איך שהמנוע דומם והגלגלים עוצרים לאחר שגרסו את החצץ של השביל אליאס כבר פותח את דלת הבית ומשקיף על הרכב "לעזאזל" אליוט מסנן, אני מביטה בו בשאלה "הייתי בטוח שהוא יחזור רק בערב" אליאס נעצר מול הדלת שלי ופותח אותה בתנופה "צאי מהרכב" אני מתכווצת מעט מהקור שבקולו "צאי מהרכב וחכי לי בבית" אני מורידה את רגלי לקרקע ונעזרת ביד שאליאס מושיט לי כדי להתיישר "מה קרה אליאס?" האחיזה שלו מכאיבה לי מעט "חכי לי בבית" זה כל מה שהוא עונה לי עיניו הכהות מקובעות באליוט שעומד בצד שלו של הרכב. אני מעבירה את מבטי בין שני הגברים ונושפת אויר בקול "טוב..." אני נכנסת פנימה ומיד רצה לחלון לראות מה מתרחש.
"... פקודות שלך" אני תופסת רק את סוף המשפט שאליאס מטיח באליוט "להשגיח עליה, לדאוג לה. הן לא היו לקחת אותה החוצה בלי להודיע ובלי תגבורת!" אליאס דוחף את אליוט על הרכב ואני מחניקה צעקה מבוהלת, הוא נראה כועס כל כך "ניסיתי לשמח אותה אחרי שאתה מאכזב אותה. היא נמצאת כל היום בבית כמו זומבי-" "אתה לא תעיר לי חתיכת בטא מסריח!" אליאס קוטע אותו באגרוף מכוון הייטב ככה שאין לו ברירה אלא להתקפל ולהחזיק בבטנו הכואב.
"אליאס תפסיק!" אני רצה החוצה למרות שאמר לי לחכות בפנים. המבט שלו מסתכל עלי חצי מופתע חצי כועס האגרוף שלו עדיין מלא בבד החולצה של אליוט מחזיק אותו במקומו. "אתה מכאיב לו בבקשה תפסיק" אני מניחה את ידי על האגרוף הקפוץ מנסה לפתוח את האצבעות לחופשי. "אמרתי לך לחכות לי בפנים" הנהמה הכועסת היא לא מי שאני מכירה "זה היה לפני או אחרי שהחלטת לפגוע במי שעזר לי היום?" אני מסננת אם הוא יכול לכעוס גם אני יכולה לעשות את זה טוב בדיוק כמוהו. "אז היה לך כיף היום?" הנימה שלו נטפה ציניות כשהוא בחן אותי. הגופיה שלי עדיין הייתה מעט לחה והצמרמורת שחלפה בגופי לא הייתה תוצאה של רוח קרה.
"תסתלק מכאן עכשיו" הוא בועט באליוט "ותתפלל שלא אדווח על מחדל למפקד שלך" האגרוף שהחזיק בו קודם עובר לתפוס אותי לא בעדינות רבה מדי. "את בואי אחרי" הוא גורר אותי לתוך הבית ונועל את הדלת אחרינו "מה יש לך? כי אתה מתנהג כמו אידיוט" אני מנערת אותו ממני אבל הוא פשוט תופס בי חזק יותר "אתה מכאיב לי" אני לוחשת "איפה הייתם?" הוא מתחיל בשקט "הוא הראה לי את האגם הנעלם" אני אומרת בשקט "בן זונה" אני פוערת את פי בהפתעה "למה אתה מתנהג ככה?" אני מוצאת את עצמי שואלת אבל לא בטוחה שאקבל תשובה על כך. אליאס באמת פשוט פונה למטבח בלי לענות לי "היי!" אני עוקבת אחריו ומגלה שהוא מוציא בקבוק בירה ממתחת לכיור "אני חושבת שמגיעה לי תשובה-" הוא עוקף אותי בקושי מביט בי "אני יוצא עם חברים ואחזור מאוחר שלא תחשבי על לצאת מהבית עוד היום" הוא מפטיר ליד דלת הכניסה ממש לפני שהוא טורק אותה משאיר אותי בחלל כניסה מביטה בדלת בתסכול.
אני מתעוררת באמצע הלילה כשהידיים מרימות אותי בעדינות מהספה "לאט לאט לך ריין" ריח האלכוהול נודף מבגדיו אבל הוא בשליטה מרשימה על התנועות שלו. הוא עולה במדרגות אל חדר השינה ומניח אותי על המיטה "למה נרדמת על הספה?" אני משפשפת את עיני, הן מציקות לי מאחר ונרדמתי תוך כדי בכי "שום סיבה" אני משקרת "ראיתי טלוויזיה וכנראה שנרדמתי" השמיכה מכסה אותי לפני שהוא פונה למקלחת עם בגדים נקיים בידיו "אל תשקרי לי ריין, את כל כך גרועה בזה"
**********
אל תלמדו, זה גורם לכל כך הרבה לחץ...
אני צוחקת תלמדו, כמה שיותר, זה חשוב!
אבל כן תקופה של עבודות ולמידה גוזלת ממני כוחות.
YOU ARE READING
בין אלפא לאומגה
Werewolfזה כמו לעמוד במרכז תהום ושניהם משני צדדי, בידי כל אחד מהם חבל והוא מוכן למשוך אותי למעלה. צד אחד חיים וצד אחד מוות, עלי לבחור. החיים של ריין מתוכננים מראש, היא תגדל, היא תגיע לגיל שבע עשרה ותיועד לאלפא של הלהקה. אין מקום לטעויות ואין מקום לאפשרות שנ...
