג'ין החליט לבדוק קודם כל את פליקס. פליקס היה עתיק כמוהו, וחזק מאוד. ג'ין היה חזק ממנו אבל לפליקס היתה מועצת ערפדים שהכילה 13 ערפדים עתיקים וקשוחים שעמדה מאחוריו, ותעשה כל דבר כדי להגן על אחד ממנה.

אסאלה, השוליה של ג'ין והמאהבת הנוכחית, סיימה להבעיר את האש בקרחת היער בה שהו. היא היתה השוליה של המכשף החזק ביותר בעולם, וכל משימה שקיבלה היתה חשובה בעיניה, במיוחד שזו לא היתה אש סתם. היא פגשה את ג'ין בבוקר אותו יום, והצטערה לגלות שפספסה את הטבח בקוטלות.

ג'ין ישב כעת אל מול האש והתבונן פנימה אל תוך עצמו. לא כמטאפורה.
כאשר אדם שולח חלק מהנשמה שלו, זה כאילו האדם שוכפל לשניים והוא חי במקביל, המוח מחובר כל הזמן אל כל חלקיק נשמה שיצא לטייל. דבר כזה יכול למוטט מנטלית כל מכשף. העומס המופעל על המוח גדול מדי ושוחק, וככל שחלק מהנשמה רחוק למשך זמן רב יותר, המאמץ גדול מדי.

ג'ין, למען האמת, היה מודע לבעיה הזו רק לאחר שנים. הסיבה הפשוטה היא שהוא המציא את הכישוף הזה בכדי לשכפל את עצמו ולהמנע מאירועים חברתיים שזומן אליהם מתוקף היותו המכשף הגדול שהוא. הוא דילג על ישיבות עם מלכים, וארוחות דיפולומטיות. החלטות גורליות לצאת למלחמה תקבלו רק כי שלח חלק ממנו שהיה לא אחראי במיוחד או פזיז, ומשבר הטילים בקובה נמשך בדיוק 24 שעות שבהן הוא עצמו ישן, ושלח חלק ממנו לטפל בנושא. כמובן שכאשר ג'ין האמיתי התעורר הוא מיהר לפתור את המשבר, לא מאהבת אדם אלא רק כי המשך קיום היחסים בין המדינות הכניס לכיסו כסף רב.

רק אחרי שנים רבות, כאשר פיצל את עצמו לבצע שתי משימות חשובות במקביל שם לב לבעיה הזו. הוא יצר את האש הכחולה, שמאפשרת לו להדחיק את הכפיל שלו למשך כמה זמן שירצה, ולהתעדכן מה קורה איתו כאשר הוא מתחבר אליו דרך האש הזו.

המידע שסוקג'ין השבוי אסף היה איך לומר, לא חיוני. הציידים לא ידעו כלום על המשימה, מלבד על קיום ערפדים שיש לצוד אותם.
ג'ין נחר בבוז "אוי סוקג'ין , אתה כל כך לא יעיל. אולי עדיף לי באמת להתקיים בלעדיך".

בצד השני סוקגין ישב כבול אל הכיסא ונראה שקוע במדיטציה.
לשמע המילים של ג'ין הוא נעלב.
מה הוא אשם שהציידים לא ידעו כלום ונאמג'ון חשב רק על איך לשכב איתו? הוא חיפש אחרי מידע מועיל ולבסוף מצא כזה. "הוסוק נשלח בעקבות טאהיונג!"
"זה היה צפוי. אתה חסר תועלת". מאוכזב מסוקג'ין, שהיה חלק הנשמה שלו שאחראי על אהבה, ג'ין פלט נחרת בוז וקם מהאש.

"שום מידע חשוב?" שאלה אסאלה
ג'ין לא טרח לענות. אסאלה ניסתה לחלץ ממנו מידע כל היום. לרוב דברי החנופה שלה השפיעו על ג'ין, אבל לא היום.
היום הוא אפילו שקל אם להשאיר אותה לצידו.
אסאלה חשה שהצד שהתייחס אליה אצל ג'ין נעלם. מלחמה עבורו היתה כמו תשוקה, מספקת באותה מידה, וכל החנופה שלה לא הועילה.

אבל היתה לה משימה והיא היתה נחושה להשלים אותה, והמשימה הזו כללה להמשיך ולהיצמד לג'ין, בין אם הוא רוצה ובין אם לא. או שסרינה לא תאפשר לה לחזור אל הבית האמיתי שלה, שגורשה ממנו רק כי בטעות הרגה פעם בן אדם ולא ערפד, משתמשת בכוחותיה לרע.