בין אלפא לאומגה

46

נקודת מבט כללי:

לכולם יש את הרגע הזה, הפחד הזה, החשש שמה שהובטח לך לא יוכל להתממש, שמה שחיכית לו לא יצליח להתעלות על הציפיות שמילאו את לב הממתין.
אליאס חווה רגע כזה ממש בחופה, בדרך כלל ריין הייתה הראשונה להגיע והאחרונה ללכת והעיכוב הלא צפוי שלה הריץ לאליאס סרטים בראשו. לחשושים מלאו את החלל כשהאנשים כבר הביטו סביבם בחוסר נעימות, אף אחד לא רוצה לראות חתן שהכלה נוטשת אותו לבד על המזבח, במיוחד כשהחתן הזה הוא המנהיג העתידי שלהם.
כשכבר היה נראה שהמתח לא יכול להיות דחוס יותר הדלתות הכפולות נפתחו. אליאס הרים את מבטו עם חיוך רגוע. הנה היא, הבחורה ששינתה את העולם שלו, עומדת בכניסה בשמלה הלבנה שהתעקשה לבחור רק בגלל שהייתה פשוט למדי וריקה מ"קישוטים ראוותניים" לדבריה.
"הגעת" הוא לוחש כשהשמאן שמנהל את הטקס פותח בנאום הישן.
"לא הייתי מפספסת, כבר חשבת שלא אגיע?"
"איחרת אז התחלתי לחשוב שקיבלת רגליים קרות או שמצאת משהו טוב יותר לעשות היום"
"אני חושבת שזה המשהו היותר טוב שיש לי לעשות היום"
עכשיו מגיע התור שלהם, אליאס מוציא דף שקופל ונפתח כל כך הרבה פעמים מכיסו. "ריין, אני מבטיח לך את השמים ואת הארץ. אני מבטיח לך בחולי ובבריאות, בזקנה ובקושי. אבל יותר מהכל אני מבטיח לך תמיד" העיניים שלה מנצנצות "אליאס, אני מבטיחה לך בקור ובחום, בעדן ובגיהנום, בעבר הווה ועתיד, אני מבטיחה לך תמיד"
השמאן מחייך אליהם, יש אוירה מיוחדת שעוטפת אותם "אני מכריז עליכם בעל ואישה, אתה רשאי לנשק את הכלה"
כאילו הוא חיכה רק לרשות הזאת אליאס מקרב אליו את ריין "זה את ואני עכשיו" הוא לוחש כשהיא מחייכת אליו בחזרה "לכל החיים" היא משלימה אותו כששפתיהם מתחברות לדקה ארוכה. קריאות השמחה הן אלו שגורמות להם להתנתק לבסוף סמוקים מאוד וקצרי נשימה.
כשהזוג הנשוי טרי יוצא מתוך כתלי האולם יש להם כמה דקות חסד של שקט ופרטיות "אני אוהב אותך ריין" אליאס לוחש למרות שמלבד הכוכבים אין איש שישמע אותם, שאר האורחים עסוקים כעת בסעודה השמחה ולהקת נגנים מעודדת אחרים לרקוד ולשמוח.
"אני יודעת" ריין מנופפת בידה עטורת הטבעת "היום הוכחת את זה לכולם" היא משעינה את ראשה על חזהו "כל מה שאני רוצה עכשיו בחיים זה שקט ורוגע..."

שש שנים מאוחר יותר:

"כשאני אתפוס אותך אתה תצטער על זה כל כך!" ריין בשיער מעט פרוע ולחיים סמוקות מחום פורצת מתוך חדר האמבטיה רודפת אחרי הגוף הקטן "דני אני לא צוחקת איתך" הילד הקטן מאושר שהצליח לדחות במעט את שעת ההשכבה ממשיך לברוח עירום לחלוטין. ריין ממשיכה לרדוף אחריו עד שהאויר אוזל מריאותיה והיא נעצרת נשענת על הקיר כשפרצי נשימה נדחקים לפיה. "ריין למה את מתאמצת?" אליאס שהגיח סוף סוף מחדר העבודה המבודד שלו מבולבל מן המחזה. הילד הקטן שמזהה מטרה חדשה במהירות קופץ על גב אביו "תפסתי אותך ותפסתי אותך!" אליאס מעכל במהירות את המצב ופועל בהתאם, הוא פוצח בסדרת תנועות שסופה בילד קטן ומאוד לא מרוצה טובל עד צווארו במים חמים. "מעכשיו אתה אחראי על המקלחת שלו" ריין מכריזה מתיישבת על האסלה הסגורה וצופה בבנה ואביו משיטים סירת צעצוע בתור פשרה בין מקלחת קצרה לאמבטיה ארוכה. "את זאת שהתעקשה בחודש שמיני להמשיך" אליאס נשמע מעט נוזף וריין יורה בו מבט מצמית "סליחה סליחה את צודקת" אליאס ממהר להתנצל אבל לוחש לדני "אמא לא החלטית" ריין מרימה ידיים "אני נכנעת תעשה מה שאתה רוצה".
רק אחרי שני סיפורי לילה טוב סבב של מים פיפי ושוב מים המלאך הקטן מואיל בטובו לעצום עיניים ולתת להוריו להתמוטט על הספה שבסלון. "אם היא דומה אפילו במעט לאחיה אנחנו יכולים להסתפק בשני ילדים" אליאס מניח את ידו על בטנה העגלגלה של ריין "אני רוצה לפחות ארבעה או חמישה, אתה יכול להסתפק בשניים" היא מחייכת אבל היא מותשת מכל היום שעבר עליה. אליאס מכרבל אותה בחיקו ומלטף את ראשה "פשרה, נהיה מרוצים ממספר שהאלים יתנו לנו" זה מוצא חן בעיני ריין "מוסכם".

********
וזהו.
אני בדרך כלל לא כותבת קיטש כי, ובכן כי אני על הפנים בזה אבל פה לא תוכלו להגיד שלא ניסיתי😘
shirg5 אני ממש מקווה שאת מרוצה.
הכוכבים לפעמים מסתדרים בשורה כמו חלום.