קרני השמש רודפות אחרי גם כשאני מתהפכת במיטה וקורעות אותי באכזריות מהשינה. אני מושכת את השמיכה על ראשי וקופאת בבת אחת, איפה אני ואיך הגעתי לכאן? אני מתיישבת בבת אחת מביטה סביבי, לוקח לי רגע לזהות את החדר של אליאס. אני מביטה כלפי מטה ומזהה את המיטה שלו שאני יושבת עליה, הצד השני של המיטה מבולגן ונראה שמישהו ישן בו אבל קם לא מזמן.
"אני רואה שהתעוררת!" הקול של אליאס מבהיל אותי, רק התעוררתי ואני כבר כמו קפיץ מתוח יותר מדי. "איך הגעתי לכאן?" אני מביטה אל אליאס ומיד מסמיקה במבוכה, הוא לובש רק מכנס ארוך והשיער שלו רטוב ממקלחת. "אליוט הביא אותך אתמול היית כל כך גמורה מעייפות שהחלטנו שהרעיון הכי חכם יהיה לתת לך להמשיך לישון" המיטה שוקעת מתחתיו כשהוא מתיישב לצידי. "איך את מרגישה?" אני מרגישה את היד שלו מלטפת את ראשי "הרבה יותר טוב" אני מזדקפת ומסירה את ידו משיערי. אני לא מבינה את זה לפני הטקס הוא היה מתנשא נפוח ואני לוחמנית עוקצנית ועכשיו פתאום הוא דואג ורגיש ואני מתנהגת כמו טיפשה חסרת שכל. "כדאי שאקום-" אני מורידה מעצמי את השמיכה ומגלה שאני לבושה בבגדים שונים ממה שלבשתי אתמול. "מה קרה?" אליאס מתבלבל כשאני מושכת את השמיכה עלי במהירות "ה... הבגדים שלי" אני מרגישה את הפנים שלי מסמיקות בטירוף "זה לא מה שלבשתי" הוא מביט בי לרגע ופורץ בצחוק "אל תדאגי הצניעות שלך נשמרה, אחת המשרתות עזרה לך להחליף בגדים. היית כל כך עייפה אבל הייתי בטוח שלא יהיה לך נוח" אני עוזבת את השמיכה "אני... תודה על ההתחשבות" הוא נראה משועשע מכל הסיטואציה "כדאי שתקומי ארוחת הבוקר מתקררת" הוא מפתיע אותי "ארוחת בוקר?" הבטן שלי משמיע קול כאילו לפי סימן "אחת קטנה פה בבית לא באחוזה, אני מניח שזה יהיה יותר נוח לך מאשר יחד עם כל המשפחה שלי" הוא קם מהמיטה "תתארגני" אני קמה ופונה אל החדר אמבטיה. ליד הדלת אני נזכרת במשהו ומסתובבת חזרה לחדר, אליאס מביט בי בשאלה על יד הארון בגדים שלו "איפה אתה ישנת בלילה?" הוא מושך בכתפיו "במיטה שלי"
"אבל אני ישנתי שם"
"זה לא הפריע לי, את נשארת בצד שלך ולא גונבת את השמיכה" הוא קורץ ואני מפסיקה לנשום "חוץ מזה שאת נושמת חמוד כשאת ישנה, לא מרעישה" אני ממהרת לצאת שומעת את הדלת נטרקת מאחורי ואת צחוקו הכבוש בקושי של אליאס.
אני מחליפה בגדים לאוברול קצר וגופיה בצבע שחור, זה היה הבגד האהוב עלי בבית ומשום מה אני מרגישה שאצטרך כוחות מיוחדים היום. החדר של אליאס ריק אז אני יורדת במדרגות מקווה למצוא אותו שם. הוא באמת למטה במטבח, אבל הוא לא לבד נטליה נשענת על השיש לידו. "בוקר טוב" היא מחייכת אלי כשהיא מבחינה בי בכניסה, החיוך שלה כל כך גדול אבל הוא מזוייף לחלוטין. "בוקר טוב" אני מחליקה את השיער מביטה בה. היא לבשה שמלה קצרה עם כתפיים חשופות והשיער שלה אסוף בתסרוקת יפיפיה, היא גורמת לי להרגיש כל כך פשוטה בבגדים הישנים שלי ובשיער האסוף ברישול. אליאס מסתובב אלי גם אצלו החיוך כנה "ארוחת הבוקר מוכנה רק הכנתי לנו קפה" הוא נותן ספל אחד לנטליה, אני מהססת "אני... אני לא שותה קפה" אני לא לוקחת את הכוס ממנו "קפאין תמיד עשה לי רע" הוא עוצר לרגע אבל מניח את הספל שלי על השיש "תה את שותה?" אני מהנהנת מיד "מעולה אני אכין לך... נטליה למה שלא תלכי לשבת בנתיים?" היא מעבירה את מבטה ביני לבין אליאס "אני אשמור לך מקום לידי" היא מלטפת את כתפו לרגע לפני שהיא חולפת על פני בדרך לחדר אוכל, הוא קיבל את הליטוף ואני קיבלתי את הכתף כשהיא ב"טעות" נתקלה בי.
"אל תתרגשי יותר מדי" אליאס מעיר לי כשהוא מוציא תיונים מהארון "אני לא... אחרי הכל יכול להיות שהיא המיועדת שלך... אני יכולה להיות סתם רמאית" הוא עוצר לרגע את ההכנות "אם ההתנגדות שלך לכל דבר את האחרונה שהייתי מאמין שנמצאת כאן מרצון" אני נושכת את השפה, הוא נשמע קצת מאשים. אני מתקרבת אל השיש ונעמדת מול אליאס "אני לא התכוונתי לפגוע בך" אני ממקדת את מבטי בספל המעלה אדים "אני פשוט מניחה שהתחלנו רע" הוא מרים את פני אליו "נתחיל מחדש?" אני מסתכלת ישר לתוך עיניו חום גופו מרחיק את הקור מעורי, השפתיים שלו כל כך קרובות-
"ארוחת בוקר בדיוק בזמן" אני ממהרת להתרחק מאליאס כמו מאש כשאליוט נכנס למטבח מתמתח תוך כדי "בוקר טוב" אליאס נועץ בו מבט קר "בוקר טוב באמת" אני מרככת את הברכה של אליאס בחיוך קטן. אליוט מעמיד פנים שהוא לא ראה אותנו קודם או שהוא באמת לא ראה כי הוא פשוט מושך בכתפיו "יושבים לאכול?" הוא עובר אל החדר אוכל "אז מה התשובה ריין?" אליאס מושיט את ספל התה לעברי. אני מביטה שוב בעיניו ואז על שפתיו שנראות מפתות כל כך, האצבעות שלי סוגרות על החרסינה העדינה נוגעות באצבעותיו תוך כדי "כן... נתחיל מחדש"
*********
הפרקים שלי מתארכים... אני אוהבת את זה! ואתן/ם?
YOU ARE READING
בין אלפא לאומגה
Werewolfזה כמו לעמוד במרכז תהום ושניהם משני צדדי, בידי כל אחד מהם חבל והוא מוכן למשוך אותי למעלה. צד אחד חיים וצד אחד מוות, עלי לבחור. החיים של ריין מתוכננים מראש, היא תגדל, היא תגיע לגיל שבע עשרה ותיועד לאלפא של הלהקה. אין מקום לטעויות ואין מקום לאפשרות שנ...
