Schizo

פרק 34

חם במגרש, זיעה ניגרת ממצחי. אני מנסה להתרכז במשחק, אבל הפה שלי יבש מדי. אני רץ, גורר את הרגליים שלי בכוחות האחרונים שיש לי אל עבר כל השחקנים שנלחמים על הכדור המזוין. עיני המאמן רושפות על עורי. הוא מביט בי לאורך כל הרבע הראשון וצועק לי להתחיל לזוז. אני מנסה לעזור לקבוצה, אבל לא מנסה מספיק.

"טאצ'דאון!" הקהל צוהל בשמחה. לוקח לי כמה רגעים כדי להבין שניצחנו את הרבע. שחקני הקבוצה רצים אל ג'וש וקופצים עליו, יורים מחמאות ומאדירים אותו. אני לא ניגש.

בהפסקה אני יורד מהמגרש, חוטף על הדרך את בקבוק המים שלי והולך למלתחות. שם אני פוגש את המאמן.

"אתה מאכזב אותי, דניאלס. תבוא מחר אחרי הלימודים לאימון." הוא יוצא מהמלתחות לפני שאני מספיק להגיב. יום רביעי מחר, ובימי רביעי אין לנו אימונים. אני מבין שהולך להיות לי מחר אימון אישי, והמאמן הולך לקרוע אותי.

אני מסלק את כל המחשבות מראשי, פותח את בקבוק המים ולוגם לגימות ארוכות וגדושות, בעוד שיתר חברי הקבוצה מצטרפים למלתחות מתנשמים מעייפות, אבל מאושרים מהניצחון במחצית הראשונה. כולם שותים מים, מנגבים את הזיעה ומדברים על המהלך הקטלני של ג'וש. אין לי מה להוסיף לשיחה שלהם, אני רק מאזין ומדי פעם לוגם מהבקבוק.

כעבור עשרים דקות אית'ן מודיע שצריך לעלות שוב למגרש. החבר'ה רוטנים, מתארגנים קצרות ומתחילים לצאת. אני עוזב את המלתחות במחשבה שברבע השני של המשחק אני חייב להוכיח למאמן שאני ראוי להמשיך להיות בקבוצה ושאני לא מקרה אבוד.

אנחנו עולים על המגרש, בעוד שהמעודדות רצות אל הצד השני ויורדות ממנו. שחקני הקבוצה היריבה כבר עומדים ומחכים עצבניים מההפסד שלהם מהרבע הקודם. כולם נעמדים בעמדות שלהם, ועם צליל שריקת השופט מתחיל הרבע השני.

ברבע השני אני מתאמץ הרבה יותר מאשר ברבע הראשון. אני רץ יחד עם כל חברי הקבוצה ומנסה כמה שיותר לקחת חלק במשחק, אף על פי שאני בקושי נוגע בכדור.

המאמן משחרר ממני ובקושי מעיר לי לאורך כל הרבע, הוא מתעסק בחברי הקבוצה האחרים.

בהתחלה הקבוצה הנגדית נורא נחושה לנצח, והמשחק נראה כמו קרב, כי שחקניה נלחמים בשיניהם. מהר מאוד אוזלים להם הכוחות, ורק שלושה שחקנים בערך נשארים להילחם על הכדור. לעומתם, שחקני הקבוצה שלנו מתחילים את הרבע שאננים, ואני היחיד שמנסה להילחם על הכדור ועל הניצחון. למזלי, המאמן שלנו הוא מניאק שמאיים על כולנו, וחברי הקבוצה מתעשתים מהר מאוד ומתעוררים מהבועה שלהם.

מחצית המשחק מסתיימת בצורה הצפויה ביותר: ניצחון לקבוצה שלנו. גם את הרבע השלישי והרביעי אנחנו לוקחים בקלות, אנחנו מנצחים את התיכון היריב, והתיכון שלנו עולה לגמר אליפות הפוטבול של מדינת ניו-יורק.