"לא באמת נפגעתי או התעצבנתי ממה שאלון אמר בשיחה שלנו שבוע שעבר. סתם חיפשתי תירוץ להפסיק את השיחה שלנו שנעשתה קצת יותר מידי אמיתית וישירה. הוא אמנם הטיח בי את הדברים בצורה קצת פוגענית אבל את הרוב כבר ידעתי לספר בעצמי ובכל זאת התחמקתי ממנו השבוע."
"למה?" נשמעה שאלה מהקו השני "למה את מתחמקת ממנו אם הכול רגיל ביניכם?"
"כי השיחה הייתה אינטנסיבית מידי בשבילי, טליה" רטנתי "לא הקשבת למה שהסברתי שעה?"
"הקשבתי והדבר היחיד שקלטתי מטון הדיבור שלך הוא שאת פגועה. אבל לא הבנתי ממי ועל מה?"
"מי פגוע? נראה לך שאני אפגע מהדביל חסר רגישות הזה?" התעצבנתי עליה
"אז למה את נסערת כל כך ממה שהוא אמר?"
"כי הוא חסר טקט להדהים! מי אומר דברים חסרי רגישות כאלו לכביכול 'החברה' של החבר הכי טוב שלו?"
"מה אכפת לך מה הוא אומר? זה לא משנה מה הוא חושב, משנה מה את חושבת או מרגישה. נניח בצד את העובדה שהוא קלע בול ואמר בדיוק מה שאת חושבת"
"אני מניחה שכן.." נאנחנתי, "מעצבנת את, טליה. התקשרתי כדי שתצדיקי אותי, לא אותו."
"למה אני כאן כדי לבדר אותך?"
"אה, סתמי גברת. בסדר?"
"סותמת. דרך אגב אני עוד כמה דק' יוצאת עם החבר'ה לאכול וגם עידו מגיע... רוצה להצטרף?"
"לא, אני לא רעבה"
"עידו הוא ג'נטלמן שחבל על הזמן. עזבי אותך מתסבוכת אלון-אביאל, לכי על בנים לא מתוסבכים שהם לא החברים של אחיך, כמו עידו"
"האמת שהמצב עם אביאל לא מזהיר, אז אולי אני אשמע לעצתך. בקושי דיברנו השבוע ולא יצאנו אחרי הדייט בלונה פארק בכלל, הוא היה עסוק בבית הספר"
"שמעי לעצתי ותעשי לעצמך טובה. את מתלבשת? אני באה לאסוף אותך עם האוטו של אבא שלי עוד רבע שעה, תהיי מוכנה"
"טוב, אבל את לא שותה. מבטיחה?"
"את נשמעת כמו אבא שלי."
"טליה!"
"סתם, מבטיחה נו"
"נדבר עוד רבע שעה" ניתוק.
היי אלמה, מה קורה? קפצה הודעה במסך, אביאל. כיביתי את המסך
רוצה לצאת היום? קפצה שוב הודעה
מה נראה לו? שכל השבוע הוא בקושי יפנה אליי ואז פתאום כשמתחשק לו / כשהוא מתפנה אני אקפוץ כמו כלבלב לצאת איתו? שישכח מזה, יש גבול לחרא שאני מוכנה לאכול מגברים.
היי, עניתי בקלילות מזויפת, הכול מעולה מה איתך? לא פנויה לצאת היום, יוצאת עם החבר'ה. עקצתי אותו
אוקי, תהני. ענה
'אוקי'?? מה זה אמור להביע? חצוף! אני לא אטרח לענות לו אפילו. נכנסתי להודעה וקראתי, אבל לא הקלדתי תשובה. שיחשוב מה שבא לו, שיתחרפן מזה מצידי. אני יוצאת!
המשכתי להתלבט מול הארון ובסוף בחרתי שמלת סריג שחורה, מגפונים בצבע סגול חציל וכובע שחור. אני אלך איתם נראית פיצוץ ואעלה מלא תמונות, שיבער מקנאה.
מוכנה סימסתי לטליה, בדיוק כשנשמעה צפירה מלמטה.
YOU ARE READING
זה הסיפור שלנו
Romanceלפעמים אנשים בונים חומות כדי לראות למי אכפת מספיק כדי להרוס אותן עם נקודה זו מתחיל גם הסיפור שלנו, אבל לפני זה- הקדמה החיים האירו פנים אל אלמה בילדותה, לא חסר לה דבר והיא הייתה מוקפת בחברות אוהבות. כל זה השתנה כשעלתה לתיכון בבית הספר החדש בו התרחש...
