הכל סביבי מעורפל בקיצוניות מחרפנת. העיניים שלי בקושי פקוחות והכאב מעוור את חושיי.אני מרגיש חלש..
אני מסתכל סביבי ומתחיל להיזכר במצב. עשן והריסות מקיפים אותי מכל עבר, אני שכוב על הבטן חסר תחושה.
זוג נעלי עור יוקרתיות מתקדמות אלי מתוך ענן העשן.רק לא הוא עכשיו...
אני גורר את עצמי בכיוון הנגדי ממנו אך הוא משיג אותי.
"חשבת שתצליח להתחמק מזה הא, ילדון?" הוא שואל אך לא מחכה לתשובה ונועץ בעורפי מזרק ארוך. אני נאנק בכאב כשהוא מתחיל לשאוב את התרופה מתוכי. אני מרגיש איך גופי נרפה ונהיה חלש עוד יותר. הוא שולף את המחט ובוחן את התכולה קרוב אל עינייו, כך שפניו מוארות על ידי המזרק הזוהר בכחול תרופתי.לעזאזל...
"אתה יודע? חשבתי שזה יהיה יותר קשה. אבל... מי אני שאתווכח עם הגורל?" הוא מחייך אלי בנבזיות
"חתיכת חלאה מסריחה, אני לא מאמין שבאמת חשבתי שמפלצת כמוך יכול להיות אבא שלי..." אני מסנן במאמץ, קולי צרוד ועמוק."אתה סתם חנפן! אבל זה לא יעזור לך נגדי, בן." הוא אומר ומועך את סוליית הנעל היוקרתית שלו כנגד פני, כך שאני מרותק לרצפה. מעלי אני שומע אקדח ניטען ואני מדמיין בבירור איך ריץ' מכוון אותו לראשי בעמידה זקופה ומלכותית, כמו שכבר ראיתי אותו עושה עשרות פעמים בעבר.
"תגיד יפה שלום לעולם ילדון." הוא אומר. אני מנסה לחשוב איך לצאת מהמצב המחורבן, אבל אין לי זמן והרגליים שלי חסרות תחושה לחלוטין. למזלי דמות אפלולית מופיעה מאחורי ריץ' ובשניות מפנה את האקדח מימני רגע לפני שהספיק ללחוץ על ההדק. קול ירייה נשמע בזמן שריץ' נאבק בדמות, הקליע פוגע באחת המנורות מעלינו, מפזר ניצוצות ושברי זכוכית. אני מנסה להיעמד אך רגלי חסרות תחושה.
לפתע אני מרגיש זוג ידיים גבריות מרימות אותי ואני מסתובב במהירות לראות במי מדובר"בחיי שאתה כבד! אני כל כך מקנא כרגע ב-4 ו-6 שצריכים לסחוב את הבלונדה" האיש בשחור נאנק וחיוך של הקלה עולה אוטומטית על פני.
"טוב לראות גם אותך 3" אני אומר במאמץ ופניו מרצינות.
"אל תדבר." הוא דורש "אתה נשמע נורא" הוא מוסיף ואני מגחך.
"היי! תוציא אותו מכאן!!" 5 פוקד על 3 שנדרך מאחורי וממהר לגרור אותי בכיוון היציאה. "ותזעיק תגבורת!!" 5 קורא אחרינו תוך מאבק בריץ'. אני מזהה כמה מאנשיו של ריץ' רצים לכיוונו.שיט! תעבדו רגליים!!
אני מנסה להזיז אותן אך שום דבר לא קורה. אני נזכר בפעם ההיא שברחנו אני ואנה-אל מריץ' ואנשיו, ואיך גופה היה חסר תחושה במשך כמה דקות, ככה שהתחושה ברגליי אמורה לחזור בכל רגע. אבל בכל רגע 5 עלול למות.
אני שומע את 3 ממלמל משהו שאני לא מצליח להבין לתוך רמקול קטן התפוס בצווארון חולצתו. אני מניח שהוא מזעיק תיגבורת. אני פונה לראות שוב מה מצבו של 5 ולפני שדמותו נעלמת בתוך ענן העשן אני רואה אותו מרים ידיים, מוקף באנשיו של ריץ' המכוונים לעברו אקדחים טעונים.
![](https://img.wattpad.com/cover/132554677-288-k523894.jpg)
YOU ARE READING
בחזרה למציאות
Misterio / Suspenso*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מוש...