דף מספר 6.
שמונה חודשים אחרי המוות של אבא. דודה רוז התייצבה בבית בשעה שבע וחצי. לא הופתעתי כלל, כל כך אופייני לה לאחר. ניסיתי לדבר אתה בהיגיון, לנסות להסביר לה את המצב ולשכנע אותה שהיא לא צריכה אותי על הראש שלה. אמרתי לה שהמעבר שלי לביתם יהיה פשוט סידור לא נוח. היא התעצבנה.
"קרוז, אני עזבתי את הבית כדי לבוא לקחת אותך, חזירה קטנה כפוית טובה. את הרסת לנו את ערב חג המולד, הערב היחיד בו משפחתי מאוחדת. מייק וארווין מחכים לנו. קחי את המזוודה המזוינת שלך ובואי, אחכה לך
באוטו." היא יצאה מהבית והותירה אותי לבד.
הסתכלתי סביב והיססתי. שקלתי לנעול את הבית מבפנים ולהתחבא בארון הבגדים של אבא. לא עניין אותי שלא נכנסתי לחדר השינה שלו מאז שהוא לא אתי. חשבתי אולי לצאת מהכניסה האחורית, לטפס על הגדר של השכנים ולברוח הרחק מרוז, אבל ידעתי שהיא תתחרפן ותתקשר למשטרה. היא תשיג אותי כך או כך.
עישנתי סיגריה כדי להירגע ונפרדתי מהחפצים שהשארתי מאחור. נשבעתי שאחזור לפה בקרוב ויצאתי החוצה אל הקור הנורא עם המזוודה שלי. דודה רוז לא טרחה לצאת מהאוטו. היא נתנה לי להכניס לבד את המזוודה אל המושב האחורי של הרכב ואף צעקה עליי שאמהר. כשיצאנו לדרך, פתחתי את החלון כדי לאוורר את ריח הסיגריות שדבק בי. לא רציתי שהיא תדע על ההרגל הרע שלי.
"חזירה מטופשת, מה את עושה? מנסה להקפיא אותנו למוות?" היא צעקה.
"חם לי," שיקרתי. אמנם הייתי לבושה היטב, אבל הייתי קפואה.
"תורידי את המעיל." היא אמרה וסגרה את החלון. הורדתי את המעיל בתקווה שהריח של הסיגריות לא יעלה בחלל הרכב ויסגיר אותי, קיוויתי שהריח נדבק אך ורק אליו. עוד לפני שהספקתי להעיף אותו הרחק אל המושב האחורי של הרכב, דודה רוז התפרצה. "מה זה? למה את מסריחה מסיגריות?"
"א... ז... זאת קייסי, היא עישנה כשלבשה את המעיל שלי," אמרתי לה.
"חזירה קטנה, איך את לא מתביישת בעצמך? אבא שלך בוכה בקבר מרוב בושה! אוי ג'ורג,' איך השארת לי לטפל במפלצת הקטנה?!" היא צעקה. רציתי להגיד לה שתסתכל על הבן שלה לפני שהיא שופטת אותי, אבל לא הוצאתי הגה. קיללתי את עצמי על כך שהייתי יהירה ועישנתי את הסיגריה הארורה.
במהלך כל הנסיעה דודה רוז קיללה אותי ללא הרף. נצמדתי אל דופן הדלת וקיוויתי שזה יעלים אותי באורח
פלא משם. התפללתי שהנסיעה הארורה תיגמר כבר.
הכבישים היו ריקים, כולם היו בבתיהם ואכלו ארוחות חג. למרות סערת השלגים ולמרות המרחק הרב, הגענו לבית
משפחת מק'פליי בעיר הגדולה תוך שעתיים וחצי.
YOU ARE READING
Schizo
Romance״התמכרתי לקריסטל מת׳ באותה מידה שהתמכרתי לחיים.״ חייה של כריסטה קרוז משתנים באחת, כשבוקר אחד ניצבים בפתח ביתה שני שוטרים הנושאים בשורה שמטלטלת אותה ומובילה את דרכה במשעול אפל אל לב החשכה. בדרכה רווית הקשיים מתעדת כריסטה את קורותיה ביומן. נייט דניא...
