הוסוק כרע אל הרצפה. הוא הניח יד על האדמה והקשיב. הערפד שהם מחפשים היה כאן, ואיתו בן אנוש. כנראה הנער הצעיר העדין ההוא.
היו שני ערפדים, אחד רעשני ובוטה, ואחד מכונס בתוך עצמו. והיו שני בני אנוש שהסתובבו איתם. אחד קולני וצוחק הרבה, עם מראה מעניין ולא שגרתי, והשני עדין, נראה מפוחד רוב הזמן.
הוסוק עיקם את שפתיו בבוז. בני אדם שמכרו את עצמם לערפדים. הוא בז להם.
לא חסרו בני אנוש שרדפו אחרי ערפדים, משוועים לנשיכות שלהם ולארס שלהם, לתחושת האופוריה המינית הזו שעוברת בהם. הם חזרו שוב ושוב בשביל הנשיכות האלו, כמו מסוממים שמחפשים אחר מזרק.
הוסוק הניח את ידו שוב על האדמה. הוא יכל לקרוא את מה שעבר עליה, להרגיש אותה. מעטים, יותר נכון נדירים, היו הציידים שהיו כאחד עם הטבע. והטבע העניק להם מתנה, הוא פתח את עצמו בפניהם ונתן להם לקרוא אותו.
"הם נסעו מכאן במהירות, לפני כשלוש שעות" אמר הוסוק לנאמג'ון שהיה לידו.
נאמג'ון, כמו הוסוק , לא היה צייד שגרתי. הוא היה מכשף לבן. עולם הציידים והנהגותיו משך אותו, והוא הפך לצייד. הוא לא היה טוב כמו הוסוק, או כמו כל צייד שנולד למשפחת ציידים. אבל זה לא אומר שלא היה טוב מאוד. וזו בהחלט היתה טעות להמעיט בערכו, כי לא רק שהוא היה צייד, הוא היה מכשף רב עוצמה.
"אתה חושב שהסוקג'ין ההוא יודע לאן הם הלכו?" שאל נאמג'ון.
הוסוק הניד בראשו "הוא נראה לי קצת מוגבל בשכלו " אמר ונאמג'ון לא יכל שלא לצחוק. סוקג'ין היה..איך לומר? .לא צפוי. הוא התעלם מנושאים של חובה מוסרית, חברות וכל מה שמחזיק חברה אנושית ביחד. לפעמים לנאמג'ון היה נראה שהוא אפילו לא יודע שהם קיימים.
נאמג'ון התיישב על הרצפה. "אני חושב שהגיע הזמן לקסם איתור פשוט. אין טעם שנעקוב אחריהם בשיטה הישנה של איתור רמזים". הוסוק התיישב לידו. הוא לא נעלב, הוא שם את המטרה מול עיניו, ואם הדרך של נאמג'ון מהירה יותר, אז עדיף בדרך זו.
נאמג'ון הרים אליו גבה. תוהה למה הוסוק בחר להתיישב כשיש דברים לעשות
"אני צריך משהו ששייך אליהם"
"לא יכלת להגיד לפני שהתיישבתי??" רטן הוסוק.
"חשבתי שזה מובן מאליו, איך אני אאתר אותם בלי שום דבר? בכל תוכנית אמריקאית ככה מאתרים את האנשים, חשבתי שאתה יודע"
הוסוק נחר בבוז. הוא לא ראה טלויזיה. זה היה משעמם ומיותר לדעתו. נאמג'ון חיכה ליום שבו הוסוק יגלה את ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, הוא רצה לדעת מה הוסוק יחשוב אז.
בסבלנות, נאמג'ון הסביר להוסוק מה הוא צריך בשביל הקסם.
"כל דבר ששייך אליהם , שרשרת, ארנק, שערה"
"שערה?? אנחנו בפאקינג הריסות איך אמצא לך כאן שערה??? ומאיפה לנו לדעת שהיא שלהם?"
"אתה לא יכול לנסות?" שאל נאמג'ון, יודע שזה בלתי אפשרי אבל נהנה להקניט את הוסוק.
"אני לא צריך לנסות , יש לנו משהו טוב יותר" אמר הוסוק.
~~~
"אתם לא יכולים להשתמש בי כדי לאתר אותי!"
קרא סוקג'ין
"המשפט הזה שגוי בכל כך הרבה דרכים". אמר נאמג'ון מגחך.
סוקג'ין ישב על הכיסא ושילב ידיים. "אני לא ארשה לכם!"
הוסוק חייך חיוך מלגלג. "לא זוכר ששאלנו אותך".
ובכן, הם כן היו צריכים לשאול את סוקג'ין כי הוא פשוט חסם את הקסם של נאמג'ון.
נאמג'ון הזיע ורעד וסוקג'ין רק בהה בו מבודר והוציא לו לשון.
הוסוק העביר את מבטו בין השניים. המתח המיני ביניהם היה מוחשי, אבל הם לא עשו כלום איתו ובמקום זה רק רבו כל הזמן.
"אתה חייב ללמוד ממנו. תראה איך הוא עושה קסמים בלי למצמץ אפילו" הקניט את נאמג'ון, לא נשאר חייב אחרי מה שהוא אמר לו.
"תשתוק" סינן נאמג'ון רועד כולו.
סוקג'ין נשכב על הרצפה , ידיו מאחורי ראשו. ממחיש באיזו קלות הוא עושה קסמים. הרעש שעשה הסיח את המחשבות של נאמג'ון והוא הסתכל עליו.
סוקג'ין שכב שם, יפה תואר, עם שפתיים אדומות על רקע עור חיוור ועיניים שעפעפו לנאמג'ון. נאמג'ון התבלבל במילים והקסם כולו התפוצץ, גורם להוסוק לצחוק בקול על נאמג'ון. היה ברור שהחבר שלו חושב מהזין ולא מהראש.
הוסוק ניגש אל סוקג'ין. "אני מאוד מצטער, אבל אין לי ברירה". הוא הניח עליו שתי ידיים חזקות. הוסוק לחץ בכמה נקודות, גורם לסוקג'ין לשקוע בתרדמת עמוקה. ככה הוא לא יחסום שום קסם.
"לא היית צריך לעשות את זה" סינן נאמג'ון. זה נראה לו לא הוגן כלפי סוקג'ין, אבל בליבו הוא ידע שהוסוק צודק. כל עוד סוקג'ין יחסום את הקסם של נאמג'ון אין להם סיכוי.
סוקג'ין התעורר הרבה אחרי, רק שהיו על המטוס
"למה אנחנו טסים?? רגע, לאן אנחנו טסים??"
הוסוק לא ענה, נאמג'ון התעקש לקחת את המפגע התרבותי הזה, אז הוא אחראי עליו. שיענה לו בעצמו.
הקסם לא איתר את הערפדים או את בני האנוש, אבל הוא איתר את ג'ין. הם ידעו שג'ין והערפד הקודר חברים ובטח נמצאים ביחד. איתרת אחד, איתרת את כולם.
הם עלו על מטוס בעקבות ג'ין, נאמג'ון סוחב את סוקג'ין המרייר על כתפו.
סוקג'ין לא התלהב לשמוע לאן הם טסים. הוא לא רצה לראות את ג'ין. מבחינתו, הוא היה כפיל של ג'ין עם רצון משל עצמו. "בטוח שג'ין יהרוג אותי" מלמל בעצב
"אנחנו לא ניתן לזה לקרות" עודד אותו נאמג'ון, טופח על ידו.
"איך? אתה אפילו לא חזק" אמר סוקג'ין. "אל תעלב,זו רק עובדה" הוסיף סוקג'ין.
נאמג'ון לא נעלב. יחסית לג'ין, או לחלק המוזר שלו שנקרא סוקג'ין- הוא באמת לא חזק. אבל היה מישהו אחר שהיה חזק מספיק.
"אני לא", ענה נאמג'ון בשלווה השקטה שלו , "אבל אתה כן".
הוסוק , שעשה את עצמו לא מקשיב, פער את עיניו. אז לכאן כיוון כל הזמן נאמג'ון...הוא לא באמת לא הצליח לעשות את הקסם...הוא רצה שסוקג'ין יעמוד בעצמו מול ג'ין.
"עבודה טובה" לחש לו הוסוק, "תן לאויב שלך להלחם נגד עצמו"
נאמג'ון חייך.
הבעיה היחידה שהוא לא היה בטוח שסוקג'ין הוא אכן האויב שלהם. במיוחד לא עם העיניים הגדולות האלו שעיבדו את המידע החדש בכזו תמימות.
לבסוף, סוקג'ין עשה משהו שג'ין האמיתי היה מתחלחל ממנו.
"אני סומך עליך" אמר לנאמג'ון, בלי להבין מדוע הוא סומך על גבר שרק עכשיו הכיר. ובמילים אלו הניח את ראשו על כתפו של נאמג'ון וחזר לישון.
נטל האמון נצרב במצחו של נאמג'ון.
הוסוק סומך עליו.
סוקג'ין סומך עליו.
מה יהיה כשהם יגלו שכל הזמן הזה הוא פעל מאינטרסים אחרים לגמרי?
הוא יחטוף הרבה מכות באותו יום, הבין, אבל זה יהיה שווה את זה.
YOU ARE READING
Euphoria ( Yoonmin , Vkook , Vampire) גרסת הדמו
Novela Juvenilיונגי וג'ונגקוק הם ערפדים שחיים לצד בני אדם, כדי שהאוכל יהיה זמין תמיד, כמובן. ג'ונגקוק לא נראה כמו ערפד, הוא חברותי ופופולרי בתיכון שנרשם אליו ולוקח את החיים מאוד בקלות. לעומת יונגי, שיכול לשבת ולהרהר שעות בפרצוף קודר, כאילו שזה חלק מספר הדרכות לער...
