ריידר-
לאחר שהכנסתי את הזר פרחים לאגרטל, אני מניח את הדובי שקיל קנה לי על המיטה. "אני לא יודע בון, אני קניתי לך משהו. אתה לא קנית כלום." אני שומע את קולו של קיל מאחוריי.
לפני כמה דקות הוא הטיח אותי בכל קיר בבית עם הנשיקות האגרסיביות שלו, כבר כואב לי הגב.
אני מסתובב, בוחן אותו בעיניי. הוא נשען על הדלת, משלב את ידיו, מבליט את שרירי זרועותיו מבלי לנסות. עיניו החומות כהות סורקות אותי. צמרמורת עוברת בי, הוא לא יודע שובע.
"תפסיק להסתכל עליי ככה, אני יכול לדעת שאתה שוב רוצה לדפוק אותי בכל קיר בבית." חיוכו היפהפה מתרחב, והצחוק העמוק שהוא פולט גורם לשערותיי להצטמרר.
"הגב שלך יעמוד בזה שוב?" הוא שואל, אני מניד את הראש שלי. אני חושב שעוד סיבוב כזה, הוא יוכל להרוג אותי. קיל רק צוחק, למה כל דבר שהוא עושה מהפנט אותי?
אני אוהב את הצחוק שלו, את החיוך שלו, את האגרסיביות שלו. ולפעמים את הטיפשות שלו, חוץ מהקטע שלפני שעה הוא נתן לי אקדח כדי לירות בו.
"איזו מתנה אתה רוצה? הנשק היחיד שאוכל לקנות לך זה אקדח מים." הוא מחייך, מפסיק להישען על הדלת ופוסע לעברי. ברגע שהוא עומד מולי, אני בא לפצות את הפה שלי, אבל הוא דוחף אותי.
רגליי נתקעות ברגליי המיטה ואני נופל, הגב שלי נתקל במזרון הרך. כעבור רגע קיל מנצל את זה וגוהר מעליי. אשקר אם אגיד שאני לא אוהב את זה.
"אני יכול להשיג כל מה שאני רוצה, אני לא צריך מתנה מזורגגת. כרגע הדבר היחיד שאני רוצה הוא אותך." אני מרגיש את הבל פיו, אני כורך את רגליי סביב מותניו והוא חושק את הלסת שלו.
"מי אמר שאתה יכול להשיג כל דבר שאתה רוצה?" אני שואל והחיוך הפראי שלו, גורם לליבי להחסיר פעימה.
"אני." קיל אומר בקול נמוך וחושני, אני לא מספיק להגיב והוא מנשק אותי, לא נשיקה רכה או עדינה. אלא נשיקה קשוחה, אגרסיבית, חונקת.
ראשי נמחץ במזרון, אבל אני אוהב את זה. אני מעביר את ידי בשיערו השחור, הוא מנתק את הנשיקה ואני מצליח להכניס חמצן לריאות שלי.
"למה אתה מלטף אותי כאילו אני כלב שלך?" הוא שואל, אני מרסן חיוך. "כי אתה הכלב המת שלי." אני משיב לו כמו שהוא השיב שלי מקודם, בכך שאני העכבר מת שלו.
קיל מעוות את פניו, כאילו מה שאמרתי לא בסדר וזה שהוא כינה אותי עכבר מת, נשמע יותר הגיוני.
"נו באמת, אתה קראת לי עכבר מת, איך זה יותר טוב?" אני שואל במעט זעף והוא מגחך, "עכבר מת זה יותר טוב." קיל אומר לבסוף, "גם פסיכולוג.." אני ממלמל בשקט, הוא זוקר גבה.
"מה מלמלת עכשיו?" אני מישיר את מבטי אליו, מסתכל לתוך עיניו. "כלום." אני מחייך אליו, "אתה יודע כמה גברים עיניתי? אני יכול להוציא את המידע הזה ממך בדרכים שלא תאהב." הוא מאיים, האווירה נהיית קטלנית, הלב שלי מתחיל לדפוק.
האיום שלו גורם לי לקחת נשימה עמוקה, אני אוהב את האווירה המסוכנת הזאת. "מה תעשה לי בדיוק?" אני שואל בתמימות, החיוך האכזרי על פניו גורם לרטט בגופי.
"אתה תראה עכשיו." הוא מוריד את רגליי ממנו, הוא מפשק אותן ומצמיד את גופו השרירי, מוחץ את גופי. אני לא רוצה להיכנע לו. "אני חושב שזה היה עלוב." הוא צוחק מדבריי, "עוד לא סיימתי." קיל קורץ לי, מניח את ידו על גרוני, אוחז בדרך היחידה שלי לנשום.
אני מרים את ראשי, נושך את השפה שלי. "אתה הולך לחנוק אותי?" אני שואל אותו, הוא מרים אותי מהגרון, גורם לי להביט לתוך עיניו. "לא רק, אני גם אגרום לך לכך שלא תצליח להשתלט על עצמך כשאתה נחנק."
אני לא מצליח להבין את הכוונה שלו, לא שהוא נותן לי זמן בגלל שהוא מטיח אותי על המזרון, ולוחץ על גרוני. קיל מחכך את גופו השרירי בי, אני יכול להרגיש כל שריר שלו, כל כיווץ, גמישות, קשיחות.
כל הפעולות האלה גורמות לזין שלי להזדקף, אני נושך את השפה שלי ולא מצליח לנשום. "ק-ק..-יל." מתחיל להיות לי יותר מדי חם, אני מלקק את שפתיי.
קיל ממשיך להתחכך בי ללא רחמים, הגוף שלי לא מצליח לשאת את עוצמת גופו המרשים. הוא מניח את ידו מולי, מסתכל לתוך עיניי בזמן שאני בקושי נושם וחושק את הלסת שלו. הזין שלו מזדקף, ונראה שהוא בעצמו נפל למלכודת שניסה להרים לי.
אני מעביר את אצבעותיי על החזה השרירי שלו, הוא מוריד את כף היד שלו מהגרון שלי, לוקח צעד לאחור ונעמד. לחייו אדומות, הוא נושם במהירות והזקפה שלו מרשימה אותי. "פאק בון, תיזהר ממני." אני קם מהמיטה, הולך לעברו. ברגע שאני מולו ומול הזקפה שלו, אני מניח את היד שלי עליה ולוחץ.
קיל מיד נשען על הקיר, רואה שהוא תחת השפעתי. אני מזיז את כף היד שלי קדימה ואחורה על הזקפה שלו, הוא לוקח נשימה עמוקה וחדה. משליך את ראשו לאחור מהנאה.
אני עוצר, חוזר למיטה ומחייך אליו, הוא נותן אגרוף לקיר מרוב תסכול. "פאק! פאק! אני אהרוג אותך." הוא מאיים, החיוך שלי גדל.
"קדימה קיל, תהרוג אותי." אני מסכים להצעתו, הוא מגיע אליי, מוריד את הנעליים שלו ואת החולצה, אני מיד פוער את עיניי כשאני מבחין בגופו השרירי שכל גבר היה רוצה.
"רק תהרוג אותי בעדינות קיל," אני ממלמל, הוא מניד את הראש שלו. "אני אנסה בון," הוא עולה על המיטה ואני הולך לאחור, הוא פוסע לעברי כמו טורף, עוד רגע אני מתעלף.
YOU ARE READING
אהבה מומרת לשנאה
Ficción Generalריידר- ההתעללות שאני סופג על גבי שנים בלתי נסבלת, נשאר לי לסבול את יב' כדי שגלגל הסבל יעצור. אבל כשמגיע התלמיד החדש שנראה קטלני אני יודע שאלו בשורות רעות והן מוכחות כשהתלמידים שמתעללים בי נמצאים מתים אחד אחרי השני. השם שלו זה קיל ובדיוק כפי שאני חוש...
