אהבה מומרת לשנאה

פרק 43

ריידר-

אני מנער את חבילת הפופקורן לאחר שהוספתי מלח, ג'ניפר מתרווחת על הספה ומדלגת בין הסרטים כשהיא לוחצת בחוזקה על השלט כאילו פגע בה. "אני עדיין לא אצליח להבין את הקשר שלך עם קיל, נשמע לי מופרך. לא יכול להיות שהוא רך אליך." היא קובעת בחוסר אמינות לשמע דבריי.

אני יכול להבין אותה, קיל נראה הגבר האחרון שאפשר לכנות בתור רך. מוקדם יותר היום לפני שקיל הלך, הוא נישק אותי במהירות והעביר את המבט המצמרר שלו עליי, החיוך שחשף את ניביו וגרם ללב שלי לעשות סלטה בתוכי, גרם לי להבין כמה דברים. אין לי דרך לחזור אחורה מהקשר הזה, קיל גם לא יתן לזה לקרות, לא שאני רוצה בזה.

"אני נשבע לך, היום התערסלנו." אני משתף את ג'ניפר ומתיישב לידה, "אני לא בטוחה שאוכף מתערסל." היא מושכת בכתפיה, "למה את נשמעת שלילית?" מאז תחילת הקשר שלי עם קיל, ג'ניפר כל הזמן זוקרת גבה ומעווה את הפנים שלה. "אפשר שלא? הוא אוכף מאפיה ריידר, אתה לא מבין את המשמעות. בסופו של דבר אתה תהיה בסכנה בגללו ואני לא יכולה לאבד אותך." אני ממצמץ כמה פעמים במהירות, מהלם מהתשובה שלה.

אני פורץ בצחוק קולני ששוכך כשאני שם לב שהיא רצינית. "אין לך מה לדאוג." אני מרגיע אותה, היא זוקרת גבה. "באמת אין לי ממה לדאוג? חבר שלו חטף אותך, אבא שלו הרג את החיילים שלו מולך אבל לפני זה הוא אמר להם לפגוע בך." כשהיא אומרת את זה ככה.. אני מגרד את עורפי במבוכה, סיפרתי לה על מה שקרה עם אבא של קיל.

"אני יודע שכל זה נשמע רע, אבל קיל הוא.." אני לא יודע בדיוק איך לתאר אותו, הוא עדיין מפחיד, אגרסיבי, אבל יכול להיות מקסים ורך. "משוגע? כי לתת לך אקדח ולהגיד לך לירות בו, זה לא נורמלי." אני חושב שאני צריך להפסיק לשתף אותה בדברים האלו.

אני נאנח, "זה נכון הקשר איתו מאוד מסובך, אבל אני אוהב אותו." היא מטילה את ראשה למשענת הספה, "זה לא נורמלי." ג'ניפר פולטת. כנראה שזה לא נורמלי, אבל מעולם החיים שלי לא היו נורמלים. אבא שלי שוטר משוחד, הוא גזען, הומופוב ופועל רק לפי רצונו. האקס שלי, שהוא הומו, מתעלל בי עם החברים שלו רק בגלל שאני הומו. ואם זה לא מספיק, זייפתי זוגיות עם החברה הכי טובה שלי.

"נכון, אבל הלא נורמלי הזה יותר טוב מהנורמלי שהיה לי לפניו." ג'ניפר חוטפת את שקית הפופקורן מהיד שלי. הטלפון שלי שעל השולחן מצלצל, וג'ניפר מרימה אותו ומסתכלת על מי שמתקשר, היא הופכת את הטלפון ומראה לי את שמו של קיל. "רק דיברנו על השטן." היא ממלמלת. אני לוקח את הטלפון ועונה לשיחה, ג'ניפר לוחצת על רמקול.

"קיל?" אני שואל ושתיקה משתררת בשיחה. "בון, בדיוק חשבתי עליך." הלב שלי ישר מתחיל לפרפר לשמע קולו. "איך הגעת ללחשוב עליי?" אני מצפה לתשובה שלו, זה מסקרן אותי. "בדיוק סליפר טרף עכבר, זה הזכיר לי אותך." אני פוער את העיניים שלי, אני מנסה לרסן את תגובת הגוף שלי מדבריו, מהמבוכה שאני מרגיש כשג'ניפר נוכחת לזה.