אהבה מומרת לשנאה

פרק 23

קיל-

אני מרגיש את גופו של ריידר מתקשח, אני מהדק את היד שלי שכרוכה סביב גופו הצנום, "אתה חושב שאני הטרף שלך..?" הוא שואל ונשימותיו מאיצות. אני נושך בחזרה את הצוואר שלו, עונה על שאלתו.

ריידר נשען לאחור, על גופי. הוא נושך את השפה שלו והסומק שמתפשט על פניו מוכיח לי כמה הוא אוהב את זה. אני מוצץ את צווארו, מרגיש את הזין שלי מתפתל במכנסיים שלי. ריידר מנסה לעצור את הקולות שיוצאים ממנו ללא הצלחה.

"רגע קיל-" הוא פולט בגניחה, אני מרים את ראשי ויוצר איתו קשר עין. עיניו מזוגגות במראה שגורם ללב שלי לדפוק מהר יותר והסומק שעוטף את פניו מעמיק. הוא מסתובב תחת הזרוע שלי ועומד על קצות האצבעות שלו כדי לכרוך את ידיו סביב ראשי.

אני מניח את כפות ידיי על הגב שלו ומנמיך את ראשי, שפתינו מתחברות ואני פותח את פי, מוציא את לשוני ודורש ממנו אותו הדבר. אני מעמיק את הנשיקה, ריידר רוצה יותר מזה ומתחכך בי פעם אחת. אני אהרוג אותו. אני מנמיך את הידיים שלי וצובט את התחת שלו. הוא גונח לתוך פי בתגובה למעשה שלי.

אני חייב להשתלט על עצמי, להפסיק את הטירוף הזה אבל פאק אני לא מצליח. במיוחד לא כשריידר סורק טועם את הפה שלי בצורה הזאת. אני מתכופף לרגע מבלי לנשק את הנשיקה ומרים אותו מעליי. ריידר ישר כורך את רגליו סביבי וזולל את הפה שלי.

הוא מעביר את ידו ברכות בשיערי, אני נוהם בתגובה למגע הרך שלו. ריידר מנתק את הנשיקה וגבותיי מתחברות בשאלה. "אל תגרגר עליי, אני אוהב את השיער שלך." אני חושק את הלסת שלי. "אתה קטעת את הנשיקה שלנו בשביל להגיד את החרא הזה?" הוא מהנהן בפנים מבויישות. אני מזעיף את הפנים שלי והוא בולע את הרוק שלו.

אני פוסע לעבר המיטה, מטיח עליה את גופו של ריידר. הוא שוכב עליה ואני לוקח כמה שניות ומסתכל עליו. לעזאזל מצד אחד אני רוצה לירות לו בראש ומצד שני אני רוצה להמשיך לנשק אותו. אתמודד עם ההשלכות אחר כך.

אני גוהר מעל ריידר ונשימתו החמה נוגעת בצווארי, אני תופס את ידיו ומרים אותם מעל ראשו. "מה אתה חושב על החיים ריידר?" אני שואל אותו והוא ממצמץ כמה פעמים בבלבול. אני מהדק את האחיזה שלי כל ידיו. "שהם לא צפויים." הוא פולט במהירות, אני מחייך, יודע שהוא מתכוון שאני הדבר הלא צפוי.

"הפעם אני אסכים איתך," אני לא צפיתי את זה שאמשך לנער תיכון ואביא אותו לחדר שלי, על המיטה שלי. ריידר נוגע בלחי שלי ומרים את ראשו, מנשק אותי. אני לוקח את הצעתו השקטה להפסיק לדבר ולהמשיך להתנשק. הוא כורך את גופו סביבי, רוצה את המגע בינינו.

"תיתן לי להיות מעליך," הוא פולט ואני עוצר, מנתק את הנשיקה, "אתה רוצה להיות מעליי?" זה נשמע מגוחך, הוא מהנהן ומשום מה משהו בי רוצה לתת לו את זה. אני מרים את גופו מהמיטה ושוכב עליה כשריידר מעליי. הוא סורק את גופי ואני מרגיש מן צמרמורת שאני לא יכול להסביר ממבטו.

"אתה מאמין בגורל?" אני מאמין שהוא צריך לסתום תפה ויותר להתנשק. "זה מאוד תלוי, האם בגורל כתוב שאתה מנשק אותי?" אני שואל והוא מחייך. "יותר מזה, רשום שאני גורם לך להגיד ריידר תפסיק." הוא מתקדם אליי, עולה מעל גופי ואז מנמיך את ראשו ונושך את צווארי בעדינות, כמו שעשיתי לו.

הגוף שלי ישר מקבל את האותות הנאה מהמוח ואני מתחיל לזוז תחת גופו הרזה והקטן של ריידר בהתפרצויות אדרנלין בלתי נשלטות. הוא תוך כדי מגליש את ידו במעלה גופי באיטיות ובחושניות. "ריידר תפסיק," מבלי לשים לב אני פולט את הדבר שהוא אמר שאני יגיד.

זה טוב מדי, נעים מדי, אמיתי מדי. הוא עוצר ומגחך, נראה מרוצה מעצמו. אני כורך את ידי סביב גרונו ומהפך אותנו, מחזיר אותו לשכב על המיטה ואני מעליו. ריידר מותח את צווארו, נותן לי אחיזה טובה יותר בלתפוס את גרונו.

הוא מניח את שתי הידיים שלו על היד שלי, "אני שלטתי בך." הוא אומר בחיוך, אני מניח שנחשפתי לעוד צד בריידר, הצד המעט שתלטני שלו באקט מיני. "נתתי לך אחוז לשלוט בי, חבל שבשאר ה99 אחוזים אני שולט בך." אני מכניס את כף ידי לתוך מכנסיו ומרגיש את הזקפה שלו.

עיניו של ריידר מתעגלות, "קיל הגוף שלי עומד להתפוצץ, תעצור בבקשה זה יגמר רע." הוא צודק, אנחנו מביאים אחד את השני למקומות שבהם אנחנו נותנים להנאה להשתלט עלינו. אני מוציא את היד שלי מהמכנסיים שלי, חושב על דבריו יותר. אני לא רוצה להמשיך עם זה, זה לא אמיתי, זה משהו שלא אמור לקרות.

למרות זאת למה פאקינג ריידר עוצר את זה? הוא לא רוצה שאגע בו עכשיו? מה ישתנה? אני מרגיש שדלי מים קרים נשפכו על האש שבערה בינינו. "סליחה, אני לא מוכן לזה." הוא משפיל את המבט שלו, אני קם מהמיטה ושולח אליו את ידי. "אני אקח אותך לבית, אני מאמין שאתה מכיר אותי מספיק כדי לדעת מה אני חושב על החיים." ריידר מהנהן, הוא אוחז ביד שלי ואני מקים אותו.

"אבל האם אתה מכיר אותי מספיק כדי לדעת מה אני חושב על החיים?" הוא שואל, אני לא רוצה להכיר אותו מספיק, אני יודע שזה יגמר רע. "כן ריידר, אני יודע מה לרשום." הוא שם לב לאווירה השונה ונראה אשם, אני מסתובב ואז ידיו נכרכות סביבי.

"תודה שגרמת לי להרגיש ככה עכשיו." הוא משעין את ראשו על הגב שלי, אני בולע את הרוק, יש לו מגע עדין ולב טוב, שני דברים שלא טובים בעולם שלנו. אבל הוא לא מהעולם שלי והוא לא צריך להיות.

אני אצטרך לקבוע גבולות בינינו, אחרת אני אוביל למוות שלי ושלו. אני אצטרך להוציא אותו מהראש שלי. האחיזה של ריידר מתהדקת ואני לוגם את מגעו מאחוריו, לעזאזל איתך ריידר.