סתם לידע כללי: זה הרכב של מרתה בתמונה.
ובחזרה לפרק!!...
========================
"אלוהים, סאם! הבהלת אותי!"
כבר חשבתי שזה אחד האנשים של ריץ'
"שלום לך יפהפיה, הלכת בלי להגיד שלום" הוא אומר בחיוך זדוני.
אין לי כוח אליו עכשיו...
רגע, מה הוא עושה כאן?
"אתה עקבת אחרי?" אני שואלת, מתרחקת ממנו בזמן שהוא מתקרב אלי.
"אולי.." הוא מגחך וצמרמורת קרה עוברת במורד גבי.
שיט. איך אני מעיפה אותו מימני?
אני תוחבת את ידיי בכיסי הג'ינס שלי בחיפוש אחר מפתחות הרכב, זה יוכל לשמש לי כלי להגנה עצמי-
פאק. המפתחות לא עלי. הן לא עלי!!
איך יכולתי להיות כל כך טיפשה?!
אני מתאפקת לא להרביץ לעצמי ולנסות לחשוב בצלילות. אני מאיצה את צעדי, מתחמקת ממבטו השיכור בזמן שהוא מגחך וצועק לי לחכות לו.
רעיון חילוץ עולה לראשי.
איך לא חשבתי על זה עד עכשיו?! יופי אנה, באמממת יופי...
אני ממהרת לכוון את שמיעתי, מחפשת את בן כמו בין תחנות רדיו במוחי.
ואז אני קולטת את קולו במוחי בתוך המוסיקה החזקה שמטשטשת את המודעות שלי לסביבה הממשית- חיסרון שאני חייבת להיות ערנית אליו. אני רק יודעת שאני ממשיכה ללכת יחסית מהר ברחוב כשסאם אחרי.
אני חייבת לעשות את זה קצר.
"את באמת אחלה בחורה ואני בטוח שתמצאי מישהו שמתאים לך יום אחד, אבל אני כבר מאוהב ב-" בן משתתק
"במי? אתה מאוהב במי?!" קולה של לוריין נשמע מתחנן ואני מרחמת עליה מעט.
"חכי רגע. אנה-אל!? איפה את? אני לא מוצא אותך בשום מקום!" הוא פונה אלי בכעס
"אנה-אל?! אתה מאוהב באנה- אל?!" שוב קולה של לוריין מהדהד בראשי
"לא עכשיו לוריין! אני צריך ללכת. איפה את פרינססה?!" אני שומעת איך המוסיקה נחלשת אחריו, מערפלת את חושיי פחות ופחות
"אני במרחק רחוב מהמכונית. סאם שיכור, תבוא מהר, אין לי מפתחות." קצרתי כמה שיכולתי.
"אל מי את מדברת?" קולו של סאם נשמע בחוזקה בראשי ואני ממהרת לנתק את השמיעה שלי מבן. תודעתי חוזרת להתמקד בסביבה שלי. סאם כמעט נמצא במרחק הושטת יד מימני.
אני מתרחקת ממנו ומבחינה בבקבוק זכוכית אחוז בידו.
אוטומטית המוח המקסים שלי החליט לעבור לתחנת ה'סרטי אימה ודברים מלחיצים אחרים'.
YOU ARE READING
בחזרה למציאות
Mystery / Thriller*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מוש...
