בחזרה למציאות

פרק 28

נ.מ בן:

ג'פרי??

אנה-אל מתנפלת על הנער בחיבוק דב. שניהם מחייכים כאילו... לא יודע.. משהו ממש משמח קרה?

לאט לאט אני מוריד את האקדח הטעון לחיקי בחשדנות. הפרינססה מבחינה במבטי המופתע-חשדן עליהם ומתנתקת מהחיבוק. עדיין מחייכת.

"בן, תכיר, זה ג'ף" היא מציגה אותו בפניי
"ג'ף?" אני חוזר על שמו בפי במעט לעג.

"נעים להכיר אחי" אותו ג'ף-ג'פרי ניגש אלי ללחיצת ידיים. תחילה אני מהסס אך לבסוף לוחץ את ידו מתוך נימוס.

מיותר לציין שהוא לא בא לי בטוב?

"בן." אני מציג את עצמי בקרירות.

"ג'ף היה החבר הכי טוב שלי בבית יתומים." אנה-אל מסבירה ופונה לעבר הנער הבלונדיני בחיוך "אני לא מאמינה שאתה באמת כאן!" היא מתלהבת ואז עוצרת "למה אתה באמת כאן??" היא שואלת בחשדנות וכל מה שבא לי לעשות באותו רגע זה לחבק אותה. אבל אני עוצר בעצמי.

זה ממש לא הזמן בן!

ג'ף נראה נבוך מהשאלה שלה "אני.. אממ.." הוא מתחיל לגמגם, מגרד בעורפו בביישנות וממלמל בשקט את התשובה, כל כך בשקט שללא תרופת העל בחיים לא הייתי מצליח לפענח מה אמר: "ביקרתי את חברה שלי.."

חיוך ענק נפרש על פניה של הפרינססה והיא החלה לקפץ בהתרגשות ילדותית, משתדלת לשמור על שקט "לג'ף יש חברה! לג'ף יש חב-" היא קופאת, ואני לגמרי מבין למה, כי ההבנה המפתיעה נחתה גם עלי באותה שנייה.

"אלי?!?" שנינו מתפרצים עליו בהלם מוחלט.
הוא מהנהן בראשו לאישור בזמן שאנה-אל מנידה את ראשה לשלילה. מכחישה.
"אבל- היא- היא..." היא משתתקת ואז ממשיכה: "אבל היא היא ואתה אתה!" היא אומרת כאילו זה מסביר הכל.

רמת התקשורת בשיחה הזאת מעוררת השראה..

"נכון. אני-אני, היא-היא, את-את והוא-הוא. אהבתי את ההבחנה שלך" הוא מגחך בעוקצנות ואני מתחיל להבין איך קרה ששניהם החברים הכי טובים.
"רגע, איך אתם מכירים את אלי?" הוא שואל מבולבל

"אבל.. אלי- כאילו בת 20! ואתה.. אתה בקושי בן 17 וחצי!" היא מתעלמת משאלתו

"לא כאילו, באמת." ג'פרי מתקן אותה וממהר להוסיף: "אנני.. לאהבה אין גיל! חוץ מזה, אלי לא צריכה לדעת בן כמה אני. כרגע אני 21." חיוך ממזרי מרוח על פניו.

אנני... יאק! אני מעדיף פרינססה.

"אתה לא יכול לשקר לה ככה! זאת אלי!"היא נוזפת בו "מה שמזכיר לי.. אתה לא אמור להיות בבית יתומים עד גיל 18?!" פניה של אנה-אל נעשו אדומות מרוב כעס.

"אמור זה שם של דג." הוא מאיר את תשומת ליבה.
אני מוצא את עצמי נשען על דלפק המטבח, צופה במופע המשעשע.
עינייה של אנה-אל הופכות רצחניות מרוב כעס.
"אל תעצבן אותי ג'פרי!"