אהבה מומרת לשנאה

פרק 28

ריידר-

"לפני שאגיד לך, אני רוצה שתסתכל עליו." קיל אומר לטיאגו ואני משלב את ידיי, מרגיש אי נוחות ופחד מאיך שטיאגו סורק אותי בעיניו. "אתה רצית לענות אותו?" השאלה של קיל מלווה בכעס, אני בולע את הרוק שלי, לענות אותי?

"אם להיות כנה, אני חושב שאין צורך לענות אותו בגלל שאני בטוח שהוא היה ישר שופך כל מה שהוא יודע." טיאגו לועג לי, עם זאת הוא צודק. אני לא בן אדם אלים אבל אני יכול לסבול כאב כמו הכאב של הקוטפים, אבל עינויים זה דבר אחר לגמרי.

קיל מפנה את ראשו לעברי, עינינו נפגשות והכוח בעיניו האפלות גורם לריאות שלי להתכווץ. "אני הומו טיאגו, אני נמשך לגברים." קיל מודה בקול, הלב שלי עושה סלטה בחזה שלי, אני מבין את הכוונה שלו. רגליי חלשות לשמע דבריו של קיל, אני יכול לראות את זה בעיניו, לראשונה מאז שאני זוכר את עצמי, אני מרגיש נאהב.

החזה שלי כואב, לחץ בלתי ניתן לתיאור. כאילו קיל אוחז את הלב שלי בידו, למרות שזה לא רחוק מהמציאות. אני נשאב לתוך עיניו החומות-כהות של קיל. הוא מסיט את המבט שלו, הקשר עין מתנתק ואז הוא מקבל אגרוף לטיאגו ומועד לאחור. עיניי נפערות לרווחה. "קיל!" אני נשנק, מתקדם אליו והוא מסמן לי עם היד לעצור.

הוא מעביר את גב כף היד שלו על האף, אני רואה שיורד לו דם. הוא מחייך חיוך שמעביר בי צמרמורת וחושף את הניבים שלו. "לא ציפיתי לתגובה הזאת טיאגו." קיל אומר בטון משועשע ואני מעביר את מבטי לטיאגו, רואה את הכעס בעיניו ובאיך שהוא מכווץ את האגרוף שלו.

אני מאגרף את היד שלי, כועס בעצמי ורוצה להתערב. "אני לא יודע על מה אתה חושב בון אבל טיאגו יכול להרוג את כל המזדיינים מהתיכון ביד אחת, אז תישאר בצד." קיל מזהיר אותי, נותן לי דוגמא עד כמה טיאגו חזק. אני מזעיף את הפנים שלי. אני יודע שאני חלש, שאני לא יכול לעשות משהו. אבל זה לא אומר שאני לא יכול לנסות.

"אתה הומו? רק עכשיו אתה אומר לי?!" טיאגו שואל בזעם, "גיליתי את זה לאחרונה טיאגו," קיל מסביר לו ואני מנסה להבין מה קורה כאן. "אתה חושב שאני שם זין אם אתה הומו? מה שמכעיס אותי זה כל הנשים שלקחת לי! אם אתה הומו למה פאקינג לקחת אותן?!" גבותיי מתכווצות בבלבול, הוא כועס כי קיל התנסה עם נשים שהוא רצה?

"ניסיתי להרגיש משהו איתן והן באו אליי, כמו לידיה." טיאגו נדרך, "אני לא מאמין שלידיה בחרה בהומו על פניי, אני חיבבתי אותה." טיאגו לא נראה זועם, אולי מעוצבן. "מ-מה?" אני מאוד מבולבל. "אני אסביר לך בון, טיאגו לא כועס על זה שאני הומו אלא על זה שהנשים שהוא רצה בחרו בי על פניו ואני בכלל הומו." אני חושב שהבנתי, האגו של טיאגו נפגע.

טיאגו לוקח נשימה עמוקה, "אז, אתה המקבל או הנותן?" לחיי מתלהטות מהשאלה שמיועדת לקיל, התשובה של קיל לא באה במילים, אלא באגרוף לפנים של טיאגו. לא כמו קיל שמעד לאחור, טיאגו נופל לרצפה. "פאק!" טיאגו נוהם בכאב. "זה על שנתת לי אגרוף ועל השאלה שלך." קיל מסביר לו.

טיאגו מסתכל עליי בעיניו החומות ואני קופא, "נו באמת אני שאלתי בציניות, אני כבר יודע את התשובה." הסומק שלי מעמיק, קיל שולח את ידו לעבר טיאגו שלוחץ אותה והוא מקים את טיאגו ואז מטיח אותו בקיר. "אתה מטריד אותו, תבקש ממנו סליחה." באותו הרגע קיל לוחץ על העורף של טיאגו. "סליחה, לא התכוונתי להטריד אותך, רק צחקתי." טיאגו אומר במהירות וקיל עוזב אותו.

טיאגו משפשף את העורף שלו, "בוא אליי בון." קיל מורה לי, גופי ישר מקשיב לו ואני פוסע לעברו. קיל מצמצם את עיניו, ברגע שאני מולו הוא דוחק אותי לקיר, מתנשא עליי בגובה שלו ומרים את סנטרי כדי שניצור קשר עין. "תסביר לי, איך פאקינג נחטפת על ידי הדפוק שמאחוריי?" הוא שואל ואני נושך את השפה שלי, הוא כועס.

"היי! אני דווקא חוטף אנשים בצורה מקצועית וטובה, תשאל אותו אפילו." קיל זוקר גבה ואני מהנהן, "ז-זה נכון הוא באמ..מת חטף אותי בצורה טובה." קיל סוטר לעצמו בראש, "טיאגו, תן לנו רגע." קיל יותר פוקד מאשר מבקש וטיאגו יוצא מכאן, "קיל אני אוהב אותך." אני ישר פולט מפי, גבותיו מתחברות בשאלה והוא לוקח צעד לאחור, לא מוכן לדבריי.

קיל כורך את כף ידו האגרסיבית והחזקה סביב הגרון שלי, הוא לא חונק אותי ובכל זאת אספקת החמצן שלי אוזלת, מגעו של קיל, קרבתו אליי, זה מה שגומר אותי. "!Fuck you" הוא צועק בכעס ועצם קופצת בלסת שלו. ".Fuck me" אני אומר בנשימה עצורה. קיל מפשק את רגליי ומטיח את גופי בקיר, הוא מרים אותי מעליו ואני כורך את רגליי סביבו.

"נמאס לי ממך, נמאס לי לחשוב עליך, על המראה שלך ועל הטעם שלך ונמאס לי שאתה נמצא בכל מקום." הוא לוחש לי באוזן ואז נושך בעדינות את צווארי, שמתי לב שזה הדבר שהוא הכי אוהב לעשות. אני מניח את ידי על שיערו השחור ומלטף אותו, מרגיש את שרירי גופו מתקשחים. הוא מלקק את העור הרגיש שלי וסותם את הפה שלי עם היד שלו. חוסם כל דבר שהפה שלי יכול לפלוט מרוב הנאה.

אני מהמהם לידו של קיל, הוא יונק את העור שלי בצורה שמגרה את כל גופי. אני לא יודע איך הוא מצליח לעשות את זה, הוא מחרפן אותי. אני מושך בשיערו, "אתם מזדיינים שם?" אני שומע את השאלה של טיאגו מחוץ לתא. אני וקיל מיד קופאים, קולטים ביחד שאנחנו לא יכולים להפסיק לגעת אחד בשני.

אני יורד מקיל והוא מסדר את השיער שלו, נשימתי נעתקת. שיערו השחור פרוע בגללי, עיניו החומות- כהות מלאות בלהט בגללי. התחושה שאני מצליח לגרום בו לדברים כאלה, אפילו אם הם קטנים, גורמים לי לשמחה.

"תמשיך להסתכל עליי ככה בון ואנחנו לא נצא מכאן בחיים." אני מהנהן והולך לכיוון דלת התא, אני מניח את היד על הידית ואז קיל אוחז ביד שלי, עוצר אותי מלפתוח אותה. "שזה יהיה לך ברור, אתה המקבל, אני זה שנותן." הוא לוחש בקולו העמוק ואני מרגיש שאני עומד להתעלף.

"אני אתן לך פרחים, שוקולדים, אפילו דובים מזורגגים ואתה תקבל אותם." אני מיד מתפקח, אני רואה אותו מחייך, הוא יודע מה הוא עושה. אני פותח את הדלת ורואה את טיאגו נשען על הקיר, "אני לא רוצה לדעת מה עשיתם שם, אבל אם נשאר שאריות אתה מנקה." הוא אומר לקיל, אני עומד ליד קיל, מסתתר מטיאגו.

"קדימה טיאגו," קיל מסמן לו להתחיל ללכת, טיאגו הולך כמה צעדים ואז נעצר. מניח ידיים על התחת שלו. "הבנתי מה אתה עושה, אתה רוצה שאני אדפוק לך מופע. שאלך ראשון ושתסתכל על התחת שלי. אתה הולך ראשון."

טיאגו מסמן לו ללכת, קיל אוחז ביד שלי ואנחנו עוקפים את טיאגו. "זה החבר הדפוק שלי בון, יש לו בעיות." קיל מסביר לי ואני צוחק בשקט. אני מתרפק על מגעו של קיל, הגבריות שלו אופפת אותי ואני נהנה מזה, מכל דבר בקיל אני נהנה.