בחזרה למציאות

פרק 21

נ.מ אנה-אל:

"אך!" אני משפשפת את ירכי במקום בו פגע כדור הטניס.
"תזכיר לי למה אתה זורק עלי כדורים?!" אני מכוונת את השאלה לבן, למרות שאני לא יכולה לראות אותו.
למעשה, אני לא יכולה לראות שום דבר! כי העיניים שלי מכוסות ואוזניי סתומות באטמי אוזניים. ככה שאני לא יכולה להשתמש בשמיעת העל ונאלצת להסתפק בשמיעה רגילה.

"כבר אמרתי לך פרינססה. תרגישי את הטבע." אני שומעת אותו מאחורי ומסתובבת לכיוונו בעיוורון. מגששת עם ידי באוויר כדי למצוא אותו.

"ותזכיר לי ממתי אתה כזה איש של טבע?" אני מתנשמת בכעס והוא צוחק.

אני יכולה להשתמש בחוש הריח שלי בשביל לאתר אותו, הבעיה שאני לא יודעת איך לשלוט בחוש הריח שלי... או בחוש הטעם, המישוש והראייה.

היו רגעים שהצלחתי להשתמש ביכולות האלה. כמו כשנפלתי למנהרה שמובילה למעבדה ולא הצלחתי למצוא את המתג, או כמו אז, כשבן חטף אותי והייתי תקועה בתא מטען.
אבל זה לא אומר שאני שולטת בזה.

למעשה, לפי דבריו של בן, החוש היחיד שיש לי שליטה עליו זה חוש השמיעה, שבו הטריק זה פשוט להתרכז. ולמרות זאת מסתבר שיש עוד יכולות עם השמיעה שאני לא יודעת עליהם בכלל.

עכשיו אנחנו מתאמנים על חוש המישוש.
או במילים אחרות; בן זורק עלי כדורי טניס כשאני לא יכולה לראות דבר ו'המלאכים' השומרים שלנו יושבים במושבי מגרש הספורט של התיכון, וצוחקים עלי כל פעם שאני חוטפת מכה.

הם עוד ישלמו על זה...

בכנות אין לי עצבים לאימון הזה יותר.
נכון. בהתחלה התלהבתי כי אני באמת רוצה לדעת איך להגן על עצמי.

אבל זה? זה סיוט!

אני מרגישה יד חמה תופסת בידי ומזהה אותה כידו של בן, אני מפסיקה לגשש.
"אני יודע שזה קשה בהתחלה.. אבל את מסוגלת. תתמקדי ברעידות באדמה. ככה תוכלי לדעת איפה אני נמצא, אם אני בתזוזה, קרוב או רחוק. תתמקדי גם באוויר, אם מופעל עליו לחץ, באיזה מהירות וחוזק התנופה. ככה את יכולה לדעת אם אני קופץ, באיזה מהירות אני רץ, זורק עליך כדור, באיזה מרחק, מהירות ולאן הוא מכוון ביחס אליך." הוא חוזר על ההסבר שנתן לי בתחילת האימון לפני שעתיים...

נראה לי.
איבדתי תחושת זמן...

"אנחנו מנסים שוב. תיתמקדי ותודיעי כשאת מוכנה." הוא עוזב את ידי ואני מרגישה את חום גופו מתרחק. רק עכשיו, כשהלך, אני מבינה עד כמה מזג האוויר התקרר בימים האחרונים.
רעד קור עובר בי ואני מנסה להתמקד באדמה ובאוויר הסתיו.

"אני מוכנה!" אני מודיעה ומתרכזת בחושים של כפות רגלי. תנודות קטנות וחלושות מופיעות מימיני, במרחק של 16.03 מטר מימני. אני פונה לעברו ומנסה להרגיש בעצם כלשהו בעזרת האוויר. אבל מלבד רוח קלה שנושבת בכלליות אני לא מצליחה להרגיש שום דבר מיוחד.