לא מספיק שכמעט עברתי טראומה רצינית אתמול, עכשיו אני גם בריתוק!?
פשוט לא להאמין! שישי-שבת ואני תקועה בבית!
איפה הצדק בעולם הזה!?
את הסאם הזה צריך לשים בריתוק, לא אותי!
טוב, די להתבכיין אנה. תנסי להסתכל על חצי הכוס המלאה;
לפחות אני יכולה לראות טלוויזיה...
וחוץ מזה, ממילא לא התחשק לי לעשות משהו היום.
השעה עכשיו 21:13 יום שישי. אני מתכרבלת עם שמיכת הפוך שלי על הספה בסלון, מחכה שהפירסומות ייגמרו והסרט 'בובספוג' יתחיל.
אני יודעת שזה טיפשי, אבל ממש משעמם לי והמוח שלי לא מפסיק להציק לי עם המחשבות המרגיזות האלה כל הזמן.
ועוד בן השאיר אותי לשרוד את זה לבד...
אני אסביר; את בן לא ריתקו. אני מניחה שזה בגלל שאלי כבר יודעת שזה לא משנה, כי בן ממילא לא יוצא לשום מקום מלבד בית הספר.
ומשום מה, דווקא היום הוא מצא תירוץ לצאת החוצה.
הוא לא הסביר לי לאן או למה, אבל כל היום הוא פינטז על לצאת לסיבוב עם סטיב.
לצערו הרב כל היום ירד גשם, כך שמצאנו את עצמנו מתאמנים על תרופת העל במרתף- זאת אומרת החדר שלו- מנסים לפרוץ את מחסום הגלגל שהמלאכים השומרים כבלו בו את סטיב. לבסוף הצלחנו כמובן, וברגע שהגשם פסק לפני חצי שעה בן נסע מכאן.
השאיר אותי עם מחשבות ושיעמום.
אלי הסתגרה בחדר שלה כבר כל היום. היא בקושי יצאה החוצה וכמעט לא החלפנו מילה.
לא שיש לי בעיה עם זה.
אין לי מושג מה המצב בינינו כרגע. אני רק יודעת שאני כועסת עליה והיא כועסת עלי.
אני מנחשת שזה אומר שאנחנו בריב?
הפרסומות מפסיקות והסרט מתחיל. אני צופה בסרט רבע שעה והמחשבות הטורדניות לא עוזבות אותי. אני מתעקשת להתמקד בסרט מולי בזמן שמחשבותיי נודדות לכריס ומרתה הישנים בחדרם שבקומה מעלי.
הם הכירו את ההורים שלי
...כיף להם...
ממחשבות על ההורים שלי, המוח שלי עבר למחשבות על ההורים של בן. ריצ'ארד (ריץ') ואמא אנונימית.
איזה כאב ראש!
החיים שלנו חתיכת גוש בעיות גדול ומסריח, אם רק תרופת העל הזאת לא היתה קיימת הכל היה שונה! היו יכולים להיות לנו חיים נורמאליים. היו יכולים להיות לי הורים, אולי אפילו אחים!
איזו מן מציאות עקומה זאת?!
אני מתאמצת יותר להתמקד בסרט מולי. סרט טיפשי, ללא ספק. חסר בסיס או הגיון אבל בכל זאת מצחיק. אני לא מצליחה שלא לחשוב עד כמה סקווידוויד מזכיר את אלי.
YOU ARE READING
בחזרה למציאות
Mystery / Thriller*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מוש...
