פרק 29

2.2K 151 69
                                        

קיל-

אנחנו יוצאים מהמחסן הנטוש, אני אוחז בידו של ריידר ונראה שהוא נהנה מזה. "לך לרכב שלי, אני רוצה לדבר עם טיאגו." אני פוקד על ריידר ומוציא מנעילה את הרכב. "תעצור," טיאגו אומר לריידר לאחר שהתקדם כמה צעדים, ריידר עוצר ומסתכל על טיאגו.

"תסתכל ריידר." הוא אומר ועושה שריר, הוא קורץ לריידר שמסמיק, אני לא יודע אם ממבוכה או ממשהו אחר, ואני לא אוהב את זה. אני מאגרף את היד שלי, מעיף אותה לעבר הלחי של טיאגו. הוא מועד ונופל לאחור, "מה אתה פאקינג עושה?" אני שואל וטיאגו מצמצם את העיניים שלו.

"עכשיו אתה מבין איך אני הרגשתי עם לידיה?!" הוא שואל-אומר בכעס. אני נאנח, לא עשיתי שום דבר. האישה הזאת לא עזבה אותי, אולי זה מה שמשך אותה מההתחלה. אני התעלמתי ממנה בזמן שטיאגו הוציא לשון מולה והתנהג כמו כלבלב מאוהב. אני שולח את ידי לעזרה בשביל טיאגו והוא לוחץ אותה, אני עוזר לו לקום. "יש הבדל בין הכלבה הזאת לבין ריידר." אני אומר בארס, לא מתכוון באמת ללכלך את שמה של לידיה.

"אתם יכולים להפסיק לריב?" ריידר שואל, לחייו אדומות. "מי אתה חושב שיותר מושך?" טיאגו שואל ואני שוקל אם לחנוק אותו, "השאלות שלך יגרמו למוות שלך בקצב הזה." נראה שהוא מנסה למתוח את הגבולות שלי. ריידר פוסע לכיוון הרכב שלי ואני אוחז בידו של טיאגו ומסובב אותו אליי.

"מה פאקינג נסגר?" אני שואל וטיאגו מגחך, "אתה אוהב נער חלש." למרות שהוא צודק וריידר חלש, אני עדיין חושק את הלסת שלי בכעס. טיאגו מרים ידיים, "לא שיש לי בעיה עם זה שאתה אוהב בנים. אבל בחרת מישהו שנראה שחתול רחוב ינצח אותו." אני מסתכל על הרכב שלי, רואה את ריידר בוהה בנו.

"זה נכון והוכח כשאתה חטפת אותו." אני עוקץ, טיאגו מעוות את פניו. "הצלחתי לחטוף אותו כמו שהוא לא נחטף מעולם." אני דוחף אותו, "ואל תחטוף אותו שוב." אני מזהיר, אני עדיין כועס על ריידר שהצליח להיחטף, ועוד על ידי טיאגו. טיאגו לא היה מצליח לתפוס חתול רחוב גם אם החתול נכה.

"אני חושב שאנחנו מתעלמים מהפיל בחדר, או שמחוץ למחסן." סוף סוף טיאגו לא מוציא שטות מהפה שלו. "כן, אתה יודע שאני נמשך למין שלי. אני מחבב את ריידר," טיאגו מהנהן בהבנה. "זו בעיה כי אתה הקאפו העתידי, יכול להיות שאבא שלך ישדך אליך מישהי." אבא שלי לא יעשה את זה, אבל זה אכן מהווה בעיה למקרה ואבא שלי יחליט אחרת.

"חוץ מזה.. הוא לא מהעולם שלנו, הוא נראה רך מדי וגם צורת הגוף שלו, אפשר לראות שהוא לא אלים." טיאגו מבהיר נקודה חסרת תכלית, "זה למה יש לו אותי, אני מספיק אלים בשביל כל העיר המזדיינת הזאת." טיאגו מגחך, "אתה ממש מחבב אותו." אני מסתכל על ריידר שמשלב את ידיו, עינינו נפגשות והוא מנופף בידו

"כנראה. הוא גורם לזין שלי להזדקף." הגיחוך של טיאגו נהפך לצחוק קולני, "אני תומך בכם," לשמוע את זה מטיאגו גורם ללב שלי להחסיר פעימה, לא יודע למה זה היה חשוב לי לשמוע את זה מהדפוק הזה. "לך תזדיין." משום מה אני מגיב עם זה והוא קורץ לעבר ריידר, רומז לי את מה שאמרתי לו.

"אני אקח את הסוד שלך עד לקבר שלי." אני נותן לו אגרוף בחזה, "סומך עליך." אני אומר לטיאגו והוא הולך לעבר הרכב שלו, זוקר לי אצבע שלישית. אני מגחך והולך לרכב שלי, עיניו של ריידר עוקבות אחריי. אני פותח את דלת צד הנהג ונכנס לרכב, "מקודם כשאמרתי לך שאני אוהב אותך.. אני לא התכוונתי אתה פשוט הלחצת אותי." הוא מסביר, משהו בי לא אוהב לשמוע את זה.

"בון מה אם לא הייתי מגיע? מה אם הוא לא היה מכיר אותי?" אני שואל, לא רוצה לדבר על כך שהוא מתחרט שאמר שהוא אוהב אותי. "טוב אולי אם הוא לא היה מכיר אותך מההתחלה הוא לא היה חוטף אותי.." אני מכווץ את גבותיי בבלבול ומתחיל בנסיעה, "למה אתה פאקינג מתכוון?" אני אוזר סבלנות ושואל במעט כעס.

"קצת מוזר שדווקא החבר שלך חטף אותי ושאיכשהו הוא ישר קיבל את זה שאתה הומו למרות שאצלכם זה עונש מוות." אני חושב שאני מבין מה הוא אומר, אבל אם אני צודק במחשבה הזו, זה לא יגמר טוב. "אתה חושב שאני אמרתי לו לחטוף אותך?" אני שואל וריידר מנפח לחיים בכעס ולא עונה.

פאק מלרצות לנשק אותו אני רוצה לחנוק אותו, טוב אולי לחנוק ולנשק ביחד. "בון." אני מהדק את אחיזתי על ההגה. "אני רק אומר שזה מוזר שזה חבר שלך חטף אותי ושהוא לא פגע בי עד שהגעת והתחלתם עם ההצגה שלכם." אני לוחץ חזק יותר על הגז בכעס. "אז הכל היה הצגה מבחינתך?" אני שואל בשיניים חשוקות.

"כן, ואני לא התכוונתי לקחת חלק ממנה." אני עוצר ליד תחנת אוטובוס ויורד מהרכב, "רגע קיל?" הוא שואל בלחץ ואני מגיע מולו, פותח את הדלת ושולף את ריידר מהרכב. "תקשיב לי טוב בון, יש לך מזל שאני מחבב אותך." אני דוחף אותו לספסל התחנת אוטובוס, הוא מתיישב ומשפיל את הראש שלו.

"זה באמת מזל? כי המזל הזה גרם לטראומה מכך שחבר שלך חטף אותי לאחרי שפקדת עליו לעשות את זה!" הוא זוקר לעברי אצבע מאשימה ואני מתקרב עומד מולו, כורך את ידי סביב גרונו וגורם לו להסתכל עליי. "כן, תחנוק אותי. קדימה קיל." הוא דוחף אותי לעשות את זה, אני מוריד את היד שלי ממנו.

"מה עובר עליך?" אני שואל והוא מניח את הידיים שלו על החזה שלי, נראה שהוא מנסה לדחוף אותי. "אתה מעצבן אותי ומכעיס אותי, הרגשתי ששניכם השפלתם אותי." אני לא מבין על מה הוא מדבר. "אתה יודע מה? אני אלך ברגל." הוא אומר ועובר לידי, אני ממצמץ כמה פעמים בלי להבין מה קרה כאן כרגע.

"אני לא אתן לך. דפוק." אני לא אוהב את ההתנהגות הזאת שלו, אני הולך אחריו ואוחז ביד שלו, מסובב אותו במקום ולאחר מכן מרים אותו על הכתף שלי. הוא נותן אגרופים לגב שלי בתור התנגדות. "תוריד אותי!" הוא צווח ואני מוריד אותו לתוך הרכב וסוגר את הדלת.

הוא מסתכל עליי בעיניים זועמות ואני חוזר לצד הנהג, ברגע שאני נכנס הוא בא לפתוח את הפה שלו. "שתוק." אני פוקד, הוא מנסה שוב להגיד משהו. "אמרתי לך לשתוק." אני לוחץ על הירך שלו בתור אזהרה והוא מהנהן, משלב את ידיו בכעס ואני ממשיך בנסיעה.

אהבה מומרת לשנאהStories to obsess over. Discover now